מאות ניצולי שואה פונו מבתיהם מאז ה-7 באוקטובר; אחד נרצח

לקראת יום השואה הבין-לאומי שיצוין בי"ז בשבט התשפ"ד, מפרסמת הרשות לזכויות ניצולי שואה נתונים עדכניים: בישראל חיים היום 137,401 ניצולי שואה ונפגעי התנכלויות אנטישמיות בתקופת השואה.

כ-95% מניצולי השואה היו ילדים (מתחת לגיל 18) בזמן השואה – נולדו אחרי שנת 1928. הגיל הממוצע של ניצולי השואה עומד כיום על 86, המבוגרת בהם ילידת טוניס בת 111, והצעירים שבהם בני 77, ילידי 1946 (מי שהיו עוברים בבטן אימם בסוף המלחמה וגם הם מוכרים על פי חוק). 436 ניצולים חגגו יום הולדת 100 בשנה החולפת; 32,164 ניצולים עברו את גיל 90, ו-1,225 ניצולים חצו את גיל 100. כ-62% מכלל ניצולי השואה בישראל הן נשים (59,642). מקרב נכי המלחמה בנאצים 193 נותרו עמנו וגילם הממוצע עומד על 98.

בשנה החולפת, העניקה הרשות תגמולים, מענקים והטבות בסכום של למעלה מ-5.5 מיליארד ₪, מתוכם כ-4.2 מיליארד ש"ח כתגמולים ומענקים ישירים לניצולים; ובמסגרת זו פעלה להביא את כלל השירותים עד לביתם של הניצולים.

הרשות פועלת בשלושה סניפים מרכזיים בתל אביב, בירושלים ובחיפה, שם מתגוררים מרבית ניצולי השואה: חיפה היא העיר שבה מתגוררים מרבית הניצולים (9,319), אחריה ירושלים (8,743) ותל אביב (7,320).

בנוסף לכך, הרשות מפעילה 21 מרכזי מידע ניידים ברחבי הארץ, מתל חי בצפון ועד אילת בדרום. בשנה האחרונה נפתחו שבעה מרכזים חדשים בערים שבהם עלה הצורך להנגיש את השירות לניצולי השואה: בקריית ביאליק, מרכז הנותן מענה לניצולי השואה תושבי הקריות, בכרמיאל, בנוף הגליל, בעכו, בפתח תקווה, במודיעין ובקרית גת.

כ-36,663 מניצולי השואה הם ילידי אירופה, מתוכם 14,425 ילידי רומניה המהווים את הקבוצה הגדולה ביותר בקרב ניצולי השואה (39%). 6,880 ילידי פולין (18%), 3,714 יוצאי בולגריה (10%), 1,876 ילידי הונגריה (5.1%), 5,772 ילידי ברית המועצות לשעבר (15.7%), ו-1,754 נולדו בגרמניה (4.7%). 3,253 הם יוצאי תוניסיה אשר היו תחת כיבוש נאצי ורבים מהם נשלחו למחנות כפייה ועבודה; וכן 3,496 יוצאי לוב שחלקם נשלחו למחנות כפייה ועבודה, ורבים חוו בריחה מחמת הפחד.

קבוצה נוספת המוכרת על ידי הרשות היא הקבוצה של מקבלי המענק השנתי. קבוצה זו נחלקת לשניים: 47,154 פליטי השואה ובהם יוצאי חבר העמים שעלו ארצה בשנות ה-90. לצד פליטי השואה מוכרים 43,944 נפגעי התנכלות אנטישמית בתקופת מלחמת העולם השנייה, מתוכם 26,157 ילידי מרוקו ואלג'יריה שסבלו מהתנכלויות ומהגבלות שונות בתקופת משטר וישי; וכן 15,129 יהודי עיראק שנחשפו לפרעות הפרהוד בבגדד בראשית יוני 1941.

8.9% מהמוכרים ברשות עלו לארץ עד לסוף שנת 1948, 46% (63,373) עלו עד סוף שנות ה-50, ו- 35.4% (48,715) עלו ארצה משנת 1989 במסגרת גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר.

למעלה מ-94 אלף מהמוכרים ברשות, מפאת גילם המבוגר ותלאות החיים, מוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי ברמות סיעוד שונות ורבים אחרים מרותקים לביתם. ניצולי שואה סיעודיים ברמות הגבוהות זכאים לתוספת 9 שעות סיעוד המשולמות על ידי הרשות וועידת התביעות.

