בן 9 חודשים בלע חלק חד של משחק וחייו ניצלו בחדר הניתוח

כשהוריו של זאב בן ה-9 חודשים הגיעו איתו אל חדר המיון בהדסה עין כרם, הם לא שיערו שהתינוק, אשר עבר רגעים מטלטלים של השתנקות והקאת דם בביתם, בלע חפץ מתכתי כל כך גדול אשר איים על חייו. למרות שהתינוק נראה נינוח בבית החולים, ביוזמת רופאת הילדים ד"ר רבקה גלעד, הוא נשלח לצילום ונכנס מיד להליך רפואי מציל חיים.

תמר ויחיאל מבית שמש הם הורים לשבעה. הצעיר שבילדיהם, זאב, הוא רק בן תשעה חודשים. השבוע, למרות הדאגה הגדולה וההשגחה המתמדת עליו, הוא חידד עבור כל בני המשפחה את הסכנה שבהגעת תינוקות אל חפצים כאלה, העלולים לפגוע במערכות הגוף – עד כדי גרימת מוות.

"היה מאוחר בערב, וזאב התעורר מהשינה שלו בעגלה. אחת מהבנות שלי העבירה אותו מהעגלה למיטה שלו", משחזרת האם תמר. "הייתי בחדר אחר, ופתאום משם שמעתי אותו משתעל ונחנק. רצתי אליו והרמתי אותו, הבנתי שמשהו לא תקין. הוא התחיל להשתנק ולנסות להקיא, ולבסוף הקיא רוק ודם – מה שהבהיל אותי מאוד. בעלי בדרך כלל הולך לתפילה בבית הכנסת בלי הטלפון, אבל בדרך נס הוא היה עם הטלפון, התקשרתי אליו שיחזור מהר, ובינתיים יצאתי עם זאב החוצה כדי שיוכל לנשום אוויר".

זאב חזר לנשום כרגיל, אך ההורים המודאגים שראו את הדם בשיעולו פנו מיד לסניף מד"א הקרוב לביתם, ואז המשיכו גם למוקד טרם. גם במד"א וגם במוקד טרם זאב היה נראה במצב טוב, ללא מצוקה נשימתית, אך תמר דאגה מאוד, ובמוקד טרם המליצו להורים לפנות למיון, שם יש כלים מתאימים לבדיקת תינוק צעיר כל כך.

בסביבות 11 בלילה הם הגיעו למיון ילדים בהדסה עין כרם. זאב עבר בדיקות מקיפות של צוות המחלקה, שלא מצא משהו חריג בבדיקות הרגילות. ד"ר רבקה גלעד ממחלקת ילדים הציעה לעשות לזאב צילום חזה, גם כדי להשלים את מכלול הבדיקות הרפואיות ולהרגיע את ההורים המודאגים.

"כשקיבלתי את תוצאות הצילום הייתי מופתעת בעצמי. התינוק היה כל כך חינני, וממש לא ציפיתי לראות גוף זר, ובטח שלא כל כך גדול, בצילום שלו", מספרת ד"ר גלעד. "ההחלטה להפנות אותו לצילום נקבעה באמת על סמך תחושה, שעדיין לא מיצינו את כלל הבדיקות. המחשבה על מה היה יכול לקרות אם לא היינו עושים צילום – מטלטלת אותי בכל פעם שאני חושבת על המקרה".

ד"ר גלעד התקשרה מיד לרופא אף אוזן גרון – ד"ר אחמד סיאג' אשר חבר אליה לטיפול בתינוק. הוא זיהה בצילום גוף זר במרקם מתכתי, הכניס לזאב מצלמה שנכנסת דרך האף ויורדת לגרון – וראה משהו בוהק שמסתיר את מיתרי הקול. "לא יכולתי לראות את דרכי הנשימה של התינוק, והבנתי שהוא במצב מסכן חיים. התקשרתי לצוות חדרי הניתוח והוריתי להם להכין את החדר באופן מיידי. הבהלנו את התינוק אל חדר הניתוח, שם המרדימים הרדימו אותו באמצעות מסיכת חמצן. בהליך רגיש ועדין הורמה הלשון של זאב באמצעות לרינגוסקופ ושלפתי בזהירות יתירה את הגוף הזר, על מנת שחס וחלילה לא אגרום לדחיפתו עוד יותר פנימה".

הרופאים ביצעו לזאב צילום חזה נוסף כדי לראות אם הגוף הזר השאיר נזקים בוושט, ולמזלו הגדול, מלבד פצעים קטנים – הוא יצא בריא ושלם מן האירוע, לא העלה חום וחזר לישון ולינוק. הוא נשאר להשגחה ללילה והשתחרר בבוקר שלמחרת, כשהוא רגוע ומחייך.

"אחרי הצילום הראשון, הצוות הרפואי ניהל את התהליך במקצועיות וביעילות" מספרת תמר אמו, "הרגשתי שאני בידיים טובות. אנשי הצוות הסבירו לנו שעושים את התהליך בחדר ניתוח כי זה מקום בטוח יותר לתינוק מאשר חדר מיון וסמכתי עליהם. הצוות ליווה, הסביר והרגיע אותנו לאורך כל הלילה. אפילו לא הספקתי להגיד לרופאים המדהימים תודה על זה שהם הצילו את הבן שלי".

תמר ויחיאל ניסו להבין מה זאב בלע ומתי הוא היה יכול לבלוע את זה – הרי הוא היה בעגלה שלו ולא על הרצפה. ואז תמר נזכרה שביום ראשון בנה בן החמש שיחק עם חלק שמצא בתוך פעמון צעצוע, שמגיע עם משחקי קופסא. למרות הזהרותיה של תמר, הוא נתן לזאב לשחק עם החלק הזה.

"היום בן החמש שלנו זהיר הרבה יותר, וכל הזמן שואל ובודק מה אפשר להביא לזאב ומה לא. חשוב להיות עם עיניים פקוחות ולראות שגם הילדים דואגים לבטיחות אחד של השני. הייתה לנו שרשרת גדולה של ניסים ושליחים טובים בבית החולים הדסה, והרבה עזרה מהשמיים, ואנחנו שמחים מאוד לחזור לשגרה בטוחה אחרי הלילה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!