האם המעגל השני יוכר כנפגע פעולות איבה?!

ועדת הבריאות דנה בהכרה בנפגעי נפש מ"מעגל שני" של הטבח בשמחת תורה. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס), הוועדה תפעיל את כוחה שיוקצו את התקציבים הנדרשים לבריאות הנפש, וחוסן מערכת הבריאות חשוב כחוסן מערכת הביטחון. הוא סיפר על פנייתו להגברת התמיכה הנפשית במערכת החינוך, ותיאום בין משרדי החינוך והבריאות בעניין.

משריקי פנה למשרדי הביטחון, הבריאות, הרווחה והביטוח הלאומי להקים בדחיפות צוות בינמשרדי לבחינת ההכרה בנפגעים מהמעגל השני, ולבחינת מענה עבור בני משפחה של נפגעים, שאינם זכאים כיום לסיוע נפשי. הוא ביקש מהצוות לשקול מענה גם עבור נפגעים שנחשפו לאירועים באמצעים דיגיטליים.

יו"ר הוועדה, ביקש כי במקביל להתקדמות הליכי החקיקה בעניין התגמולים לעובדי ולמתנדבי ארגוני ההצלה, הוא מבקש מהביטוח הלאומי ומשרדי הבריאות והרווחה לבחון ולקדם את המענים שניתנים למתנדבים בתחום הנפש, ללא תלות בשאלת ההכרה בהם כנפגעים.

קארין אלהרר (יש עתיד) מיוזמות הדיון, הדגישה כי "כחלק ממתקפת הטרור שפקדה אותנו, ישנם שנחשפו לזוועות על אף שלא נכחו באירוע ונחשבים לנפגעים מ"מעגל שני". מדובר למשל בהורים שליוו באופן טלפוני את ילדיהם בזמן שעברו את הטבח במסיבה, היו עדים לזוועות מחרידות שעוברים ילדיהם, או נאלצו לשמוע את ילדיהם נרצחים או נחטפים. לצערינו ישנם נפגעים רבים ממעגל שני. מדובר בכאלו שאולצו לחזות בהתעללויות שביצעו מחבלי החמאס במסיבה או כוחות הצלה שפינו גופות נרצחים ונאלצו לחזות במראות קשים של פגיעה בגופות שפינו".

אלהרר מחתה על הקיצוץ הצפוי במשרד הבריאות, לאחר אירוע רב-נפגעים כה משמעותי, והזהירה כי "כל שקל שהאוצר ינסה לחסוך היום – יעלה לכולנו כפל-כפליים בעתיד". דבי ביטון (יש עתיד) סיפרה על הצעת החוק שהגישה – ונדחתה – לייעוץ פסיכולוגי בן 10 שעות שבועיות במערכת החינוך, ואילו יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל) קרא להכרה גם במעגל השלישי של הנפגעים.

עו"ד ענת קאופמן, נציגת מטה החטופים, טענה כי חוק נפגעי פעולות איבה מאפשר כבר לשלם למעגל השני, כי אין בחוק חובת נוכחות באירוע – כדי להיחשב נפגע. עו"ד רות פרמינגר, מארגון נפגעי פעולות האיבה, הדגישה כי הביטוח הלאומי יוצא מגדרו לסייע לנפגעים בכלל ולאלו באירוע הנוכחי בפרט, אך הוא איננו יכול לפעול ללא הסמכה חוקית. היא קראה לכפות על האוצר להירתם לסייע לאוכלוסייה זו.

שרגא יעקובסון, נציג עזר מציון, סיפר על סיוע המוענק כל השנה למשפחות מתמודדי-נפש, וקרא למשרדי הבריאות והאוצר להכיר בסיוע זה, ולהרחיב אותו.

שלומי מור, נציג הביטוח הלאומי, הדגיש כי למשפחות החטופים - יש חוק ייעודי שעסק בזכויות משפחות החטופים, החוק הרחיב את ההכרה גם לאחים או ילדים בגירים. "לצערי הרב ההרחבה הזו איננה חלה על בני דודים, והמעטפת של הסיוע הנפשי ניתן למשפחה הגרעינית. שינויים כאלה מצריכים חקיקה בכנסת ישראל כדי שהמענה יהיה רחב יותר ומותאם לאסון שפקד את ישראל ב-7 לאוקטובר. זה הזמן להזכיר שהביטוח הלאומי ביקש לבחון העברת חוק פיצויים במצב של אסונות לאומיים אך כאמור, גם נושא זה עדיין מונח על שולחנה של הכנסת. הביטוח הלאומי ימשיך לסייע בכל דרך שניתן ובמסגרת הקיימת לנו ונביא את ההצעות והקולות שאנו גם שומעים מהשטח".

לדברי יעל קסטן מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים, "מדובר באירוע חריג בעוצמתו ולכן גם הפרשנות צריכה להיות מרחיבה ככל הניתן. ישנם הרבה בני משפחות שהיו חשופים בזמן-אמת לזוועות, ולכן אנו חושבים שצריכה להיות פרשנות מרחיבה ולבחון את המקרים האלה שמגיעים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!