החל מ-2023 משולמת תוספת שעות סיעוד (1,200 ₪ בחודש) לניצולים סיעודיים ברמות נמוכות יותר, וזאת כחלק מפרויקט משותף של הרשות יחד עם ועידת התביעות להגדלת שעות הסיעוד, במסגרת הסכם שנחתם עם ממשלת גרמניה על הגדלת הסיוע ל-14,000 ניצולי שואה אשר עד כה לא קיבלו את הסיוע הנוסף.

בשל מצבם הרפואי של הניצולים, גילם והיותם מרותקי בית ברבים מהמקרים, הרשות פועלת להנגשת השירותים והזכויות עד הבית, אם באמצעות מרכזי המידע הניידים והרחבתם בהתאם לביקוש ולצורך, או באמצעות שירותים המגיעים עד הבית ממש - כדוגמת 16,600 ביקורי בית שהתקיימו בשנה החולפת (117,000 בשנים מאז נוסד השירות), וכן 320 כנסים מיצוי זכויות; כל זאת כדי להבטיח מיצוי זכויות מלא של כל הניצולים החיים בישראל. בנוסף לכך הרשות מעניקה טיפול נפשי ורגשי לכ-7,000 ניצולי שואה באמצעות עמותות עמך ומרכז אלה, ובמימון מלא של הרשות ללא הגבלת משך הטיפול. מרבית שעות הטיפול הללו בוצעו בביתם של הניצולים.

43,619 ניצולים ששרדו את המחנות והגטאות ועבודות הכפייה, או חיו תחת זהות בדויה ובמקומות מסתור, או עבדו התלוו להוריהם בעבודות כפייה, או ניצולים שעלו לארץ לפני אוקטובר 1953, מקבלים תגמולים חודשיים מהרשות בסכומים הנעים בין 2,617 ש"ח ל - 6,569 ש"ח בהתאם לדרגת נכותם. מתוכם, 13,901 ניצולים שהכנסתם נמוכה מקבלים תגמולים חודשיים מוגדלים הנעים בין 6,301 ש"ח ועד ל-12,017 ש"ח.

2,490 ניצולים המקבלים קצבאות מגרמניה לפי חוק הפיצויים הפדראלי הגרמני (BEG) מקבלים מענקים נוספים מהרשות בסך 2,810 ש"ח בכל רבעון.

91,097 זכאים נוספים (43,944 נפגעי התנכלויות יוצאי צפון אפריקה ועיראק, וכן 47,153 יוצאי חבר העמים) מקבלים מענק שנתי, העומד השנה על סך 7,248 ₪, ובנוסף זכאים להטבות נוספות לרבות תוספת שעות סיעוד ופטור מלא על תרופות.

לצד התשלומים לניצולי השואה ולנפגעי התנכלויות אנטישמיות, הרשות משלמת קצבאות חודשיות ל-17,352 אלמנים ואלמנות של ניצולי שואה, נכי רדיפות הנאצים.

מלבד תשלומים ישירים, הרשות מספקת מדי שנה פטור מלא על תרופות, מתקצבת תוספת שירותי סיעוד ומממנת טיפולים רפואיים וציוד רפואי בעלות של למעלה מ-1.37 מיליארד ש"ח.

בשנה החולפת תמכה הרשות במוסדות ציבור העוסקים בתחום הסיוע לניצולי שואה בסכום של למעלה

מ-20 מיליון ₪, בין היתר עבור מועדונים חברתיים שמפעילות עמותת עמך וארגון פליטי ונפגעי השואה, עבור קבוצות טיפוליות שמפעיל מרכז אלה, וכן ליווי פרטני באמצעות עובדות סוציאליות של הקרן לרווחה ושל עמותת ניניצ'ופ, ובהנגשת דירות באמצעות עמותת לתת ועמותת הקרן לרווחה.

תקופת מלחמת חרבות ברזל

זוועות ה-7 באוקטובר הציפו אצל רבים מניצולי השואה טראומות עבר, רבים מהם חוו מחדש חרדה ופחד, תחושה של היעדר הגנה ואובדן בטחון אישי, גם כשלא נחשפו באופן ישיר לאירועים. קשה משמעותית מצבם של הניצולים בעוטף עזה ובאזורי העימות שנתלשו מביתם, לרוב ללא המטפלים הסיעודיים, ועברו לבתי המלון או לבתי קרובים.

