סיפור לשבת: חיכה והתאמן לרגע הזה ואז משהו קרה

חיכיתם לרגע הזה... התאמנתם בעבור זה שנים. אתם פסיעה אחת מהתהילה – ואז משהו קורה.

עליכם להחליט מה חשוב יותר עבורכם, הניצחון או...

המקום היה בנאוורה, ספרד. התחרות היתה מרתון קרוס קאנטרי. שני אצנים הובילו את התחרות: המתחרה מקניה, אבל מוטאי (Abel Mutai, והמתחרה הספרדי, איוון פרננדז Ivan Fernandez) מטרים ספורים לקראת קו הסיום, המתחרה הקנייתי, שהוביל לאורך כל הריצה, החל להאט.

הוא התבלבל עם סימני הסיום, וחשב שהוא כבר עבר את קו הסיום וניצח, כאשר למעשה נשארו לו עוד 10 מטרים.

האצן הספרדי, שראה את הטעות של יריבו, ושכל מה שהוא צריך לעשות זה לתת ספרינט, לעקוף אותו ולזכות במרוץ... התלבט.

זו החלטה של רגע, מה שהוא היה רוצה לעשות, לעומת מה נכון לעשות... ואז הוא צעק לרץ הקנייתי: "תמשיך לרוץ!..." . אבל הרץ הקנייתי לא הבין ספרדית. פרננדז הספרדי, ברגע של התעלות אישית, דחף את האצן הקנייתי שימשיך לרוץ ובכך לנצח את הריצה. ייתכן שלמפרע יעברו במוחו מחשבות של "מה עשיתי?", אך המחשבה הנכונה היא:

"ווואו, מה עשיתי!".

בפרשת השבוע, פרעה גזר

"כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו". כשנולד משה רבנו אמו החביאה אותו 3 חודשים, ואז השליכה אותו ליאור. באותו רגע, החרטומים של פרעה מודיעים: אפשר לבטל את הגזרה.

שכן הם רואים בכישוף, שנולד מושיעם של ישראל והושלך למים, וממילא כבר לא צריך להמשיך להשליך ילדים. תארו לעצמכם את יוכבד, אמו של משה, שמן הסתם יכלה לבכות,

"מה עשיתי?

אם רק הייתי מחכה חצי שעה, לא הייתי צריכה לזרוק אותו...".

אבל האמת היא שרק בגלל שהיא זרקה אותו, התבטלה הגזרה.

מכן נלמד לחיים שלנו, לבחירות שאנחנו עושים – אל תחשבו "אם רק הייתי מחכה... אם רק הייתי עושה כך וכך...". אנחנו לא יודעים חשבונות שמים.

אל תיתנו לרצונות שלכם לטשטש את האמונה והערכים שלכם!

ברור שכל אחד מאתנו רוצה להגיע ראשון, לנצח

 אבל להיות בן אדם, זה ניצחון גדול עוד יותר.

שבת שלום

שלכם, יצחק פנגר

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!