ההתבטאות של נתניהו תפגע ביחסים עם קטאר? ד"ר רונן ברגמן מסביר

גם היום, לאחר 111 ימי לחימה, שאלת 'היום שאחרי' ברצועת עזה עודנה פתוחה, ואיתה גם השאלה האם הלחץ הצבאי הוא המנוף האמיתי לשחרור 136 החטופים שעדיין מוחזקים בשבי חמאס. סיוון כהן שוחחה ב־103fm עם ד"ר רונן ברגמן ('ידיעות אחרונות' ו'הניו יורק טיימס') אשר התייחס לדברים.

תחילה הביע ד"ר ברגמן את עמדתו על התבטאויותיו הקשות של נתניהו על הקטארים. "נדמה לי שיש לקטארים אינטרסים רחבים מאוד, עמוקים מאוד, גדולים מאוד, לסייע בעסקת החטופים, הרבה יותר מאם ראש הממשלה העליב אותם או לא. הקטארים אירחו אצלם ביד פתוחה, ברוחב לב, את הנהגת החמאס, והנהגת החמאס, אפילו אם לא הייתה מודעת להתקפה ברגע שקרתה, היא עדיין הנהגה של אותו ארגון והיא גיבתה את אותו מעשה ומגבה אותו גם עכשיו, לא מסתייגת ממנו ואומרת שזה יהיה אחד מיני רבים מה שהיה בשבעה באוקטובר, וקוראת להשמיד את מדינת ישראל".

"אני חושב שיכול להיות פה משהו שהוא דרמטי מזווית אחרת, וזה למה הדברים הודלפו", הודה וחידד: "לא זה שהם הודלפו, זה שראש הממשלה אמר אותם בפורום שאדם זהיר כמוהו בוודאי מביא בחשבון שהם יודלפו. יכול מאוד להיות שראש ממשלת ישראל מסיבה שאינני יודע וקצת מתקשה לחשוב מה היא יכולה להיות, כי ההחלטה במדינת ישראל גם בדרג הפוליטי וגם הביטחוני, המודיעיני, הצבאי, היה להניח לקטארים, לא לבוא איתם חשבון, גם על הדברים החריפים מאוד. אחר כך יקרה מה שיקרה אחר כך. אגב, זה לא רק האמירות הפומביות, זה גם הלא פומביות שיותר חריפות. אם יש החלטה אחרת, אינני יודע מה הסיבה שלה, קשה לי להאמין שאירוע כזה מתרחש במקרה - אז יש פה משהו דרמטי".

עוד טען כי "זה בעצם אולי סוגר אפשרות אחרת, בין הקטארים למצרים יש כל הזמן מאבקים מי יותר חשוב, מי יותר חזק. אם הייתה פה פנייה חדה שאומרת 'נמאס לנו מהקטארים, הם עשו אתמה שתהם עשו, אנחנו חותכים מהם ועכשיו אנחנו עובדים רק עם המצרים', אבל גם זה לא קורה או לפחות לא בציר של ראש הממשלה. יש שיח רצוף, מתמשך, עמוק, ובחלקו מאוד פורה, יש ביקורים הדדים, יש כאלה. מדינת ישראל משילה מעצמה קלפי מיקוח ואמצעי לחץ, מנופים חזקים מאוד שאפשר היה להטיל על החמאס לטובת החטופים. היא עושה את זה בגלל הלחץ האמריקני, האמריקנים רוצים כל מיני דברים מישראל".

"נכון שיש דם רע נניח בין המנהיגים של שתי המדינות, אבל לא אלה ולא אלה רוצים להגיע לפיצוץ. לגבי ארה"ב וישראל, ישראל בעצם בגלל שהיא לא רוצה לדון יעל היום שאחרי, אז היא מרגיעה את האמריקנים בזה שהיא מוותרת במקומות אחרים, למשל בסיוע ההומניטרי. אפשר היה לסדר את הדברים הפוך, להתפשר ביום שאחרי ולא בעזרה ההומניטרית, ולהגיד שעצם מתן העזרה והעברת העזרה באופן שמאפשר לחמאס להשתלט על הסחורות האלה, ומי ששולט בהומניטרי שולט ברצועה. אפשר היה לנכס אותם לטובת החטופים. הדברים שהיה אפשר לנכס לטובת החטופים מומרים בעניינים אחרים", הדגיש.

הוסיף ד"ר ברגמן והסביר כי "אנחנו מדברים על אזור שבו האמריקנים יש להם שריפות שחשוב להם לכבות, ושריפות שחשוב להם לכבות מיד. ממשלת ישראל מאפשרת להם לטפל בחלק מהשריפות, ולא מאפשרת להם לטפל בדברים אחרים. זה מו"מ, אבל במו"מ הזה הדברים ששמו קודם, לפיהם ישראל לא מוותרת עליהם, הם קשורים לרשות הפלסטינית למשל ולא לחטופים. זה סדר עדיפויות משונה. אפשר לראות בזה תמונת ראי שונה במידה אבל גם לא שונה לגמרי למה שנתניהו עשה כל הזמן עם החמאס - הוא השאיר את החמאס ויצר חמאס שהיה חזק, הוא חשב שלא חזק מדי, הוא טעה וכולם טעו, כדי שלא תהיה רשות פלסטינית חזקה, כדי שמדינת ישראל לא תהיה חייבת לדון על כל מיני נושאים שקשורים ליום שאחרי".

בסיום השיחה התייחס ד"ר ברגמן לדיווחים השונים בנוגע לעסקת נוספת לשחרור החטופים. "יש כל מיני עסקאות שמנסים לקדם. נאמר שחלקן, בחלק המפרטים שלהן כבר פורסם, בסופו של דבר זו עסקה שאם היא תתקבל על ידי החמאס בעצם ישראל תוכל להגיד 'אני לא התחייבתי לסיים את הלחימה', אבל בעצם זו עסקה שאם כל השלבים שלה התקיימו היא בעצם אומרת נסיגה מרוב רובה של רצועת עזה, ושחרור עצום של מחבלים מבתי הכלא ובתי המאסר בישראל. זה בעצם השלמה, אולי לא כתובה, השלמה עם זה שלפחות ישראל לא חיסלה את ההנהגה של חמאס ולא פירקה את כל התשתיות הצבאיות שלו".

עריכה: שני רומנו

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!