כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024
חולל מהפכה

נכס חיוני בכל בית יהודי: שבעים שנה לבעל ה'מכתב מאליהו'

שבעים שנה מלאו בסוף השבוע להסתלקותו של מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל בעל ה'מכתב מאליהו'. 'בחדרי חרדים' פסע במשעולי חייו מקלם ועד לשיחה שמסר בירושלים ומשרטט את המחשות חיות – 'כח הציור' כפי שנקרא ב'תלמוד תורה' הקלמאי

נכס חיוני בכל בית יהודי: שבעים שנה לבעל ה'מכתב מאליהו'
הגרא"א דסלר זצ"ל צילום: ארכיון

ביום שישי חל יום הזכרון השבעים להסתלקותו של משגיח ישיבת פוניבז' מרן הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר זצוק"ל, המוכר בעולם התורני ע"ש ספריו ה'מכתב מאליהו'. להלן מעט פרטים מתולדותיו ופעולות חייו.

הרב דסלר נולד בליבוי שבלטביה בסיון תרנ"ב, לאביו הגדול, הגאון רבי ראובן דוב זצ"ל, שהיה מראשי בית התלמוד הידוע שבקעלם, שמו נקרא ע"ש סביו רבי אליהו אליעזר גרודנסקי, המו"ץ דוילנא, שהיה גם חתנו של קדוש ישראל רבי ישראל סלנטר וחותנו של רבי חיים עוזר.

בגיל 12 - טרם היותו לאיש, נכנס כתלמיד מן המנין לישיבה בקלעם. באותה תקופה בה הגיע לקלם, כשמונה שנים לאחר פטירתו של ה'סבא' מקלם, רבי שמחה זיסל ברוידא - ניתן עדיין ניתן היה לחוש בנוכחותו הרוחנית של הסבא, ברוחו המרחפת על גבי תלמידיה, ובחותמו אשר הטביע בה.

בתקופת שהותו בקלם, עמדו בראשות ה'תלמוד תורה' שנים מתלמידי ה'סבא': הראשון - היה רבי צבי הירש ברוידא, חתנו של ה'סבא'. ואילו השני - היה גיסו של רבי צבי הירש, רבי נחום זאב, בנו של ה'סבא', אשר מילא את מקומו של גיסו הגדול לאחר פטירתו, ולימים היה לחותנו של רבינו.

למרות גילו הצעיר נקבע לו מעמד חשוב בין התלמידים, ושם שהה עד גיל 30 (תקופה של י"ח שנה) וקיבל את יסודות המקום שהיו נר לרגליו כל ימי חייו וגם הנחילם לתלמידיו אחריו.

בשלהי קיץ תרע"ד, והוא עודנו בעיצומם  של ימי נעוריו - נתקדרו השמים בעבים, ופרצה לה מלחמת העולם הראשונה. קלם, שהיתה סמוכה לגבול גרמניה - נכבשה על ידה מיד. האוכלוסיה היהודית ביקשה לנוס על נפשה בבהלה, אך רבי נחום זאב בשלוותו האופיינית עודדם בדברי חיזוק ואמונה, והצליח לגרום לכך שימתינו במקומם, ולא יברחו סתם ללא תוכנית מסודרת. ואכן, עד לפטירתו, בשבט תרע"ו - הצליח רבי נחום זאב לקיים את הסדרים בישיבה כרגיל.

לאחר מכן, רוב הבחורים - והרב דסלר בתוכם - עזבו את קלם, וחיפשו מקלט הרחק מקווי החזית. הם התיישבו בהומל, שם נפתחה ישיבה שרבי ראובן דוב - אביו של רבינו - שימש כמנהל רוחני. בתקופה זו גם שהה בביתם דודו רבי חיים עוזר שנה תמימה. והרב דסלר זכה ללמוד במשך שעות ארוכות עם דודו. 

לאחר המלחמה שב הרב דסלר לקלם, ותקופה קצרה לאחר מכן, התארס עם בתו השניה של רבי נחום זאב, ונכדתו של ה'סבא' מקלם. הנישואין נערכו בקלם כעבור כשנה, בב' דר"ח אדר תר"פ. במכתב ברכה שהפנה הגאון רבי חיים עוזר זצ"ל אל רבינו - הוא ציין את הרקע השווה של שני בני הזוג, וכך כתב: "אשריך שזכית לבחור בעלמה בת טובים, קרובה לרוחך באמונת אמון במוסר ובמידות. ואשרי לבת זיו שמצאה בן גילה, אדם המעלה. אשריכם יקירי שתחיו חיים של שיווי הדיעות".

