תקדים: עיריית בית שמש תפצה נשים שנפגעו
בית המשפט חייב את עיריית בית שמש ואת ראש העיר משה אבוטבול בתשלום של 15 אלף שקל לכל אחת מארבע הנשים שתבעו אותם, וזאת בגין ההשפלה והפגיעה שנגרמו להן על ידי שילוט הקורא לנשים להתלבש בצניעות • הנשים טענו כי השלטים גורמים להן לתחושות קשות של השפלה ועלבון, וכי העירייה לא עשתה די כדי להסירם
- אלי שלזינגר
- ה' שבט התשע"ה
- 36 תגובות
פלאש90
במקומות שונים בעיר בית שמש מוצבים שלטים הקוראים לנשים להתלבש בצניעות כתנאי לכניסה לרחוב הראשי בעיר. פסק הדין שניתן היום (א) ואשר מתייחס לתביעה של ארבע נשים המתגוררות בעיר שטענו כי על עיריית בית שמש ורה"ע לפצותן בגין ההשפלה והפגיעה שנגרמו להן בשל כך שלא פעלו כנדרש להסרת השלטים.
השופט דוד גדעוני מבית המשפט בבית שמש קיבל את התביעה וחייב את ראש העיר משה אבוטבול ואת עיריית בית שמש לשלם לכל אחת מן התובעות סך של 15,000 ש"ח (בס"ה 60,000 ש"ח). כמו כן יישאו הנתבעים בהוצאות התובעות ובשכר טרחת עורכת דינן בסך כולל של 8,000 ש"ח.
ארבע נשים, נילי פיליפ, איב פינקלשטיין, מרים זוסמן ורחלי שלוס, הגישו תביעה באמצעות עו"ד אורלי ארז-לחובסקי, נגד עיריית בית שמש והעומד בראשה משה אבוטבול. התובעות מגדירות את עצמן כאורתודוכסיות מודרניות. לטענתן השלטים הקוראים לנשים להתלבש בצניעות או להימנע מלהתעכב או לעבור במדרכות מסוימות, מסבים להן עוגמת נפש מרובה וגורמים להן לתחושות קשות של השפלה ועלבון משום שהן נדרשות להתלבש באופן מסוים כתנאי להליכתן ברחובותיה הראשיים של עיר מגוריהן או שלא לעשות שימוש במדרכות במקומות מסוימים.
כל אחת מהתובעות העידה גם כי חוותה במשך השנים מספר לא מבוטל של אירועי אלימות שבוצעו כלפיה על ידי גברים חרדים על רקע לבוש שלא היה צנוע דיו בעיני מי שנהגו כלפיה באלימות, וזאת בסמיכות למקומות בהם מוצבים השלטים.
בכלל זה היו התובעות קורבן לאירועים לא מעטים שבהם השמיעו לעברן איומים ונאצות, קראו לעברן קריאות גנאי דוגמת "שיקסע" ו"פרוצה", ירקו עליהן, ובמספר הזדמנויות אף יידו עליהן אבנים, עגבניות או ביצים. במצב דברים זה העידו התובעות כי הן נוסעות בדרכים עוקפות ונמנעות מלהיכנס לאיזורים בהם מוצבים השלטים – איזורים שהפכו עבורן ל"מחוץ לתחום" – וזאת על מנת שלא לראות את השלטים המשפילים וכדי להימנע מהתחושות הקשות כמו גם מפגיעה פיסית.
חלק מהתובעות הגישו תלונות למשטרה בקשר עם אירועי האלימות והפגיעות שחוו. תלונות אלה לא הובילו לנקיטת הליכים פליליים. בד בבד פנו התובעות גם לעיריית בית שמש וראש העירייה בדרישה כי יפעלו להסרת השלטים.
אולם הפניות לא הועילו. הנתבעים לא נקטו פעולות ממשיות כלשהן להסרת השלטים, זולת פעילות נקודתית בזמן מסוים ביחס לשילוט שהוצב בקרבת בית כנסת מסוים. השלטים נותרו במקומם.
