מקומם: העדויות המוחשיות למעשי הטבח נמחקו במפתיע

מיגוניות המוות ביישובי וכבישי עוטף עזה הפכו לעדות דוממת למקרי הטבח המזוויעים שהתרחשו בהן, גם עבור כלי תקשורת זרים שמתעדים את המיגוניות כדי להמחיש את גודל הזוועה.

כתבת 'חדשות 13' חן זנדר, שגם איבדה את אחותה נועה הי"ד במיגונית מוות, מפרסמת סיפור מקומם: חברת נתיבי ישראל שאחראית על התחזוקה בכביש, החליטה על דעת עצמה לצבוע את המיגוניות בצבע לבן נקי, תוך שהיא מוחקת את הראיות. לדבריה, הם עשו זאת בלי לשתף את המשפחות השכולות או השורדים. לא בדקו גם עם מנהלת תקומה שייתכן ורצתה לשמר את המיגוניות כאתר הנצחה.

נרצחו שם עשרות צעירים וצעירות שנטבחו, במקום הכי בטוח שהפך למלכודת מוות. עבור העולם זו הוכחה לכדורים והרימונים שהושלכו על אנשים חיים שברחו מהמסיבה בנובה. לדבריה, "זה לא פחות מנזק הסברתי אדיר - מקום שאפשר היה לבקר בו כדי לראות עדות למקרי הרצח האיומים. לא מספיק שהמדינה לא דאגה לתעד בזמן אמת, עכשיו גם מוחקים תיעודים בלי בדיקות מתאימות".

מתנדבי זק"א מנקים את הדם מהמיגוניות. צילום: חיים גולדברג, פלאש 90.

עבור המשפחות זו הנצחה לילדיהם האהובים, שפשוט נלקחה מהם בלי כל הודעה. המשפחות השכולות זועמות, וכמה מהן הלינו: "מוחקים את ההיסטוריה ומנסים להעלים ראיות". 

ב'חדשות 13' פנו לחברת נתיבי ישראל, כדי להבין את הרציונל העומד מאחורי ההחלטה והמעשה המקומם. בכירי החברה הגיבו בזלזול בלתי נתפס: "מה הן מצפות עכשיו – שנביא עוד 40 מחבלי נוחבה לזרוק שם רימונים?", אמרו שם.

בתגובה הרשמית של 'נתיבי ישראל' נמסר: "החברה ניצלה את ימי ההפוגה בעת חזרתם של החטופים לארץ, ופעלה לשיקום והשבה של צירי הנגב המערבי שכללו בין היתר שטיפה וצביעת חלק מהמיגוניות על הציר. כמו כן, כחלק מתוכנית שיקום העוטף של משרד התחבורה, תקים חברת נתיבי ישראל גל-עד זיכרון לנרצחים באזור המיגוניות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!