תחקיר מיוחד: שוד הכספים בחסות הכיפה הסרוגה

משחקי הכסף
יום חמישי שעבר, אולמי נאות ירושלים. חברי מרכז אגודת ישראל התבקשו להרים את ידם ולאשרר את רשימת אגודת ישראל לכנסת, אך רגע לפני שהם עשו זאת ביקש ח"כ יענק'ל ליצמן להבהיר כי ההצבעה אינה מתייחסת לרשימה השמית של הנציגים.

ח"כ מנחם לייזר מוזס איש הסיעה המאוחדת הצביע בעד. רק כשמוזס יצא מהאולם נפל לו האסימון והוא הבין כי אין עוד מלבדו, וכי הסיכול הממוקד כוון לראשו. ליצמן מטעם הסיעה המרכזית יושב בטח על מקומו. פרוש הרי נבחר בבחירות פנימיות דמוקרטיות של שלומי אמונים, עליהן ניתן לומר שהם הפריימריז היחידים בישראל שלא נתגלו בהם הונאות וזיופים. אייכלר יישאר מכוח האינרציה, ומי שנותר בדד זהו מנחם לייזר, שישב על הבמה והצביע בעד.

שעה קלה אחר כך, השתתף ח"כ מוישה גפני יחד עם צמרת דגל התורה, במסיבת יום-הולדת עם שתייה כדת בסגנון חב"ד, ליו"ר התנועה הליטאית באלעד, אברהם שטרן.

"דגל התורה היא הסיעה החרדית היחידה שבה כל אחד יודע כבר היום היכן מקומו", התפאר גפני.
"זה בגלל שבאגודת ישראל מחכים להכרעת גדולי התורה", זרק לו אחד מהנוכחים, עסקן אגודאי רב פעלים לבית משפחת פרוש, והוסיף, ספק בציניות ספק ברצינות, "בכל מקרה, אצלנו הספק הוא רק לגבי המקום התשיעי ברשימה המשותפת".

"עם כל הכבוד, תגיד מה שאתה רוצה, אבל בצהריים אני ישבתי עם ליצמן", חתם גפני את הפינג-פונג בחבטה מכרעת. הפרטנר האגודאי למשחקון לא ערער על התוצאה.

המהלך הזה שנרקם מאחורי גבו של מוזס, מסמל את כל מה שאין במנחם לייזר. אין בו את הכוחניות הפולנית, היהירות הליטאית, תקיעת הסכין הספרדית, וכל שאר התכונות הנהדרות שמאפיינות פוליטיקאים בכלל ופוליטיקאים חרדים בפרט.

מוזס הוא החביב מבין חברי הכנסת החרדים, איש שאין לו שונא אחד בבניין. בעצם, אחד יש, בתוך סיעתו. ללפיד הוא הזכיר בראשית הקדנציה את הסב החרדי, אצל אחרים הוא מעורר געגועים למסורת בית סבא עם סיפורי צדיקים. על כמה מהסיפורים הללו הורצו כאן דאחקות לא אחת, ועדיין, יש באיש החביב הזה משהו שמעורר סימפטיה וסוג מסוים של נוסטלגיה.

אז נכון שאין בו את הקילריות שמאפיינת את ליצמן, את העוקצנות של גפני, אל הפעלתנות של פרוש ואת הטמפרמנט של אשר. מוזס הוא לא הטיפוס של מי שקם השכם בבוקר ורץ לעבודה, אבל חייבים להודות שהוא מצליח לא רע בדרכו. הקדנציה הנוכחית אינה דוגמה טובה לעשייה של אף אחד מהחברים, אבל כסגן שר חינוך, הוא עשה דברים יפים. בדרכי נועם, בחיבוקים ובפרגונים, הוא הצליח להעביר ולאשר כמה וכמה בתי ספר וגנים. כדי שלא לעשות עוול לקודמו בתפקיד, צריך להזכיר כי המשמרת של מוזס במשרד החינוך החלה בעת שגדעון סער שינה כיוון וכלקח מפרשת עמנואל, החל להתקרב לחרדים. אבל גם על טיפת המזל הזו, מוזס לא אמור להתנצל.