על רקע זה הגישו התובעות את התביעה. התביעה הוגשה הן נגד העירייה הן נגד מר אבוטבול – ראש העירייה. התביעה נגד ראש העירייה הוגשה מתוקף תפקידו וכמי שמסורות לו סמכויות בקשר עם השילוט בתחומי העיר. התובעות טענו כי התנהלות הנתבעים עולה כדי רשלנות והפרת חובה חקוקה. לכתחילה עתרו התובעות גם למתן צו עשה שיורה לנתבעים להסיר לאלתר את השלטים וגם לפיצויים בגין נזקים ממוניים שונים שנגרמו להן לטענתן בשל כך שנאלצו להימנע ממעבר באזורים בהם מוצבים השלטים. בהמשך חזרו בהן התובעות מתביעתן לסעדים אלה והתביעה נותרה על כנה אך ביחס לסעד של פיצויים בגין הנזקים הבלתי ממוניים – עוגמת הנפש, ההשפלה והפגיעה בכבוד – שנגרמו לתובעות בשל השלטים ובשל המחדל להסירם. בעירייה מפנים אצבע מאשימה למשטרה
מעיריית בית שמש נמסר בתגובה: "העירייה הסירה את השלטים הפרטיים כמה וכמה פעמים, אך אלו נתלו מחדש בתוך דקות ספורות ואף גרמו למהומות ולחיכוכים בין המגזרים השונים המתגוררים בעיר.
"אין בכוחו של הפיקוח העירוני להתמודד עם סוגיה מורכבת כזו, גם מבחינה מבצעית, לכן פנינו למשטרת ישראל שתיכנס לעובי הקורה ותאכוף את החוק.
"לצערנו, בית המשפט לא השכיל להבין את המציאות המורכבת בבית שמש עמה אנו מתמודדים ולא קיבל את טענת העירייה כי החשש לשלום הציבור והפגיעה במרקם היחסים העדינים בין האוכלוסיות השונות והמנוגדות התגוררות בבית שמש, גבר על הצורך המיידי בהסרה חוזרת ונשנית של השלטים.
"בעניין זה שגה בית המשפט ואירועי מערכות הבחירות האחרונות לימדו כי עמדת העירייה בדין יסודה. בית המשפט לא היה ער למחלוקות ולפרצי האלימות אשר היו מנת חלקה של בית שמש, והיכולת להביא דברים אלו אל אולם בית המשפט היא קשה ומורכבת. גם בירושלים ובערים נוספות מוצבים שלטים דומים ואף אחד לא תובע את העירייה.
"יחד עם זאת, לאחר שהרוחות בעיר נרגעו, תכבד העירייה את פסק הדין, בתיאום והידברות של כל האוכלוסיות ותפעל בשילוב כוחות עם משטרת ישראל כדי להביא לאכיפת החוק והסדר".
השופט דוד גדעוני מבית המשפט בבית שמש קיבל את התביעה וחייב את ראש העיר משה אבוטבול ואת עיריית בית שמש לשלם לכל אחת מן התובעות סך של 15,000 ש"ח (בס"ה 60,000 ש"ח). כמו כן יישאו הנתבעים בהוצאות התובעות ובשכר טרחת עורכת דינן בסך כולל של 8,000 ש"ח.
ארבע נשים, נילי פיליפ, איב פינקלשטיין, מרים זוסמן ורחלי שלוס, הגישו תביעה באמצעות עו"ד אורלי ארז-לחובסקי, נגד עיריית בית שמש והעומד בראשה משה אבוטבול. התובעות מגדירות את עצמן כאורתודוכסיות מודרניות. לטענתן השלטים הקוראים לנשים להתלבש בצניעות או להימנע מלהתעכב או לעבור במדרכות מסוימות, מסבים להן עוגמת נפש מרובה וגורמים להן לתחושות קשות של השפלה ועלבון משום שהן נדרשות להתלבש באופן מסוים כתנאי להליכתן ברחובותיה הראשיים של עיר מגוריהן או שלא לעשות שימוש במדרכות במקומות מסוימים.
כל אחת מהתובעות העידה גם כי חוותה במשך השנים מספר לא מבוטל של אירועי אלימות שבוצעו כלפיה על ידי גברים חרדים על רקע לבוש שלא היה צנוע דיו בעיני מי שנהגו כלפיה באלימות, וזאת בסמיכות למקומות בהם מוצבים השלטים.