תקופה קצרה לאחר מכן קיבל היתר הוראה "יורה יורה ידין ידין" מרבן של ישראל הגרח"ע גרוזינסקי מוילנא. (יצויין כי הגרח"ע נמנע מליתן סמיכות וזכו לכך רק החפץ חיים, הגר"ש שקופ ורבינו. אגב חביריו של רבינו מתקופה זו מספרים שרבינו סיים טרם נישואיו 28 פעם שו"ע יו"ד עם הנו"כ).

רבי חיים עוזר ביקש מהרב דסלר מספר פעמים שיוציא לאור את חידושיו על הש"ס, אך הוא בענותנותו ובגודל צדקתו סירב. רק כארבעים שנה לאחר פטירתו - נאספו חידושי תורתו מכל תקופות חייו שנמצאו בכתב ידו, וכן שיעוריו שמסר באנגליה ונכתבו על־ידי תלמידו הרב סלימן ששון, ויצאו לאור בצורת ספר אשר נקרא בשם: "חידושי הגרא"א דסלר על הש"ס", בהוצאת מכון 'אהבת שלום', שבראשות המקובל הגרי"מ הלל.

הספר יצא לאור לאחר התייעצות עם ראש ישיבת פוניבז', מרן הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל, שהמליץ על כך בחום, וכפי שקבע בדברי הסכמתו: "בודאי זהו דבר גדול וחשוב שיתפרסם גדלותו וכוחו בתורה של הגאון המחבר, ששימש כאן בישיבת פוניבז' כמנהל רוחני, ומקודם הקים עולה של תורה באנגליה".

ואמנם, משיצא הספר לאור עולם - למדו הכל להכיר פן נוסף בגדלותו רבת האנפין של רבינו. בספר זה, בא לידי ביטוי כוחו הגדול בבירור וליבון סוגיות, בגאונות עצומה ובבהירות ועמקות נפלאה. תלמידיו התבטאו בעקבות הוצאת הספר, ואמרו כי ניתן להמליץ על רבינו את דברי הפסוק: "רצון יראיו יעשה", שכן בחוש ניכר כי מן השמים סייעו אותו להסתיר את גדלותו התורנית, אשר רק בספר זה התגלתה במלא יפעתה.

בשנת תרפ"ז נאלץ לעזוב את קלם ולנסוע לאנגליה, כדי לסייע לאביו שנפלו עליו חובות כבדים, שם קיבל רבנות במקומות שונים ועמל על הקמת מוסדות תורניים. אכן לאמיתו של דבר, רבינו לא עזב את קלם לעולם. עד סוף ימיו הוא גילם את מהותה של קלם. כל מי שפגש אותו הבחין מיד בתכונות האופייניות המפורסמות של קלם: שליטה עצמית, ענווה והצנע לכת, דביקות באמת ללא חת, היכולת לרדת לעומקו של נושא, אהבת הרֵע, תיעוב הכבוד ומנוחת הנפש.

בשנת תש"א עם פרוץ מלחמת העולם השניה בראותו על ליבו את החורבן הנורא שבליטא (שם גם נשארו משפחתו עד אמצע המלחמה) עזב את כהונתו כרב והחל להתמסר לשיקום עולם התורה באנגליה. ראשית, פתח כולל אברכים, המפורסם עד היום ככולל הרבנים דגייטסהד, היה זה מושג חדש באותם הימים באירופה, שרבים לא צפו לו קיום. ובהמשך הקים במקום גם ישיבות לבחורים, וסמינרים לבנות. בכל המקומות שהקים, היה מוסר שיחות מוסר והשקפה, כשהוא נודד ממקום למקום מרחקים עצומים.

בשנת תש"ז עם פטירת רבי אבא גרוסברד זצ"ל חיפש הגאב"ד דפונביז' הגרי"ש כהנמן משגיח לישיבתו, ופנה במכתב אל רבינו שיעזוב את אנגליה ויבוא לכהן בישיבה, רבינו הסתפק רבות האם ראוי לעזוב את גייטסהד, ובסופו של דבר סוכם שיגיע לפוניבז', אבל יוכל להמשיך מידי פעם לבקר באנגליה אצל תלמידיו הרבים, ואכן בשנת תש"ח הגיע לפוניבז'. עם בואו ארצה, ביקש רבינו לשמוע את חוות דעתו של החכם שבדור אודות ספיקותיו על גייטסהד מול פוניבז'. הוא שמע כי ה'חזון איש' מתגורר בסמוך לישיבה, והוא זירז עצמו לקיים את הציווי של 'וקמת ועלית'... בהכנסו אל מעונו של ה'חזון איש', סיפר לו רבינו על תפקידו ב'גייטסהד' ועל ספיקותיו באשר להמשך דרכו. הכרעתו של ה'חזון איש' היתה חד משמעית: יש לנסות לקיים את שניהם, אולם במידה ולא יתאפשר הדבר - הרי שמשפט הקדימה ל'גייטסהד', בה כבר החל רבינו את עבודתו הרוחנית!

