מה יעשה אבא של שמוליק, ו"השקופים" של ש"ס • טור
אחת אחרי השניה פותחות המפלגות בחיזור אחר הכלה - החרדים העובדים, השקופים ועוד ועוד • מה כדאי ללמוד משמוליק מהגן?
ישבנו כ-20 ילדים בני 4-5 מפוחדים בגן, וכל זאת אחרי שיום קודם לא שיתפנו את שמוליק במשחק "המחניים", שמוליק הבטיח לכולנו חגיגית שהיות ואבא שלו שוטר, כוחו במותניו, הוא חזק יותר מכל האבות שלנו, וכולנו נזכה לחזות בנחת זרועו ביום שלמחרת, וכל זאת רק בגלל משחק מחניים אחד אומלל.
ככל שחלפו השעות מפלס החרדה הלך ועלה, היינו בטוחים שבכל רגע יכנס לגן שוטר זעוף פנים, גדול מידות וגוף, אשר ילמד את כולנו לקח שלא נשכח לעולם - אך הפלא ופלא, היום הגיע לסיומו ודבר לא התרחש, שמוליק התגנב בחופזה לביתו כמי שנתפס בקלונו, ולימים התברר שאביו היה פקיד בנק חביב, שבמקסימום היה מציע לנו הלוואה בריבית גבוהה יותר, בגלל ההתנהגות המחפירה שלנו.
על אותו עיקרון, מתבססות הבחירות הנוכחיות: "מי יותר", מי יותר ציוני? מי יותר חברתי? מי יותר ביטחוניסט? רבות ביניהן רשימת העבודה מול הליכוד, מי יותר ספרדי וקרוב לדרך מר"ן, מי יותר ידאג לחלשים - יחד מול ש"ס, ומי יותר מחבק את החרדים "העובדים" - יהדות התורה מול יחד מול ש"ס.
פתאום כולם מנסים לנכס לעצמם את אותם אלו שנשכחו בצד במשך כל השנים, ממש כמו הירקות שאנחנו קונים אצל הירקן בשנת השמיטה. בימים כתיקונם מי היה מעיף מבט שני בעגבניה שעשתה את דרכה מהניכר, ונראית כמו אוסף הצרות של העם היהודי, אך בשנת השמיטה זה מה יש וכל עגבניה נחשבת, אסור להיות בררנים מדי.
כך גם בבחירות. פתאום מפלגות שרואות במדינת ישראל מקום לשני העמים, חורטות על דגלן את מסר הציונות בכדי לקושש עוד כמה "ציויינים" שנשארו ללא החלטה, ובנתיים מאכילים את היונים בכיכר אורדע.
רק לפני מספר שבועות, "החרדים העובדים" התחננו לייצוג במפלגת האם –יהדות התורה ונענו בשלילה, ועכשיו כולם מחזרים אחריהם כמו בשידוכין רק הפוך, את הדירה וסידור החתונה, המפלגה מוכנה לתת! "הכלה" {במקרה זה "החרדים העובדים"} יכולה לבוא מהבית בלי כלום רק עם תעודת זהות לקלפי, אך זה לא נגמר רק בחיזור מכובד ופגישות בלובי של מלון כזה או אחר, ישנם גם איומים מצד יהדות התורה כלפי כל חתן אחר, שיעז חלילה וחס להבטיח לכלה, שביתו רחב ידיים יותר, ובכוחו לפרנסה ביתר כבוד, כך שמקיימים הלכה למעשה ולחומרה, את "שמא יקדימנו אחר".
הקמפיין של ש"ס בראשות דרעי, פונה לאותם "שקופים", אותם אנשים שביום יום עוברים לידינו אך אנחנו לא רואים אותם ממש (עובדי ניקיון,אחזקה,קופאים,נהגים וכו') אותם אלו שלא נמצאים בשיח הציבורי, הם אינם מפגינים, אינם מביעים דעה, הם עסוקים בהישרדות היומיומית, אנשים טובים שפשוט נשכחים ביום יום מהפוליטיקאים.