בכלל זה היו התובעות קורבן לאירועים לא מעטים שבהם השמיעו לעברן איומים ונאצות, קראו לעברן קריאות גנאי דוגמת "שיקסע" ו"פרוצה", ירקו עליהן, ובמספר הזדמנויות אף יידו עליהן אבנים, עגבניות או ביצים. במצב דברים זה העידו התובעות כי הן נוסעות בדרכים עוקפות ונמנעות מלהיכנס לאיזורים בהם מוצבים השלטים – איזורים שהפכו עבורן ל"מחוץ לתחום" – וזאת על מנת שלא לראות את השלטים המשפילים וכדי להימנע מהתחושות הקשות כמו גם מפגיעה פיסית.
חלק מהתובעות הגישו תלונות למשטרה בקשר עם אירועי האלימות והפגיעות שחוו. תלונות אלה לא הובילו לנקיטת הליכים פליליים. בד בבד פנו התובעות גם לעיריית בית שמש וראש העירייה בדרישה כי יפעלו להסרת השלטים.
אולם הפניות לא הועילו. הנתבעים לא נקטו פעולות ממשיות כלשהן להסרת השלטים, זולת פעילות נקודתית בזמן מסוים ביחס לשילוט שהוצב בקרבת בית כנסת מסוים. השלטים נותרו במקומם.
על רקע זה הגישו התובעות את התביעה. התביעה הוגשה הן נגד העירייה הן נגד מר אבוטבול – ראש העירייה. התביעה נגד ראש העירייה הוגשה מתוקף תפקידו וכמי שמסורות לו סמכויות בקשר עם השילוט בתחומי העיר. התובעות טענו כי התנהלות הנתבעים עולה כדי רשלנות והפרת חובה חקוקה. לכתחילה עתרו התובעות גם למתן צו עשה שיורה לנתבעים להסיר לאלתר את השלטים וגם לפיצויים בגין נזקים ממוניים שונים שנגרמו להן לטענתן בשל כך שנאלצו להימנע ממעבר באזורים בהם מוצבים השלטים. בהמשך חזרו בהן התובעות מתביעתן לסעדים אלה והתביעה נותרה על כנה אך ביחס לסעד של פיצויים בגין הנזקים הבלתי ממוניים – עוגמת הנפש, ההשפלה והפגיעה בכבוד – שנגרמו לתובעות בשל השלטים ובשל המחדל להסירם. בעירייה מפנים אצבע מאשימה למשטרה
מעיריית בית שמש נמסר בתגובה: "העירייה הסירה את השלטים הפרטיים כמה וכמה פעמים, אך אלו נתלו מחדש בתוך דקות ספורות ואף גרמו למהומות ולחיכוכים בין המגזרים השונים המתגוררים בעיר.
"אין בכוחו של הפיקוח העירוני להתמודד עם סוגיה מורכבת כזו, גם מבחינה מבצעית, לכן פנינו למשטרת ישראל שתיכנס לעובי הקורה ותאכוף את החוק.
"לצערנו, בית המשפט לא השכיל להבין את המציאות המורכבת בבית שמש עמה אנו מתמודדים ולא קיבל את טענת העירייה כי החשש לשלום הציבור והפגיעה במרקם היחסים העדינים בין האוכלוסיות השונות והמנוגדות התגוררות בבית שמש, גבר על הצורך המיידי בהסרה חוזרת ונשנית של השלטים.
"בעניין זה שגה בית המשפט ואירועי מערכות הבחירות האחרונות לימדו כי עמדת העירייה בדין יסודה. בית המשפט לא היה ער למחלוקות ולפרצי האלימות אשר היו מנת חלקה של בית שמש, והיכולת להביא דברים אלו אל אולם בית המשפט היא קשה ומורכבת. גם בירושלים ובערים נוספות מוצבים שלטים דומים ואף אחד לא תובע את העירייה.
"יחד עם זאת, לאחר שהרוחות בעיר נרגעו, תכבד העירייה את פסק הדין, בתיאום והידברות של כל האוכלוסיות ותפעל בשילוב כוחות עם משטרת ישראל כדי להביא לאכיפת החוק והסדר".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 36 תגובות