החטופה שיחזרה: "ראינו בתים שרופים וגופות, ולא ראינו אף חייל"

בעצרת הענק בכיכר החטופים בסימן "החטופים בסכנת מוות" הוקרנה עדותה של הילה רותם שושני, בת ה-13, שנחטפה לשבי חמאס דאעש עם אמה רעיה וחברתה אמילי הנד ששוחררו בפעימות הקודמות אחרי שהוחזקה בשבי חמאס דאעש 50 יום.

הילה משחזרת: "אני, אמילי ואמא קמנו בשש בבוקר ורצנו לממ"ד כשהיו טילים ואזעקות. שמענו דיבורים בערבית ואז המחבלים פתחו את הדלת ונכנסו עם אקדחים וסכינים. הם לקחו אותנו עד הגדר, העלו אותנו על האוטו והתחלנו לנסוע. ראינו בתים שרופים וגופות, ולא ראינו אף חייל. את האמת שחשבתי שכל הקיבוץ או חטוף או נהרג. לא חשבתי שהרבה, כמו שאני רואה עכשיו, הצליחו להינצל".

"מזל שהיה לי את אמילי, דיברנו קצת בלחישות. אבל אין אוכל ואין מים והיינו בחושך בלי אור יום. אם היינו מדברים בקול חזק אז הם היו לוקחים אותנו מהחדר שהיינו בו בתור עונש. כן, לבד, הם לקחו אותי מכולם. יש הרבה פחדים. זה נורא שכל רגע החיים של החטופים שם בסכנה. בסוף לא יישאר את מי להציל משם יותר. צריך להחזיר את כולם מהר".

ליאת אצילי בת 49, שהוחזקה בשבי חמאס 54 יום ובעלה אביב נרצח ב-7 לאוקטובר אמרה בהפגנה: "שמענו ירייה, ואח"כ עוד יריות. אביב אמר "אני עם הכיתת כוננות" ויצא ולא ראיתי אותו יותר. שלחתי לו הודעה שהבית נשרף ואני לא יודעת מה לעשות. הוא כבר לא הגיב אליה. נכנסנו שני אנשים חמושים על מדים והם חטפו אותי. דרשו שנהיה בשקט, הם אמרו "אם ידעו שאתם פה לא נוכל לשמור עליכם, אנשים יכנסו ויעשו בכן לינץ'. מחסור במזון, בתרופות, תנאים היגייניים נוראים, הפגזות של צה"ל וכל יום הוא ארוך ואינסופי. מצב של ייאוש מוחלט".

"במשך כל התקופה הזאת הילדים שלי לא ידעו מה קורה לא עם אבא שלהם ולא עם אמא שלהם והם עברו ימים מאוד מאוד קשים ומורכבים. הימים שישבתי שם השאירו בי חותם, אבל הדבר היותר קשה זה האובדן של אביב, החזרה של החטופים חשובה לשיקום שלנו כקהילות שחיות בקו העימות כבר 20 שנה. אנחנו נלקחנו מהבתים שלנו ביום בהיר אחד. החוזה בין אזרחי המדינה להנהגה הופר והוא לעולם לא יוכל להשתקם אם החטופים שנשארו לא יוחזרו. אין מחיר שהוא גבוה מדי".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!