בנאום בפרלמנט בגרמניה: ניצולת אושוויץ גינתה את עליית הימין הקיצוני

ניצולת אושוויץ אמרה אתמול בנאום פרלמנט הגרמני כי היא מזועזעת מהתגברות כוחו של הימין הקיצוני במדינה והאנטישמיות הגוברת בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר שהובילה למלחמה ברצועת עזה.

אווה סזפסי, בת 91, שנולדה בהונגריה ושוחררה מאושוויץ בגיל 12 בינואר 1945, נאמה באירוע הזיכרון השנתי של הפרלמנט הגרמני לקורבנות השואה. היא סיפרה על זיכרונותיה מרדיפת הנאצים והתייחסה לחששות מהמצב הנוכחי בגרמניה.

"הייתי רוצה שלא רק יהודים שנרצחו ייזכרו בימי זיכרון אלא גם חיים ייזכרו בחיי היומיום. הם זקוקים להגנה עכשיו", אמר סזפסי למחוקקים.

בגרמניה ישנה עלייה משמעותית בתקריות אנטי-יהודיות בעקבות המתקפה על ישראל מצד חמאס. סזפסי אמרה שחלק מהביקורים שלה בבתי הספר בוטלו מסיבות ביטחוניות זמן קצר לאחר ה-7 באוקטובר והאירועים האחרונים שלה בהרצאות על השואה, התרחשו בחסות הגנה משטרתית.

"השואה לא התחילה באושוויץ. זה התחיל במילים, זה התחיל בכך שהחברה שתקה והסתכלה הצידה, כואב לי כשתלמידי בית ספר שוב מפחדים ללכת לבית הספר רק בגלל שהם יהודים, כואב לי כשהנינים שלי עדיין צריכים להיות תחת הגנה של שוטרים עם רובים רק בגלל שהם יהודים".

סזפסי גם גינתה את התחזקות הימין הקיצוני בגרמניה, שם מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" נמצאת במקום השני עם תמיכה של כ-20%. כמה מחברי המפלגה השתתפו לאחרונה בפגישה שבה דנו קיצונים ימניים בגירוש מיליוני מהגרים ואנשים עם שורשים ממדינות זרות, כולל חלקם בעלי אזרחות גרמנית.

"זה מחריד אותי ששוב מצביעים למפלגות ימין קיצוניות", אמרה "אסור להם להתחזק עד כדי סכנה לדמוקרטיה שלנו".

על כך שמאות אלפי אזרחים גרמנים השתתפו החודש בהפגנות נגד הימין הקיצוני אמרה: "זה נהדר שכל כך הרבה אנשים יצאו לרחובות בשבועות האחרונים כדי להפגין נגד הימין הקיצוני, אבל הייתי רוצה שגם המפגינים האלה יתנגדו בקול בקרב מכרים ובמקום העבודה כשמושמעות הערות לא אנושיות ואנטישמיות".

היא סיפרה על השחיות עם תלמידים: "במשך 50 שנה לא דיברתי על מה שקרה לי ואז לאט לאט התחלתי לכתוב את זה, תלמידים רבים בבתי ספר שואלים אותי 'איך את יכולה לחיות בארץ של מבצעי הפשעים האלה?'".

"אני אומרת להם 'זה הגורל שלי. בהתחלה מאוד פחדתי להיות פה אבל אני לא יכולה לשנוא. קיבלתי יותר מדי אהבה בתור ילדה בשביל לעשות את זה'".

"כל יום אני חושבת על המשפחה שלי שנרצחה ולעתים קרובות אני תוהה למה שרדתי. זה הפך למשמעות חיי לדבר בשם כל אלה שכבר לא יכולים לדבר", אמרה.

"תאמינו לי, זה לא קל בגיל 91 לעמוד כאן ולדבר איתכם, אבל אם אני יכול להגיע אפילו לכמה אנשים עם המילים שלי אז הכל היה שווה את זה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!