ניצול שואה אחד, מר משה ריידלר זכרו לברכה, נרצח ב-7 באוקטובר. מר ריידלר שרד את השואה ברומניה כילד, ללא משפחה, ולפני מספר שנים עבר לגור ליד בני משפחתו ביישוב חולית שבעוטף עזה. מר ריידלר נרצח באכזריות בגיל 91, ביחד עם המטפל שלו, בביתו בקיבוץ.

ניצולי שואה רבים מצאו את עצמם שוב במעגל האסון והאבל, כשאיבדו ילדים או נכדים שנרצחו או נחטפו לעזה, או חיילים שנפלו בקרבות. בעקבות המלחמה, מאות ניצולים נתלשו כאמור מסביבתם המוכרת, ופונו למלונות, לבתי אבות, לדיורים מוגנים או לבתים של בני משפחה.

בראי האירועים הקשים וההבנה למצבם הייחודי של ניצולי השואה, פעלה הרשות מהשבוע הראשון למערכה, ליצירת קשר אישי ומידי עם כל ניצולי השואה תושבי העוטף, ובהמשך עם ניצולי השואה שפונו מיישובי הצפון: מספר ניצולי השואה תושבי עוטף עזה עמד ערב המלחמה על 554 ניצולי שואה, וכן 315 נפגעי התנכלויות אנטישמיות. ומספר ניצולי השואה תושבי הצפון עומד על 606 ניצולים, וכן 512 נפגעי התנכלויות אנטישמיות.

הפרויקט הורחב בשיחות יזומות של הרשות עוד לכ-20 אלף ניצולים תושבי הדרום, ובהם מאשקלון, מנתיבות ומאופקים.

מנתונים שנאספו על ידי הרשות, בתחילת המערכה, עלה כי 93 ניצולי שואה בחרו להישאר בעוטף עזה, לרוב ללא עורף משפחתי וללא אספקה של מוצרים חיוניים, ובעוד שבני משפחתם פונו לבתי מלון. הרשות פעלה מידית לחלוקת חבילות מזון ומוצרים חיוניים לאותם ניצולים (בסיוע ועידת התביעות); וכן פעלה לשינוע תרופות עד לביתם (בסיוע קופות החולים והרשויות המקומיות).

עוד עלה מנתוני הרשות כי 190 ניצולים תושבי העוטף פונו לבתי מלון ברחבי הארץ, חלקם עם בני משפחה, אך חלקם ללא עורף משפחתי תומך. יתר הניצולים התפנו לקרובי משפחה ברחבי הארץ.

רבים מהניצולים העידו על חוויית בדידות ותלישות ממרכז חייהם, וזאת גם כאשר היו עם קרוב משפחה.

הרשות הפנתה 549 ניצולים לתכנית להפגת בדידות; הפנתה 348 ניצולי שואה לשיחות עם גורמי מקצוע טיפוליים; וכן קיימה למעלה מ-120 ביקורים של עובדות סוציאליות בבתי המלונות ברחבי הארץ, מטבריה ועד אילת, וכן בביקורי בית אצל הניצולים ובני משפחתם.

בנוסף, הרשות יצרה קשר עם 36 מחלקות רווחה ברשויות המקומיות ברחבי הארץ ודיווחה להן על ניצולים תושבי עוטף עזה שפונו לתחומן, והמתגוררים אצל קרוב משפחה, לצורך תמיכה חומרית (אספקת סלי מזון וצרכים אחרים) או תמיכה חברתית (מועדוני יום, מתנדבים וכו').

מעבר לצרכים חומריים מיוחדים (כגון בגדים חמים וציוד לניצולים שפונו בחודש אוקטובר ללא ציוד מתאים; סלי מזון; ערכות חירום לממ"ד; וכו') ניכר הצורך מוגבר בתמיכה נפשית וחברתית, וזאת, לצד האתגרים הקיימים, הנלווים למצבם הבריאותי, ולהתמודדות עם הידרדרות תפקודית או קוגניטיבית, אשר כולם מחמירים בתקופות של מתח, בדידות וחרדה.

הרשות ממשיכה להעמיד מוקד חירום מיוחד לניצולים שנפתח ב-8 באוקטובר, מצויה בקשר שוטף עם מחלקות הרווחה ברחבי הארץ, וכן פועלת בממשקים משותפים עם משרדי הממשלה המטפלים ברשויות, ארגונים, ועמותות סיוע לניצולים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!