אנשי הקמפיין של ש"ס שהגו את הרעיון הנהדר הזה, לא במקרה החליט לפנות ל"אנשים השקופים", הם יודעים שישנם רבים כאלו במדינה שמרגישים שלאף אחד לא אכפת מהם. שאלת השאלות היא האם הם באמת מאמינים כבר למישהו, האם מי שמבטיח ל"שקופים" להחזיר לחייהם מעט מן הצבע אכן יקיים, או שמא הם בסה"כ, נועדו לעבות את המנדטים של אותה מפלגה.
בדרך כלל בכל מערכת בחירות, כל מפלגה משתדלת להיות סופרמרקט אחד גדול, היות והיא מעונינת בכמה שיותר קולו, היא מציעה בסופר מגוון רחב של מוצרים: גם מרכז, וגם ימין, וגם שמאל, וגם חילוניות, אבל גם מסורת וכו', הפעם כולם פתחו סופרים מיוחדים, סופרים של בוטיק.
לדעתי, זה נובע מההכרה שאפילו הפוליטיקאים כבר הבינו שאנחנו כבר לא כל כך תמימים, ולא ממש מאמינים להם,הבנו כבר שמבחינתם אנחנו שקופים, ניתן להם את קולנו ואחר כך שנחפש אותם.
במהלך השבועות שנותרו עד הבחירות הם עוד ינסו להלך עלינו אימים, יפחידו אותנו מהמצב המדיני והבטחוני, ומהמצב הדתי, ומהצפוי לנו בכלכלה ,ויהיו מי שיאיימו חלילה בחורבן עולם התורה, כל אחד יכניס לתוך ההפחדות הללו את מה שהציבור שלו, לדעתו חושש בעיקר.
האנשים "השקופים" לא קיימים רק בש"ס, הם קיימים בכל המפלגות, כולם בונים על "השקופים" שלהם, אך הצרה של כל המפלגות שדווקא "השקופים" הם הציבור הכי לא צפוי.
הבחירות הללו הם באמת על "מי יותר", מי יצליח לשקר לנו יותר, למכור לנו את מה שהיינו רוצים לשמוע, גם אם עמוק בלב אנחנו יודעים שהוא לא יקיים.
רק בואו לא נשכח, אנחנו כבר לא בגן, והפחד האמיתי שלנו הוא לא מאבא שוטר. הפחד הוא שיותר ויותר מחברי הכנסת הם כמו שמוליק מהגן ,הם יעשו הכל בכדי להפחיד אותנו, ואנחנו נשב מפוחדים באיזו פינה מחכים לרעה שחלילה תבוא, ובסוף הכל יתברר ככלום.
ככל שחלפו השעות מפלס החרדה הלך ועלה, היינו בטוחים שבכל רגע יכנס לגן שוטר זעוף פנים, גדול מידות וגוף, אשר ילמד את כולנו לקח שלא נשכח לעולם - אך הפלא ופלא, היום הגיע לסיומו ודבר לא התרחש, שמוליק התגנב בחופזה לביתו כמי שנתפס בקלונו, ולימים התברר שאביו היה פקיד בנק חביב, שבמקסימום היה מציע לנו הלוואה בריבית גבוהה יותר, בגלל ההתנהגות המחפירה שלנו.
על אותו עיקרון, מתבססות הבחירות הנוכחיות: "מי יותר", מי יותר ציוני? מי יותר חברתי? מי יותר ביטחוניסט? רבות ביניהן רשימת העבודה מול הליכוד, מי יותר ספרדי וקרוב לדרך מר"ן, מי יותר ידאג לחלשים - יחד מול ש"ס, ומי יותר מחבק את החרדים "העובדים" - יהדות התורה מול יחד מול ש"ס.
פתאום כולם מנסים לנכס לעצמם את אותם אלו שנשכחו בצד במשך כל השנים, ממש כמו הירקות שאנחנו קונים אצל הירקן בשנת השמיטה. בימים כתיקונם מי היה מעיף מבט שני בעגבניה שעשתה את דרכה מהניכר, ונראית כמו אוסף הצרות של העם היהודי, אך בשנת השמיטה זה מה יש וכל עגבניה נחשבת, אסור להיות בררנים מדי.
כך גם בבחירות. פתאום מפלגות שרואות במדינת ישראל מקום לשני העמים, חורטות על דגלן את מסר הציונות בכדי לקושש עוד כמה "ציויינים" שנשארו ללא החלטה, ובנתיים מאכילים את היונים בכיכר אורדע.
