אלפים בעצרת למען החטופים: "ב-7 אוקטובר נחרב ביתנו ונחרבה נפשינו"
עשרות אלפים בעצרת התמיכה במשפחות החטופים. לצד המשפחות הגיעו לנאום לוחמים שנפצעו ומשפחות של חללי צה"ל שנהרגו בקרבות בעזה. "זו המלחמה של כולנו". משפחות החטופים התריעו על בימת העצרת בפני חברי הקבינט: "הקיפאון במשא ומתן הורג את החטופים. אל תתעסקו בשום דבר אחר חוץ מהחזרת החטופים. אסור להגיע ליום ה-100"
- ישראל לפקוביץ
- כ"ה טבת התשפ"ד
בצל הקיפאון במשא ומתן להחזרת החטופים ולקראת היום ה-100, ערכו הערב משפחות החטופים עצרת מרכזית בכיכר החטופים. לצד המשפחות הגיעו לנאום לוחמים שנפצעו ומשפחות של חללי צה"ל שנהרגו בקרבות בעזה. באירוע הוקרנו סרטונים של החטופים ששבו משבי חמאס בעזה: אגם גולדשטיין אלמוג ואופיר אנגל.
אלי שתיוי, אביו של עידן שתיוי החטוף בעזה: "הבן שלי סך הכל הלך למסיבה שכותרתה היא אהבה ושלום. הוא לא הספיק להיכנס אליה. אני שואל אתכם: האם מישהו יכול להיות 100 ימים בתוך האדמה? מי מטפל בבן שלי שהוא פצוע קשה? הקיפאון מסכן את החטופים. ישראל חייבת להניח מתווה ישראל פומבי ולגייס אליו את מנהיגי העולם. אני קורא לחברי קבינט המלחמה: אסור לכם להתעסק בשום דבר אחר מלבד החזרת החטופים. השאירו הכל ליום שאחרי. ראש הממשלה אמר לי שמצוות פדיון השבויים טבועה בדם שלנו. אני מודה לו על האמירה אבל אני מצפה למעשים בשטח. אסור להתפשר על עסקה חלקית. להחזיר את כולם ועכשיו".
חגי לובר - שחקן, מחזאי ומייסד תיאטרון אספקלריא: "לפני 12 ימים דפקו אצלנו בדלת עם הבשורה המרה וכמה שעות אחר כך הגיעה אלינו אשתו של יהונתן שלנו שהיא בהיריון ועם ילד קטן. הבן שלי יהונתן היה יותר לוחם מלוחם. הוא הלך עם הכוח של המשפחות בשביל לשחרר את החטופים ובכדי לחסל את הרוע האכזרי הזה. שצעקו יורים עלינו והוא קפץ בכדי להילחם, הוא נלחם בשבילכם בשבילנו. למדתי שהגורל באיזשהו בחר בנו ושם אותנו את המשפחות השכולות ומשפחות החטופים במוקד העם. היכולת שלנו לעמוד ולבוא לפה, זה נותן כוח לעם. אנחנו מנצחים כבר בזה שבאתם לכיכר ומניפים את השלטים. אנחנו עוד ננצח".
רומי כהן, תאומה של נמרוד כהן החטוף בעזה: "נמרוד הוא ילד בן 19 שצריך להיות בבית עם ההורים והמשפחה שלו. ילד שיש לו עוד חלומות להגשים. זה לא הגיוני שהוא נמצא בשבי כל כך הרבה זמן. שהיינו קטנים חלקנו חדר וישנו במיטת קומתיים. תמיד רציתי לישון איתו ולהיות הכי קרוב אליו. אני מבקשת ממכם: אל תשאירו אותנו לבד. אין להם זמן, זו המחוייבות של כל אחד ואחד מאיתנו להחזיר את כולם. כל מה שאני מבקשת זה את אח שלי. הנפש התאומה שלי. אני רוצה אותו איתי, הכי קרוב שיש".