אם כל חברי הכנסת שלנו היו עשויים בדמותו היינו בבעיה, אבל אחד כזה, בהחלט צריך בסביבה. חטאו הגדול של מוזס בקרב מקטרגיו מבית, אינו חוסר עשייתו, אלא דווקא היוזמה שנקט בה מיום כניסתו לכנסת. מוזס העז לנתק את הסיעה המאוחדת מחבל הטבור של הסיעה המרכזית – בו נכרכה במשך כשלושה עשורים, בעיקר בתקופת כהונת הח"כ לשעבר שמעלקי הלפרט.

החטא הקדמון הזה היה בלתי נסלח, בעיני גורמים בסיעה המרכזית ובעיניהם של גורמים בסיעה המאוחדת גם יחד. לפני מספר חודשים נכתב כאן שהמיועד להחליפו על-ידי אותם גורמים הוא העסקן האגודאי יענקי טסלר מאשדוד, בגיבוי בכירים בסיעה המרכזית והמאוחדת. ההבדל הגדול בין מוזס לבין החברים הנכבדים הוא, שמוזס, בניגוד להם, לא מוכן להיות 'המודיע' של אף אחד, למעט הסמכות הרוחנית העליונה של החסידות.

מילת המפתח ברגעים אלו של כתיבת הטור היא 'נכון לעכשיו'. אז נכון לעכשיו, נראה שהשמועות על מותו הפוליטי של מנחם לייזר מוזס היו מוקדמות. איך שזה נראה האיש הולך לחגוג גם את יום-הולדת שבעים כחבר כנסת.

מוזס אינו נקמן אבל גם לא פראייר של אף אחד. נכון לעכשיו הוא לא מוציא מפיו מילה עד לרגע ההכרעה, אך גם הוא יודע כי לגלגל הכל לפתחו של ליצמן זו חוכמה קטנה. בתוככי החצר, מהסיבות האמורות לעיל, התגבשה נגדו אופוזיציה לא פשוטה – שחברים בה גם גורמים ששירתו תחת פיקודו... עם כאלה אוהבים, מי צריך אויבים.

נכון לעכשיו
נכון לעכשיו היא מילת המפתח בכל המפלגות. כולם ממתינים לזמן פציעות בחמישי בלילה, מועד סגירת הרשימות. אלי ישי התחיל את השבוע בצליעה כאשר בכירי הפרסומאים במטהו בורחים מהספינה הטובעת "מטעמים כלכליים". אם הדוברים מטעמו לא מאמינים שיש לאלי ישי סיכוי להכניס רביעייה ולקבל מימון מפלגות חודשי של כמעט חצי מיליון, מה יגידו המצביעים?

הבשורה הגדולה של ישי הגיעה בהמשך דווקא מכיוון הבית היהודי. בנט אשר הואשם כמי שעומד בראש 'הבית הלבן', צירף את הכדורגלן בן עדות המזרח, אלי אוחנה, שתמך בהתנתקות והתפרנס מחילול שבת.

בז'רגון הספורטיבי שיו"ר הבית היהודי כופה עלינו, ניתן לסכם ולומר שבנט נתפס באופסייד. המהלך של צירוף כדורגלן, תומך קדימה וההתנתקות ל'בית הלבן היהודי', כמוהו כהכנסת נתניהו ל'בית הלבן האמריקאי'. האנטגוניזם שיוצר אוחנה, עשוי להניס את אחרוני המצביעים החר"דלים מ'הבית היהודי' ל'ביחד' של אלי ישי. אם ברגע האחרון, ובניגוד לעמדתו העקבית מראשית הדרך, ייאלץ ישי להכניס גם את מיכאל בן ארי למקום ברביעייה הראשונה, הרי שאלי ישי יאבד סופית את הזהות החרדית, ויהפוך לפלקט חובש כיפה שחורה ברשימה דתית-לאומית.

ואיך אפשר בלי לדבר לסיום על ש"ס. נכון לעכשיו, בצהרי יום שלישי, דרעי עדיין מתחבט כיצד להזיז כמה שיותר חברים בלי לעורר מהומה. ככל שזה תלוי בו, דרעי היה שמח לראות ברשימה פנים חדשות צעירות והיה מסתפק בהשארתם של חברי הכנסת המכהנים (לפי הסדר הזה) יואב בן צור, איציק כהן, יעקב מרגי ודוד אזולאי. ומכלל הן אתה שומע לאו.

אבל גם דרעי יודע שמהשבוע הזה הוא לא ייצא אפילו כמי שחצי תאוותו בידו. ההתחייבות שלו לחברים (למעט אחד ששמו הוזכר כאן בעבר, אך למה להזכיר שנית ולזרות מלח על הפצעים), גרמה לכך שהם יתייצבו לצידו מול אלי ישי ברגע ההכרעה. כעת, מגיע תורו של דרעי לספק את חלקו. גם מהלכים סיבוביים של הצנחת שני מועמדים חדשים על המשבצות הפנויות של אטיאס וישי, לא יפנו עבורו מהרשימה את 'הח"כים השקופים' שמתנהגים כמי שמחזיקים ב'קושאן טורקי' על מקומם.

נכון לעכשיו כל הצרות הללו של המפלגות החרדיות מתגמדות למול צרותיהם של אחרים – איווט ליברמן לדוגמה, שנאלץ לקושש מועמדים מביכים, שאפילו דב ליפמן מיש עתיד נראה לידם כמו גאון הגאונים.

צחוק הגורל והאיש שעמד מאחורי העלאת אחוז החסימה לרף בלתי אפשרי, הוא כיום אחד מהאישים הפוליטיים שנושקים לאותו אחוזון. איווט ליברמן נושק לאחוז מלמעלה. ישי מלמטה. אז מי אמר שאיווט עשה על דרעי סיבוב במשך קדנציה שלמה? איווט עוד עשוי להעניק לדרעי את ההישג הגדול ביותר, אם ישי יישאר בחוץ בעטיה של העלאת אחוז החסימה.

שורת הסיום השבועית שייכת לגורם בכיר בסביבת איווט שמכה על חטא: "בשביל מה שמנו את איציק אהרונוביץ במשרד לביטחון פנים במשך שתי קדנציות?", הוא התלונן השבוע בפנים מכורכמות, "אם רק היינו נרמזים בזמן אמת שיש חקירה כל כך מקיפה, הייתה לנו היום ממשלה יציבה לעוד שנתיים עם איווט והחרדים". ברוסית מכנים זאת: החטא ועונשו.

למה צחקה מיכל
כשמכסה הביוב נפתח ריח הצחנה הגזעני עולה ונודף למרחקים. לא בכל יום עומדת מנכ"לית משרד ממשלתי בפני בית משפט בישראל ומקטלגת את הציבור הערבי בישראל כציבור פורע חוק שגונב – כך ממש – את כספי משלם המיסים.

העדות שמסרה מנכ"לית משרד החינוך, גב' מיכל כהן, בפני בית הדין לעבודה בשבוע שעבר – היא בראש ובראשונה עדות אופי. לא של המגזר אותו הכפישה, אלא של המנכ"לית עצמה. נאורות הממלכתיות בפיה, ומחשכי הפטרונות במחשבותיה.

למי שפספס, הנה לכם שוב הדברים שאמרה המנכ"לית, לא בחדרים סגורים, אלא בעדות, עם פרוטוקול נלווה, בפני הרכב שיפוטי ממלכתי: "הערבים בהבנייה שלהם לאורך השנים לא הכירו במשרדי הממשלה או בממלכה כמשהו שהם צריכים לבוא איתם בדברים", היא הטיחה והאשימה את בכירי המגזר הערבי בגניבת כספי משלם המיסים: "מדינת ישראל משלמת משכורות לעובדים ערבים, והעובדים מאולצים להחזיר כסף לעסקני המגזר הערבי".