רק לפני מספר שבועות, "החרדים העובדים" התחננו לייצוג במפלגת האם –יהדות התורה ונענו בשלילה, ועכשיו כולם מחזרים אחריהם כמו בשידוכין רק הפוך, את הדירה וסידור החתונה, המפלגה מוכנה לתת! "הכלה" {במקרה זה "החרדים העובדים"} יכולה לבוא מהבית בלי כלום רק עם תעודת זהות לקלפי, אך זה לא נגמר רק בחיזור מכובד ופגישות בלובי של מלון כזה או אחר, ישנם גם איומים מצד יהדות התורה כלפי כל חתן אחר, שיעז חלילה וחס להבטיח לכלה, שביתו רחב ידיים יותר, ובכוחו לפרנסה ביתר כבוד, כך שמקיימים הלכה למעשה ולחומרה, את "שמא יקדימנו אחר".
הקמפיין של ש"ס בראשות דרעי, פונה לאותם "שקופים", אותם אנשים שביום יום עוברים לידינו אך אנחנו לא רואים אותם ממש (עובדי ניקיון,אחזקה,קופאים,נהגים וכו') אותם אלו שלא נמצאים בשיח הציבורי, הם אינם מפגינים, אינם מביעים דעה, הם עסוקים בהישרדות היומיומית, אנשים טובים שפשוט נשכחים ביום יום מהפוליטיקאים.
אנשי הקמפיין של ש"ס שהגו את הרעיון הנהדר הזה, לא במקרה החליט לפנות ל"אנשים השקופים", הם יודעים שישנם רבים כאלו במדינה שמרגישים שלאף אחד לא אכפת מהם. שאלת השאלות היא האם הם באמת מאמינים כבר למישהו, האם מי שמבטיח ל"שקופים" להחזיר לחייהם מעט מן הצבע אכן יקיים, או שמא הם בסה"כ, נועדו לעבות את המנדטים של אותה מפלגה.
בדרך כלל בכל מערכת בחירות, כל מפלגה משתדלת להיות סופרמרקט אחד גדול, היות והיא מעונינת בכמה שיותר קולו, היא מציעה בסופר מגוון רחב של מוצרים: גם מרכז, וגם ימין, וגם שמאל, וגם חילוניות, אבל גם מסורת וכו', הפעם כולם פתחו סופרים מיוחדים, סופרים של בוטיק.
לדעתי, זה נובע מההכרה שאפילו הפוליטיקאים כבר הבינו שאנחנו כבר לא כל כך תמימים, ולא ממש מאמינים להם,הבנו כבר שמבחינתם אנחנו שקופים, ניתן להם את קולנו ואחר כך שנחפש אותם.
במהלך השבועות שנותרו עד הבחירות הם עוד ינסו להלך עלינו אימים, יפחידו אותנו מהמצב המדיני והבטחוני, ומהמצב הדתי, ומהצפוי לנו בכלכלה ,ויהיו מי שיאיימו חלילה בחורבן עולם התורה, כל אחד יכניס לתוך ההפחדות הללו את מה שהציבור שלו, לדעתו חושש בעיקר.
האנשים "השקופים" לא קיימים רק בש"ס, הם קיימים בכל המפלגות, כולם בונים על "השקופים" שלהם, אך הצרה של כל המפלגות שדווקא "השקופים" הם הציבור הכי לא צפוי.
הבחירות הללו הם באמת על "מי יותר", מי יצליח לשקר לנו יותר, למכור לנו את מה שהיינו רוצים לשמוע, גם אם עמוק בלב אנחנו יודעים שהוא לא יקיים.
רק בואו לא נשכח, אנחנו כבר לא בגן, והפחד האמיתי שלנו הוא לא מאבא שוטר. הפחד הוא שיותר ויותר מחברי הכנסת הם כמו שמוליק מהגן ,הם יעשו הכל בכדי להפחיד אותנו, ואנחנו נשב מפוחדים באיזו פינה מחכים לרעה שחלילה תבוא, ובסוף הכל יתברר ככלום.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 10 תגובות