ואגב, הכרות קצרה זו הספיקה ל'חזון איש' להכיר את גדלותו של רבינו, וכפי שהיה מספר רבי שרגא גרוסברד, שעם צאתו התבטא ה'חזון איש': "קלם היא בבחינת מעיין שמחדש תדיר את מימיו". תלמידו המסור של הרב דסלר הרב שלום אולמן, מספר כי בהזדמנות אחרת הגדיר ה'חזון איש' את רבינו כ"האדם האחרון שהבין את מהות המוסר ולא רק את החיצוניות שלו", ויש מוסרים עוד שהתבטא עליו ואמר כי "הוא אדם גדול"! "לא ראיתי כמוהו ביראת שמים!"

כשהגיע לפוניבז' לא הסכים לישב במזרח כפי המקובל, וישב בפינה מערבית צפונית, בתקופה ההיא עדיין לא נגמר בניית האולם כיום ולמדו בקומה התחתונה (מקום החדר אוכל כיום). בקיץ תשי"ג נחנך האולם החדש ולא התאפשר לישב אז במערב שהיה משמש לכניסה ויציאה, רבינו קבע מקומו ממול המזרח, ולאחר מכן עבר למזרח לבקשת הרב זצ"ל.

עם בואו לישיבה, חולל מהפכה חדשנית בסגנון שיחות המוסר שריתקו את כל התלמידים ללא יוצא מן הכלל. [גם כשהיה יוצא לתלמידיו שבאנגליה היה שולח לישיבה מאמרים שהיו נלמדים בשקידה].

שומעי לקחו מציינים עד היום בהתפעלות את כושר הביטוי שלו: הוא היה גאון בהבעת דברים בריטוריקה מופלאה. כל שיחה היתה בנויה לתלפיות בסדר מופתי – כמנהג 'קלם', אריח על גבי לבינה, כאשר הדברים כולם מבוססים על יסודות מוצקים ואיתנים. מעולם לא נשמע גמגום בדבריו. תמיד נאמרה המילה הנכונה – במקום הנכון.

למרות מבנה גופו העדין, וקולו השקט בדרך כלל – לא נזקק רבינו לרמקול כדי שישמע קולו היטב. קולו הטבעי היה ברור וחזק, וניתן היה לשמוע אותו בעוצמה רבה בכל חלל היכלה הגדול של ישיבת פוניבז' שהיה מלא עד אפס מקום.

הוא גם הרבה להשתמש בהמחשות חיות – 'כח הציור' כפי שנקרא ב'תלמוד תורה' הקלמאי. יכולתו של רבינו לשרטט 'תמונות' מתוך המציאות – היתה לשם דבר. 

הרב דסלר גם היה ממחיש בצבעים עזים את תעלולי היצר. באחת משיחותיו הוא חשף שלש שיטות שונות בהן מנסה היצר הרע להפיל את האדם: 'כח החידוש', 'כח ההכפלה' ו'כח ההרגל', תוך כדי שהוא ממחיש כל שיטה. 

ה'חזון איש' היה מתעניין מידי פעם אצל הבחורים שהגיעו לבקרו על הנהגתו של המשגיח החדש... כאשר שמע מהבחורים כי אינו מגלה יד חזקה כלפיהם, הגיב ה'חזון איש' בנועם לשונו במשפט מאלף: "אכן, קנין 'משיכה' הוא קנין בעל תוקף גדול יותר מאשר קנין 'חזקה'!" 

בראשית דרכו בארץ, מסר הרב דסלר שיחות מוסר אך ורק בישיבת פוניבז', אך אט אט יצא שמו לתהילה כ'פה מפיק מרגליות' - או־אז פנו אליו אישי המוסר רבי ליב פרידמן ורבי ישראל זיסל דבורץ, והציגו לפניו את בתי המוסר ברחבי הארץ. הם סיפרו לו כי הם מארגנים בהם מפעם לפעם שיחות מוסר הנאמרות מפי גדולי המשגיחים. וביקשוהו כי יואיל אף הוא למסור שיחות ב'בית המוסר' בירושלים.