הכותרת הראשית בהארץ למחרת היום והמבזקים השוטפים באתרי החדשות, לא הרפו והלמו בהתבטאויות החשוכות של המנכ"לית. בזה אחר זה עלו לשידור אישי ציבור מכל המפלגות והמגזרים וגינו את ההתבטאויות הגזעניות של המנכ"לית המחנכת.

לא צריך להיות חובב ערבים כמו אורנה בנאי כדי להתנער מהדברים. כל אדם בר-דעת מנער חוצנו מהכללות קטגוריות כגון אלו. כפי שאין עושים הכללות כשמדובר בעבריין חילוני – כך אין לקבל השמעת דברי קטגוריה מכלילים על מגזר שלם, הגם שאינו יהודי.

אם קראתם את האמור עד כה והנכם חשים כמי שנחתו זה עתה מהמאדים, הסירו דאגה מלבכם. המנכ"לית המצוטטת אכן אמרה את דברי ההשמצה הפוגעניים – אך לא נגד ערבים אלא נגד חרדים. התגובה הייתה בהתאם: שתיקה רועמת, חוסר עניין לציבור והתעלמות מוחלטת מהכפשה שלא הייתה עוברת לסדר היום, על כל ציבור אחר – לבד מהציבור החרדי.

שר החינוך לשעבר שי פירון, התנצל השבוע, כחרטה על העבר בתקווה שלא יהא צורך בקבלה לעתיד, בגין חלק ממעללי יש עתיד בקדנציה האחרונה. המנכ"לית שלו, כך נראה, לא מתנצלת ולא מגמגמת.
את הדברים שצוטטו לעיל היא אמרה בסופ"ש שעבר באולם בית הדין לעבודה בירושלים במסגרת דרישת התנועה לאיכות השלטון לפסול את המכרז התפור, לטענתה, למנהל המחוז החרדי במשרד החינוך. מנכ"לית משרד החינוך חתמה על תצהיר, שנחשף כאן בשבוע שעבר ובמסגרתו נכתב, שחור על גבי לבן, כי מטרת הקמת המחוז החרדי הייתה שליטה בתכני הלימוד במערכות החינוך החרדיות.

מי שחתום על תצהיר מחויב להופיע לדיון בבית-המשפט ולהיחקר על תצהירו, ומנכ"לית המשרד אכן הופיעה לדיון. אלא שהדברים שהיא אמרה, לא היו חזרה על הנאמר בתצהיר שמנוסח בדקדקנות על-ידי המחלקה המשפטית במשרד. כשעמדה על דוכן העדים, בלי פילטרים משפטיים, אמרה כהן את אשר על ליבה.

"החרדים בהבנייה שלהם לאורך השנים לא הכירו במשרדי הממשלה או בממלכה כמשהו שהם צריכים לבוא איתם בדברים", היא אמרה והאשימה את התנועה לאיכות השלטון בעיכוב הליכי הרפורמה: "בעיכוב שאתם עשיתם, זו יכולה להיות בכייה לדורות, הם (החרדים – א.ב.) לא רוצים מערכת חינוך ממלכתית. במשך שנים, שרים לא רצו לגעת בזה".

בהמשך הפנתה המנכ"לית אצבע מאשימה לעבר חברי-הכנסת החרדים שהתערבו בהליך והאשימה את מערכת החינוך החרדית, בלא פחות ולא יותר מאשר גניבת כספי מדינה. "אנחנו משלמים משכורות לרשתות, הם משלמים לגננות, והגננות מחזירות להם כסף. למה? כי זה הסדר שלהם", אמרה כהן וגם יספה.

מדור זה לא חשוד באהדה יתירה למנהלי מוסדות החינוך. אינספור פעמים נכתב כאן על גננות עשוקות, תשלומי שכר לימוד מופקעים ומנהלים שחוגגים על חשבון ההורים. הראשון שהחל לטפל בסוגיה היה שר החינוך לשעבר גדעון סער, שנהנה בשעתו מגיבוי מלא של סגנו החרדי מנחם לייזר מוזס. סער גובה וגיבה. הלוואי על מוזס גיבוי שכזה מחבריו המפולגים לסיעה המאוחדת.