עמרי שפרוני ונופר גילור דיברו בשם בני מחזור ל"ד של קיבוץ בארי שכולל את תמיר אדר שנרצח בשבי חמאס, עדי שהם, ששוחררה יחד עם ילדיה ואיתי סבירסקי וטל שוהם הנמצאים חטופים בעזה : "לא דמיינו שכאן תתקיים פגישת המחזור שלנו. גדלנו והתחנכו במקום בו אנשים קראו לשלום, גם שכבר שהמילה כבר נשחקה. גדלנו במקום שבו המילה ציונות קיבלה משמעות והגשמה. הבית שלנו הופקר. ב-7 אוקטובר נחרב ביתנו ונחרבה נפשינו. מחזור ל"ד הקטן שילם ומשלם עדיין מחיר כבד מנשוא. מדינת ישראל לא תוכל להתקיים ללא החזרת כל החטופים. ממשלת ישראל חייבת לעסוק קודם כל ורק בהחזרת החטופים. שום עיסוק אחר לא יתקבל".
עימאד חבקה, אביו של של סא"ל סלמאן חבקה ז"ל שנפל בקרב ברצועה: "אזרחי ישראל שנחטפו, כלואים בסיוט מתמשך, כל שנייה חשובה עבורם ולכן יש לפעול במהרה לחזרתם לחיק משפחותיהם. אני, משפחתי, ובני בעדה הדרוזית מחזקים אתכם. אני פונה אל ראש הממשלה בנימה אישית: עליך לעשות עוד, עליך לשים את עניין החטופים בעדיפות ראשונה ולהביא אותם הבייתה בריאים".
ידין גלמן, איש סיירת מטכ"ל שנלחם במחבלי חמאס בשבעה באוקטובר בקיבוץ בארי והציל משפחות כשהוא נפצע קשה: "נפצעתי במהלך הקרב בחדר האוכל של בארי, והשותף שלי שלי דוד מאיר ז"ל נרצח לידי. הרגשתי שנכשלנו באותו יום ולא סיימנו את המשימה. לו רק יכולתי, הייתי חוזר עכשיו לשדה הקרב למשימה החשובה להחזרת החטופים והשבת הביטחון לאזרחי ישראל. היחידה שלי איבדה עשרה לוחמים וממשיכה כל יום בשביל להחזיר את המשפחות שלנו הביתה. כמו שהיה ברור לצוות שלי שחייבים לפעול בכדי להחזיר את כולם הביתה, ככה זה צריך להיות ברור למנהיגים שלנו. שהם בעזה כולנו בעזה".
סמל איתמר לובר שחילץ את גופתה של עדן זכריה מהפיר: "אנחנו לא נחזור עד להשלמת המשימה עד להחזרת כל החטופים. הצוות שלי מורכב מכל חלקי החברה הישראלית. כמו הצוות שלי גם אני ואחי יהונתן היינו שונים ואנחנו היינו רבים הרבה. אבל תמיד היה ברור שאנחנו אחים. היום אנחנו נמצאים במצב שעם ישראל צריך להבין שכולנו אחים. חיילי המילואים חוו בעזה את האחדות המטורפת הזו. האחדות הזו תחזור ותגיע לכל קצוות המדינה".
רס"ל עפר בכר - לוחם הנדסה שנפצע קשה בעזה: "אירועי השביעי באוקטובר תפסו אותי בטיול במזרח והיינו מהכוחות הראשונים שנכנסו לעזה. נפצעתי קשה ואיבדתי חבר קרוב במהלך הקרב. הסיפור שלי הוא לא מיוחד. עוד מהטיסה לארץ ראיתי את מהות הישראליות עם עשרות ישראלים שעזבו את הטיול הגדול ואת ירח הדבש בשביל להחזיר את החטופים הביתה ולהחזיר את הביטחון לאזרחי ישראל. מי שבמסר שלו הוא לא אחדות, מבקש ממנו שיסתום את פיו. לא נשקוט עד שנחזיר את כולם הביתה. כל ישראל אחים".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות