כ-2,800 צעירים בני 34-20 עם מוגבלות פונו מבתיהם

הוועדה לענייני הצעירים דנה בצרכים הייחודיים ובמענה הנדרש לצעירים מפונים עם מוגבלויות. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי (העבודה), "צעירים-עם-מוגבלויות וצעירים-מפונים, וההצטלבות הזו יוצרת קשיים ייחודיים וחשובים, שיש לעסוק בהם בצורה ממוקדת. באחריותה של מדינת ישראל לדאוג לכל אדם הזקוק לעזרתה, בוודאי לצעירים שפונו מביתם בשל המלחמה, ובטח לצעירים עם מוגבלויות". היא קראה למועצה להשכלה גבוהה לפקח על המוסדות האקדמאיים, שהם מנגישים את השיעורים המקוונים - גם לסטודנטים עם לקויות שמיעה, ולמשרד הרווחה לחדד את תקנות הפינוי שהן כוללות גם המלווים – העובדים הזרים.

ד"ר ליטל בר לב, ראש צוות המוגבלויות במכון ברוקדייל, סיפרה על המחקר שערכו בנושא, וממנו עולה כי יש בארץ כ-197 אלף צעירים (גילאי 35-18) עם מוגבלויות (9% מהצעירים בישראל), מתוכם - צעירים המוכרים ע"י מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה, אגף השיקום של משרד הבטחון או מקבלים קצבת נכות מביטוח לאומי – 6.3% מקרב הגברים הצעירים, ו-4.1% מהנשים הצעירות. היא הזהירה כי לחלק ניכר מצעירים עם מוגבלות יש גם לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז, כאשר ל-9.9% מבני הנוער בני 18-12 לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז מאובחנת, ללא מוגבלות נוספת, ול-2.5% לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז ברמה חמורה. להערכתה, כ- 2,800 צעירים בני 34-20 עם מוגבלות פונו מבתיהם, מתוכם כ-1,600 בלבד מוכרים לרשויות. היא הדגישה כי חלק מהנתונים לפי הערכות ולא מנתונים מדויקים. היא הזהירה כי בעלי המוגבלויות הלא-מוכרים - זקוקים לתמיכה יותר מהמדינה.

עו״ד רויטל לן-כהן, מנהלת קשרי ממשל בקואליציית ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים, הדגישה כי חלק ניכר מהתלמידים המפונים-עם-מוגבלויות, לא שולבו במערכת החינוך ברשות הקולטת, ובנוסף אין מענה לשעות הפנאי, לפעילויות חברה, רווחה ותרבות. היא הזהירה כי חולים במחלות מתפתחות – לא כלולים בתקנות משרד הרווחה. דור בן עמי, ראש תחום חוסן בארגון לינק 20, הזהירה כי בעקבות המלחמה התגברה אצל צעירים עם מוגבלויות תופעות הבדידות, מחסור במזון ותרופות, מחסור בטיפול רפואי סדיר, היעדר מרחבים מונגשים ללימודים – ועוד טרם המלחמה, 42% מהסטודנטים עם מוגבלות דיווחו כי אינם מקבלים את כל ההתאמות הלימודיות הנדרשות. היא הדגישה את הצורך להעניק את כל הזכויות גם לעובדים הזרים, המלווים אותם.

ערן משה, יו"ר עמותת מג"י, סיפר על דיקלה טל, החולה במחלת חולשת שרירים, שבשנה האחרונה אושפזה שש פעמים בטיפול הנמרץ ותרופות ייעודיות למחלה אינן בסל התרופות, בגלל עלותן הגבוהה. היא איננה מוכרת במחלקת הרווחה בשדרות עיר מגוריה.

עו"ד מנחם גולדין, מנהל תחום החינוך במשרד המשפטים, הדגיש את החובה להנגשה, פיזית ולשונית, ואילו דקל בכר, נציגת איל"ן, הציגה את פעילות הספורט-השיקומי, פרטני או בקבוצה, המוצע בחינם למפונים עם מוגבלויות, שהם מביאים למפונים עד הבית או המלון. רעות קרן, נציגת המועצה להשכלה גבוהה, סיפרה על הקצאת 150 מיליוני ש"ח להנגשת המוסדות לסטודנטים עם מוגבלויות, וביקורת ומעקב על ביצוע הנגשה זו. המוסדות התבקשו לפרט את ההתאמות הנדרשות למפונים, ומי שזקוק להקלות אקדמאיות – מוזמן לפנות אליהם.

ענת גרייפנר, נציגת מינהל המוגבלויות במשרד הרווחה, סיפרה על איתור ופינוי אוכלוסייה זו והתאמת פעילויות חינוך ורווחה ברשויות הקולטות, והבטיחה לבדוק היטב את חוסר היכולת לפינוי יחד עם המטפל הזר. לדברי שרון רוטשילד, מנהלת תעסוקה בקהילה באגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, נוצר רצף טיפולי לאוכלוסייה זו גם לאחר הפינוי, ואף הורחב סל השיקום, והיא הבטיחה לטפל במענה נפשי לאנשים עם מוגבלויות גם ללא רקע נפשי, תוך התאמות קוגניטיביות ושפת הסימנים.

דבי ביטון (יש עתיד) הדגישה את חוסר-ההנגשה במיגוניות בדרום, ואת הצורך בחיים חברתיים גם לאוכלוסייה זו, ואילו לפי עדי אבירם, מנהלת תחום הנגישות במרכז השלטון המקומי, החובה להנגשה מוטלת על הרשות המקומית, אך רק על מקלטים-עיליים ולא על תת-קרקעיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!