סיפור לשבת: לפני כ-600 שנה> מה עשו הגבאים עם ספרי התורה?

השבת, התאריך יהיה י"ז בשבט, לפני כשש מאות שנה, בעיר סרגוסה שבספרד, נהוג היה שכשהמלך היה מגיע לביקור, היו יהודי העיר יוצאים לברכו מתוך כבוד והערכה, עם ספרי התורה מ-12 בתי כנסת שבעיר.

בשלב מסוים חשבו רבני העיר שאין זה נכון להוציא את ספרי התורה לרחוב, שכן אין זה כבוד התורה, בעיקר מפני שלספרי התורה יש תיק שעוטף אותם, ולא באמת רואים אם יש ספר תורה בתוכם או לא. לכן הוחלט שלילה לפני שהמלך יגיע, יוציאו את ספרי התורה מתוך הנרתיקים, ירקדו ויעשו כבוד למלך, אך עם התיקים בלבד.

כך המלך לא יפגע, ומאידך - קדושת הספרים תישאר במקומה.

בסרגוסה גר יהודי שהתנצר. שמו היה מרקוס, והוא היה מקורב למלך.

כששמע על כך, הלך והלשין למלך שהיהודים כלל  לא מכבדים אותו, ואולי ההפך.

למלך היה קשה להאמין, והוא החליט לבקרם, ולבדוק.

לילה לפני ביקור המלך, אחד הגבאים חלם חלום, בחלום מגיע אליו אליהו הנביא, ומורה לו להשאיר את ספר התורה בתוך הנרתיק, ולא להוציאו. וכך הוא עשה.

למחרת הגיע המלך, ובהוראתו של מרקוס נתבקשו היהודים לפתוח את נרתיקי הספרים... ולפתע ראו, שבכל הנרתיקים היו הספרים. הדבר היה לפלא, אפילו בעיני היהודים.

התברר שאליהו הנביא בא בחלום לכל אחד מהגבאים, והורה לו להשאיר את הספרים, וכולם עשו זאת, בלי לדעת זה מזה.

המלך הורה לתלות את מרקוס, וליהודים הייתה אורה ושמחה. ועד היום, בתאריך י"ז שבט, ישנם מבני הקהילה שחוגגים את היום הזה, שנקרא "פורים סרגוסה".

המדהים היה, שכל הספרים נפתחו בפסוק אחד: "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אויְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אלוקיהם", פסוק שמורה על שמירה, בפרט בזמנים הקשים. הפלא הוא שהפסוק הוא מספר ויקרא, ואנחנו נמצאים כעת בקריאה של ספר שמות בפרשת השבוע. והיה הדבר לנס.

השבוע עברנו אירועים קשים מבחינת המלחמה, ומצד שני ט"ו בשבט הגיע, ועמו משב רוח של תקווה, של פריחה ולבלוב. אנו מתמקדים באור, ויודעים שבסופו של דבר יגבר האור על החושך, ויהי רצון שנזכה לראות זאת בקרוב.

שבת שלום

שלכם, יצחק פנגר

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!