רה"י ספד לבתו: "בשלושים שנה הספיקה מה שאחרים לא מספיקים כל חייהם"

בהלוויה קורעת לב רוויית יגון ליוו במוצאי שבת קודש תלמידי ובוגרי ישיבת "היכל יצחק" בירושלים את האישה החשובה מרת רבקה חגית ברכה וקסלר ע"ה בתו של הגאון רבי ישראל לנדא ראש ישיבת "היכל יצחק", שנסתלקה בחטף לאחר מחלה קצרה והיא בת 30 בלבד. 

טרגדיה קשה: בתו של ראש הישיבה הלכה לעולמה

פתח את מסכת ההספדים זקנה הגאון רבי דניאל לרפלד שקונן בדמע: "עולם הפוך ראיתי, היכן מצינו סב העולה להספיד את נכדתו, אך מפרשתנו רואים אנו נוחם, שעשרת הדיברות נפתחים בדיבר 'אנכי ד' א-לוקיך', וביאר 'הדעת זקנים' כי הטעם שלא הוזכר בצורת מצוה דע את א-לוקיך, כי אמונה היא כמו קיר ברזל קיים שלא ניתן לחיות בלעדיו. האמונה היא זו שמחזיקה את כולנו בשעה כה קשה, ביודעינו כי משמים חפצו בה". כן ציין ש"כשנפטר מרן החפץ חיים זיע"א חשבו שהוא הלך כדרך כל הארץ, ולא ראו כמה היה קרבן הדור, ומעט לאחר מכן נסתלק הגר"מ שפירא זצ"ל שהיה צעיר לימים, והבינו כמה הכל גזירת שמים. כך עתה שליווינו את הגאון ר' ברוך ויסבקר זצ"ל וחשבו שהלך כדרך כל הארץ, ולא לקחו די על לב, הקב"ה לקחה בצעירותה בשיא כוחה לעורר את כולנו".

עין לא נותרה יבשה עת פתח אביה הגאון רבי ישראל לנדא את הספדו: "נאמר בפרשתנו, 'את כל הדברים האלה', והיה לו לומר 'וידבר א-לקים אנכי ד'', שכל הדברים האלה נאמר על כל התורה כולה כולל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, שבעשרת הדברות נכלל כל התורה. וכתב ה'אור זרוע', שאין הכוונה רק בתורה אלא אף במצוות ומעש"ט יש כאלו שעושים בזמן קצר הרבה, והיא בשלושים שנותיה הספיקה לעשות מה שאחרים ותיקים לא מספיקים לעשות כל ימי חייהם. והיתה אשת חיל עטרת בעלה שתורת בעלה הייתה העיקר בימי חייה, וכל מעייניה היו רק לגדלו ולהחכימו, וכן את בנותיה בדרכו. מי שרק ראה אותה למשל בתשעה באב כיצד הייתה בוכה שעות על חורבן הבית, הבין כמה נשמה גבוהה הייתה בכל הליכותיה".

בעלה הרה"ג רבי אביגדור וקסלר ספד לה בדמעות: "היתה עטרת תפארת הבית, ולא במושגים שניתן להבין בעולמנו. כשהייתי אומר לה כי דברי הרמב"ן המוקשים בסוגיא התבהרו לי, הייתה מוציאה בקבוק יין ועושה ילחייםי בשמחה אמיתית. כל תפילה בכל יום שלה היתה נראית כתפילת הימים הנוראים. כמה שפכה שיחה לפני קונה ברגש כל כך, וכל חפצה היה לעשות רצון קונה בשלימות. כשגילו לה לאחרונה שוב את מחלתה, מיד שאלה בקול בוכים, וכי לא עשיתי די למען תורתך שנענשתי על כך, ומיד חיזקה עצמה שהכל גזירת שמים היא".

אחיה הרה"ג רבי שלמה לנדא אמר בהספדו: "היא הייתה אשת חיל עטרת בעלה, שצופיה הליכות ביתה. כל הבית התנהל סביב תורת בעלה, וזה היה העיקר בימי חייה כל הימים".

לאחר מסע הלוויה היא נטמנה בשעת לילה בהר המנוחות. 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!