אבל מכאן ועד הכללה קולקטיבית והטלת אות קלון על כלל מערכת החינוך החרדית? מכאן ועד הפיכת כלל החרדים לגנבים שאינם מכירים בחוקי המדינה ומנסים לחמוס את כספיה? זו כבר הסתה אנטי-חרדית מהזן הנמוך ביותר, שאי אפשר לעבור עליה לסדר היום כשהיא יוצאת מפיה של מנכ"לית משרד ממשלתי בישראל.

לדיון המשפטי אגב, לא היה ולו קשר מקרי לטענות המנכ"לית. הפיקוח המוגבר בחינוך החרדי הוא עובדה קיימת שהחלה להתגלגל בימי השר הקודם, גדעון סער. הסוגיה שלשמה נכחה המנכ"לית באולם נגעה לקריטריונים המגוחכים שקבע המשרד למשרת מנהל המחוז החרדי, עם מינימום תארים וניסיון. מינימום המלצות, מקסימום השמצות.

תשלומי ארבעה וחמישה
אם לא היה מדובר בבדיחה על חשבוננו, גם אנחנו היינו צוחקים ביחד עם הגב' מיכל. מנכ"לית משרד החינוך מכהנת באחת מהקדנציות היותר נגועות ויותר מסואבות בתולדות המשרד, ועל כך לא מעידים רק חברי הכנסת החרדים, אלא חברי כנסת מכל סיעות הבית שנתמכים בנתונים של מכוני מחקר עצמאיים.

טורים שלמים אפשר לכתוב על עלילות משרד החינוך בקדנציה הנוכחית. ניתן להתחיל בחינוך החרדי-ציבורי ובנתונים המדהימים שנחשפו כאן רק לפני מספר שבועות בנוגע למספר התלמידים בכיתות במוסדות החרדי-ציבורי.

בהנשמה מלאכותית לאג'נדת החרד"צ של השר, ממומנות הכיתות הללו במאה אחוזי תקצוב פלוס תוספות נדיבות - גם כשלומדים בהם רק שבעה תלמידים. כל זה, בשעה שהחינוך החרדי האותנטי נאנק תחת קיצוצים, צפיפות ומחסור בכיתות לימוד. נו טוב, מה לנו כי נלין? הרי יש חרדים טובים ויש חרדים רעים. בחרד"צ כידוע, לומדים החרדים הטובים, אלו שמכירים במדינה ונהנים מחסדיה גם כשמדובר בהנאות המנוגדות לתקנים.

אבל עזבו אתכם מחרדים. הלוא הם היו השקופים האמיתיים של הקדנציה הנוכחית. ללכת ולהיטפל דווקא אליהם/אלינו – זוהי גזילת כבשת הרש, שחיטתה וטביחתה. הרי לא היה מגזר שקוצץ ומוגר תקציבית כמו המגזר החרדי. תקציב הישיבות החרדיות נחתך בכמעט שני שליש, תקציב הת"תים גורזן בבסיס ונראה כמו אחרי פיגוע בסגנון דאע"ש, תקציב תלמידי חו"ל בוטל והועבר לישיבות הציוניות. יחד עמו בוטל גם חוק נהרי שאפשר לרשויות המקומיות לתת לילד החרדי בין 30 ל-75 אחוזים ממה שהן מעניקות לילד החילוני והדתי-לאומי. דוגמאות נוספות לא חסרות. לא הייתה גיזרה – שלא הוטלה עליה גזירה.

בה בשעה שכבשת הרש נגזלה, הועברו תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמישה, אך לא לידי העשוק, אלא לרשות העושק המורשה. מדובר כמובן במערכת החינוך הציונית-דתית שהשר פירון צמח בערוגותיה. כדי שלא לחטוא באותה הכללה ממאירה ששמענו השבוע מפיה של המנכ"לית, חשוב להדגיש שדברי הקטגוריה אינם על הציבור הדתי-לאומי שרובו ככולו מורכב מאנשים יקרים ונפלאים, אוהבי תורה וחובבי ציון.