שיחתו הראשונה של הרב דסלר במסגרת 'בית המוסר' בירושלים, אמורה הייתה להתקיים בבית הכנסת 'כלילת שאול', אכן, בית הכנסת שממדיו היו קטנות יחסית התמלא עד מהרה מפה אל פה, ורבים צבאו על דלתותיו מבחוץ, ולקראת הפעמים הבאות נאלצו המארגנים להעביר את השיחה לקומה העליונה אל היכל ישיבת 'מאה שערים'... אשר אף הוא התמלא במהרה עד אפס מקום... התכנסו שם מגדולי תלמידי החכמים מבניה של ירושלים, וכולם עמדו משתאים לנוכח המחזה...

ואכן, המשגיח רבי שלמה וולבה זצ"ל העיד בהספדו על רבינו, כי בעקבות שיחותיו התחולל מהפך בארץ ישראל! גם אלו שזלזלו בעסק המוסר התחילו להמשך אחריו ונעשו בעלי מוסר עובדי ה' אמיתיים...

אמנם תקופה זו לא ארכה ימים, ואחר כ- 6 שנים נפטר בגיל 62 בפתע פתאום לדאבון כל תלמידיו ומעריציו.

לאחר פטירתו התעסקו תלמידיו מהארץ ומחו"ל, בראשות הגר"ח פרידלנדר והגר"א כרמל, לערוך את כתביו ושיחותיו ולהוציאם לאור, השיחות הודפסו בסידרת הספרים המפורסמת "מכתב מאליהו" ה' כרכים, המהוים נכס חיוני בכל בית יהודי, וממנו הבסיס והיסוד להשקפה הנכונה לכלל היהדות בכל גווניה.

בשנים האחרונות היתה עדנה ליצירה המונומנטלית הלזו, צוות מיוחד, מבית ההוצאה לאור האיכותית של "צוף" בראשות הרב נתן פלדמן שליט"א, יגע ועמל להגיש את הספרים בצורה חדשנית ומאירת עינים, כראוי וכנאה לכבודה של תורה.

מלאכת הקודש הכבירה, כללה הגהה מדוקדקת, הוספת מאות מראי מקומות לפסוקים ומאמרי חז"ל, ולמובאות מדברי רבותינו הראשונים והאחרונים, הוספת ציונים לדברי רבינו במקומות אחרים המשלימים את הבנת הענין, פתיחת ראשי תיבות לא שכיחים, פיסוק מותאם לצורה המקובלת כיום, כתיב מלא וניקוד במקומות הנדרשים, ועוד.

מאמץ מיוחד נעשה לשמר בדייקנות את חלוקת העמודים כפי שנעשה במהדורות הקודמות. זאת, מפני שכבר התקבל בציבור לציין לספרים אלו על פי סימון העמודים. ואכן, עלה בידם להשאיר צורת הדף על מתכונתו.

מלבד הסדרה הקלאסית, יצאו בשנים האחרונות כמה כרכים נוספים ממשנתו, וכדלהלן.

לפני כעשרים שנה, בשנת היובל להסתלקותו, הופיעו שני כרכים. הכרך הראשון "קובץ אגרות מכתב מאליהו" כולל אוצר נדיר של כחמש מאות מכתבים ואגרות ששלח למשפחתו ולתלמידיו. וכן מכתבים ואגרות שנשלחו אליו מאת גדולי הדורות זיע"א ובראשם מרן הגרח"ע גרודזנסקי והגר"א וסרמן זי"ע ועוד.

והכרך השני מתחלק לשני חלקים, בחלקו הראשון כולל שיחות מוסר, רובם מעצם כת"י קדשו ובחלקו השני נכללו כשמונים מאמרי הערכה ועובדות שכתבו תלמידיו הגאונים. עשרות רבות של סיפורי מופת עובדות והנהגות ימצא הקורא בחלק זה בעדות ובכת"י של גדולי תלמידיו.

השבוע, עם יום פקודת יובל השבעים, הופיעו שני כרכים נוספים מסדרת ספרי הזכרון.

כמו כן יצאו לאור חמישה כרכים על המועדים [אלול, ר"ה, יו"כ, סוכות, חנוכה, פורים, הגדה של פסח, מגילת אסתר ושיר השירים], וכן עוד כמה כרכים נוספים בעניינים שונים. 

הכרכים החדשים יצאו לאור ע"י "ועד שפתי חכמים" בנשיאות ש"ב המשגיח הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר, ממשיך דרכו כיום בהנהלה הרוחנית בישיבת פונביז', שנטלו על עצמם לערוך את הכתבים שנותרו בגנזי המשפחה, וכן את הכתבים המתגלים אצל התלמידים.

הרב אליהו אליעזר דסלר

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}