נתונים עגומים: כל ילד חרדי שני מוגדר עני

הוועדה לזכויות הילד בראשות ח"כ אלי דלאל, התכנסה לדיון שעסק בילדים עניים בישראל, זאת בעקבות דו"ח המוסד לביטוח לאומי - לממדי העוני ואי השוויון בהכנסות.

ניצה קסיר, סמנכ"לית הביטוח הלאומי, הציגה לוועדה את נתוני הדו"ח ואמרה כי "תמונת המצב היא עגומה הן מבחינת העוני והן מבחינת אי השוויון וכשמדברים על ילדים התמונה אף עגומה יותר. 874 אלף ילדים בישראל מוגדרים עניים. למרות שהילדים מהווים 33% מקרב האוכלוסייה בישראל, שיעור הילדים העיניים עומד על 44%. בשנתיים האחרונות אנחנו רואים מגמת עלייה שהיא בהחלט מבהילה. ככל שיש מספר ילדים גדול יותר כך שיעור העוני עולה כאשר במשפחות של חמישה ילדים ומעלה, מחצית מהמשפחות מוגדרות עניות. במגזרים הערבים והחרדים אחד מכל שני ילדים מוגדר עני. בהשוואה בין לאומית של תחולת העוני של ילדים לפי הכנסה נטו, ישראל ממוקמת בראש הטבלה למעט קוסטה ריקה."

מנתונים שנאספו על ידי ארגון "לתת", על פי מדד העוני הרב-ממדי, המודד עוני לפי מחסור ביחס לצרכים הבסיסים, בשנת 2022 חיו בעוני 38.6% מהילדים (1,176,000). בשנת 2023 יותר משליש מהילדים (36.1%; 1,138,594) סובלים מאי-ביטחון תזונתי, מתוכם 21.3% (671,802) מאי-ביטחון תזונתי חמור.

אלי דלל בדיון. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת.

ד"ר יעל נבון, ממרכז טאוב הציגה לוועדה נתונים המעידים על ההשלכות של עוני בגיל הרך כגון פער בציונים המנובאים במבחן מיצ"ב במתמטיקה, מדעים ואנגלית, אי שוויון קוגניטיבי מתרחב עם השנים והשפעה על הישגים עתידיים.

בהתייחסות שהעביר משרד האוצר לוועדה נכתב כי הטיפול בעוני נוגע למשרדי ממשלה שונים ולמגוון רחב של כלים. בראש ובראשונה, משרד האוצר רואה בעצמו כאחראי לעידוד ליציאה לתעסוקה, שהוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על עוני. לראיה, עולה מדו"ח העוני של הביטוח הלאומי כי בקרב משפחות עם שני מפרנסים ויותר, תחולת העוני עומדת על 8.6%, ומעיבודים של משרד האוצר עצמו עולה כי שיעור העוני בקרב משפחות עם שני מפרנסים במשרה מלאה עומד על 1.5% בלבד. בפרט, משרד העבודה מסייע למשפחות עובדות באמצעות סבסוד מעונות יום בהתאם למבחן הכנסות, במתן הכשרות מקצועיות מגוונות ובמציאת תעסוקה לאוכלוסיות ששיעור התעסוקה שלהן נמוך, כמו למשל גברים חרדים, נשים ערביות ואנשים עם מוגבלויות, ובכך מסייעת לצמצם את תחולת העוני.

בהתייחסות שהעביר משרד החינוך לוועדה נכתב כי מענה לאוכלוסיות חלשות בכדי לצמצם פערים בחברה הוא חלק בלתי נפרד ממודלי התקצוב של המשרד. על מנת לתת מענה פרטני לאוכלוסיות חלשות מבחינה חברתית- כלכלית, המשרד מתקצב באופן תוספתי אוכלוסיות אלו בכדי לצמצם פערים חברתיים ולימודיים. הפרמטרים המשמשים לצורך הקצאה דיפרנציאלית: מדד חברתי כלכלי של הרשויות המקומיות המפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד פריפריאלי, מדד הטיפוח של בית הספר )"מדד שטראוס) ואזורי עדיפות לאומית. עוד מציינים במרד החינוך שבמהלך השנים האחרונות חלק ניכר מהמשאבים שנוספו למערכת החינוך הוקצו באופן דיפרנציאלי, תוך מתן עדיפות לפריפריה ולשכבות החלשות בחברה.

צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת.

יו"ר הוועדה אלי דלאל אמר: "אני מאוד מודאג מהדוח, אם עד לפני שנה הייתה מגמה חיובית של ירידה במדד אי השוויון אנחנו רואים תחילת שינוי מגמה. לצערי ב23 המצב לא יהיה יותר טוב בגלל מצב המלחמה. אני לא רואה שיש איזה שינוי תקציבים כדי לשנות את המצב. הוועדה מבקשת להסתכל לטווח הארוך וקובעת שהשקעה בילד בגיל הרך תחסוך כסף רב בעתיד ואף תייצר אזרח שיתרום למדינה. הוועדה קוראת לקדם את הצעת החוק להקמת הרשות למאבק בעוני."

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!