אבל עסקני המגזר, אלו שישבו בכנסת האחרונה ואלו מבחוץ שנמשכו למשרדים ולחברות הממשלתיות כמו דבורים לצוף, באו להרוס כל חלקה טובה. הם לא היו יכולים לעשות זאת ללא סיוע פעיל של גורמים רשמיים במשרד החינוך. אפרופו אותם עסקנים, ושוב, בלי הכללות, כמה מהם נחקרים בשבועות האחרונים בפרשיות השחיתות של 'ישראל ביתנו'. חובשי כיפות, ולא שחורות. המנכ"לית כנראה, לא שמעה גם על זה.

אוצרות הממלכה
כדי להמחיש שלא מדובר בסתם אמירות הנשלפות והופכות להאשמות, יובאו להלן כמה וכמה הוכחות, ממהלך הקדנציה שחלפה. ותודה ללשכות הח"כים ביהדות התורה ובמפלגת העבודה, שסיפקו את האקדח המעשן.

כך לדוגמה, ב-25 בדצמבר תוקנו מבחני התמיכה לישיבות ההסדר, ולהן בלבד: "את התוספות תראו בתחילת השבוע בחשבון הבנק", כתב אבי ורצמן למנהלי ישיבות ההסדר כאילו היה ה'שלמה ברילנט' של איגוד ישיבות ההסדר, ולא סגן שר ממלכתי בישראל.

רוצים עוד? קבלו: רק בתחילת החודש, תחת שרביט הסגן מטעם הבית היהודי והמנכ"לית מנקת האורוות וחורצת הלשון, תוקנו מבחני התמיכה. "להלן עיקרי התיקון", נכתב במסמך רשמי של המשרד. בראש התיקונים: "הפסקת התמיכה בכוללים לגימלאים". התמיכות הללו הועברו לאחריות המשרד לענייני גמלאים והותנו - אל תיפלו מכיסא הגלגלים - בלימוד המורשת הציונית.

אז כסף לפנסיונרים חרדים אין. אפילו בבית האבות לא נותנים להם לחיות ולמות בכבוד. אלא מה? שבאותו מסמך הוגדלה התמיכה. באיזה סעיפים? אתם כבר מנחשים לבד, מן הסתם: "הוראת שעה לשנת 2014: תוספת למוסדות שפונו מגוש קטיף; תיקון תקרת התמיכה הנוספת ממשרד הביטחון בישיבות ההסדר". כסף לגוש קטיף ולישיבות ההסדר – יש. תקציב לתמיכה בכוללים לפנסיונרים חרדים – אין. ועם כאלו תיקונים, מי צריך קלקולים.

נמשיך הלאה: נכון לשנת 2013 בתום כהונת שר החינוך לשעבר סער - על כל שקל שקיבל תלמיד ישיבה חרדי, קיבל תלמיד ישיבה ציונית 1.75 שקלים. ועכשיו, נחשו בבקשה מהו החישוב בתום קדנציית השר פירון והמנכ"לית נושאת דגל השוויון? בתחשיב הנמוך ביותר של איגוד הישיבות, גדלו הפערים בשנת 2014, כך שעל כל שקל שקיבל תלמיד ישיבה חרדי, קיבל תלמיד ישיבה ציוני 3.6 שקלים. אגב, אליבא דמוישה גפני, הפערים גדולים בהרבה.

רגע, לא גמרנו, כי דוגמאות למכביר לא חסרות. בשורת מחקרים שערך 'מרכז מולד', נחשפו נתונים מדהימים על כספי משרד החינוך שמוזרמים ל'גרעינים התיישבותיים'. מובן שמשרד החינוך הוא רק אחד מהגורמים המתקצבים, אבל לשם כך התכנסנו – כדי לבחון האם יש ממש בזעקות השבר של המנכ"לית דווקא נגד החרדים?

ובכן, במחקר של מכון מולד נמצא כי 52 מתוך 68 הגרעינים, שמתוקצבים בנדיבות על ידי החטיבה להתיישבות אך גם על ידי משרד החינוך, משויכים לעמותות דתיות לאומיות. רק לשם המחשת האבסורד הזועק לשמיים, כדאי להזכיר את הנתונים שנחשפו בשעתו בוועדה לביקורת המדינה, כולל הדיווחים על 'גרעינים' הממוקמים בלב מדינת תל-אביב ונהנים מכספי משלם המיסים כאילו היו התיישבות בישימון הצחיח ובפריפריית הנגב. לדידה של המנכ"לית כנראה, גם הכספים הללו שמועברים בנדיבות לגרעינים, הם בגדר פיצוחים.

ב'דוח מכון מולד' נחשף כי רבות מהעמותות המתוקצבות הוקמו בשנים האחרונות, ובראשן מככבים עסקנים, פעילים ומקורבים לבית היהודי ולמוסדות הציונות הדתית – ששר החינוך המתפוטר הוא לא סתם עוד שר, אלא בשר מבשרם.

חלק מההעברות, כך על פי הנתונים הבדוקים של 'מכון מולד', לא רק שהיו בלתי סבירות, אלא אף מנוגדות מפורשות לחוק. כך, בספטמבר 2013 קבעה הממשלה בהחלטתה כי ישיבות הסדר, מכינות קדם-צבאיות ובתי כנסת, "לא ייחשבו כקבוצות התיישבות לשם קבלת תמיכה ממשלתית תחת סעיף 'גרעיני התיישבות'".

בפועל, ובניגוד לחוק, המוסדות הללו תוקצבו, בכפל תמיכות אסור, הן על ידי החטיבה להתיישבות והן על ידי משרדי ממשלה נוספים "ובראשם משרד החינוך", כפי שנחשף בדו"ח.

'דוח מולד' הציג כדוגמה רשימה שמית של שבע עשרה עמותות שנתמכו בכפל תמיכות המנוגד לחוק - הן על ידי החטיבה להתיישבות והן על ידי משרד החינוך. גם כאן מדובר, כמה לא מפתיע, בעמותות שנוהלו על ידי חובשי כיפות, ולא שחורות. נו, כבר עמדנו על ההבדלים. הרי הם, לפי התזה של המנכ"לית, מכירים בממלכה, ולפיכך מגיעה להם גישה ישירה לאוצר המדינה.

סוגרים לסרוגים
חלק מהשערוריות שתוארו כאן, ואחרות שלא נמצא להן מקום במסגרת מגבלות העמודים, מונחות בימים אלו לפתחו של מבקר המדינה. נותר רק לקוות כי המבקר ימצה עם המעורבים את הדין ולא יכפוף עצמו לתורת הניהול של המנכ"לית המבחינה בין אוהבי הממלכה לבין המורדים בה.

באמצע הקדנציה שלח ח"כ מוישה גפני מכתב התראה חמור ליועץ המשפטי לממשלה עם העתקים לצמרת משרד החינוך. הוא גולל באותו מסמך (בעקבותיו בא גם מסמך משותף עליו חתמה ח"כ סתיו שפיר) כיצד במהלך סיבובי הועבר תקציב עתק של 240 מיליוני שקלים מהמוסדות החרדים למוסדות הדתיים-לאומיים, באמצעות מהלך תמים של תיקון מבחני תמיכה.

"תיקון מבחני התמיכה", כתב גפני, "נתפר למידותיהם של שלל המוסדות של 'הבית היהודי'; תקציב ישיבות ההסדר במתכונתו הנו בלתי חוקי; ההטבות המפליגות למוסדות הציונות הדתית מנוגדות לחוק וניתנות בכפל תקציבים; העברת הכספים רטרואקטיבית מנוגדת להנחיות היועמ"ש". וכאן כבר לא מדובר במפקחת על גננת שנתנו לה לשמור על השמנת, אלא בחתולי רחוב שקיבלו ממשרד החינוך את השליטה על המחלבה כולה.

המנכ"לית ידעה היטב במה מדובר. צמרת משרד החינוך כותבה ביותר ממכתב התראה אחד שנשלח אליה על ידי כמה וכמה גורמים. בכירי משרד החינוך, אף זומנו לישיבה דחופה של הוועדה לביקורת המדינה ביום שני, י"ז בחשוון התשע"ה. על סדר היום של הוועדה הונחה בקשה לחוות דעת מבקר המדינה עפ"י סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, בנושא: תקציב והתנהלות החטיבה להתיישבות.

לא רק העברות התקצוב דרך החטיבה להתיישבות נדונו באותה ישיבה, אלא גם כפל התקציבים דרך משרד החינוך. מטעם משרד החינוך נכחו בדיון אירית ברוק, מפקחת ארצית של אגף תלמידים ונוער במשרד, עמוס ציאדה המוכר לכולנו מאגף מוסדות תורניים ואושרת הודיה-אוחיון מרכזת בקרת תקציב באגף מוסדות תורניים במשרד. והיכן הייתה המנכ"לית, תשאלו. היא כנראה עסקה באותה עת בדברים יותר חשובים כמו הכנת התצהיר נגד החינוך החרדי.

הנה דברים שאמר ח"כ מוישה גפני במהלך הדיון. גפני לא היה הדובר היחיד, אך כדרכו היה חד מכולם: "החטיבה להתיישבות", גילה גפני, "מעבירה כסף לכל מיני גרעינים תורניים, יש לי את המסמכים. הלכתי לבדוק מה זה, לאן זה מגיע בסופו של דבר, ואז זה הצטלב לי עם מכתב ששלחתי ליועץ המשפטי לממשלה על כפל תמיכות. ישיבה קדושה מקבלת עבור תלמיד 250 שקל אחרי הקיצוצים. ישיבות ומוסדות שמזוהים עם הבית היהודי מקבלים בערך פי עשרה והם מקבלים זאת בכפל תמיכות. אמרתי את זה ליועץ המשפטי. הם מקבלים גם ממשרד החינוך, הם מקבלים גם ממשרד הביטחון, הם מקבלים גם לתקופה שהתלמיד לא נמצא בצבא".

"המערכת הזאת", המשיך גפני,"עובדת היום בשירותו של הבית היהודי, נקודה. יכול להיות שגם ישראל ביתנו, האחים, לא בדקתי את זה, מקבלים פירורים, אבל עיקר העניין זה הבית היהודי. הם מקבלים את הכסף, הם מקבלים את זה למערכת החינוך שלהם, הם מקבלים את זה להיאחזויות שלהם, הם מקבלים את זה, ואני לא רוצה להזכיר את מה שהוזכר כבר קודם, שמות של אנשים מרכזיים. גם עכשיו יש העברה תקציבית למי שהוא יושב ראש ועדת החוקה של הבית היהודי שעומד בראש הארגון הזה. אנשים מרכזיים במפלגה מקבלים כספים. אם זה היה קורה ביהדות התורה אנחנו כבר היינו בבתי כלא, אבל להם יש חסינות. הם נחמדים. הם הולכים עם כיפות סרוגות, הם הולכים לצבא, הם קונסטרוקטיביים, הם הולכים לעבוד, הם באוניברסיטאות וגם לומדים תורה. איזו צביעות". מהפה של גפני, לאוזניה של מנכ"לית משרד החינוך.

מערכת הבחירות הנוכחית מתברכת בשלל סוגיות בוערות, מבית ומחוץ. למזלנו הטוב, החרדים לא על המוקד, לעת עתה. לכמה מאיתנו האווירה הנוחה יחסית משכיחה את תלאות השנתיים האחרונות. יש אווירה של 'ריסט' באוויר ותחושה של אתחול קשר מחודש עם עסקני הבית היהודי הממלכתי. אם השורות דלעיל יזכירו לנו מעט ממה שחווינו, והיה זה דיינו.

הטור מתפרסם ברשת 'קו עיתונות'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!