מה אפשר ללמוד מנאומו של נסראללה? המומחה מסביר

אמש (רביעי) נאם מנהיג החיזבאללה חסן נסראללה והתייחס לחיסולו של בכיר החמאס סאלח אל־עארורי בלב ביירות. בנאומו הבהיר נסראללה כי לא יהיה ניתן לעבור על פעולה כזו בשתיקה, אך טרם ברור כיצד הוא צפוי להגיב. ענת דוידוב וניסים משעל דנו במתיחות בגבול הצפון ב־103fm עם ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, אשר הביע את דעתו בנושא.

"זו הנקודה הכי חשובה - אין שורות תחתונות מאוד ברורות", טען ד"ר מילשטיין. "אני חייב לומר, אני כמובן האזנתי לנאום הזה אבל במקביל האזנתי גם לקולות של גורמים אחרים בלבנון שדיברו במהלך ואחרי, ואני חושב שאי אפשר שלא להתחשב בהם. אחד הקולות הכי מעניינים היו של שר החוץ שאומר 'אני מאוד מקווה', שלמרות הפעולה הזאת, שהוא כמובן גינה אותה כפשע ודבר מחריד, אני מדבר על החיסול של עארורי - 'חיזבאללה לא יכניס את לבנון למלחמה'. כשמסתכלים על מה שחיזבאללה או נסראללה רוצים לעשות, צריכים כל הזמן להסתכל גם על הזירה הפנימית של לבנון שאומרת לו 'אל תכניס אותנו למלחמת לבנון השלישית בגלל חיסול של פלסטיני בביירות".

לאור אמירותיו ביקשו צמד המגישים להזכיר את התבטאויותיו הקודמות של נסראללה בנוגע לפעולות על אדמת לבנון, וד"ר מילשטיין חידד: "אם אנחנו זוכרים נכון, באוגוסט ראש הממשלה נתן איום מאוד ברור לגבי אפשרות חיסול עארורי, עוד בימים לפני שבעה באוקטובר, וחסן נסראללה עונה לו 'אם אתה תפגע בפלסטיני או איראני בביירות - אתה פותח את שערי הגיהנום'. הוא צריך לפרוע את ההבטחות שלו מהעבר, אבל מצד שני אנחנו בהקשר שונה. הזירה הצפונית מבעבעת, והשורה התחתונה של הדברים של נסראללה היא 'אני זועם, אני רותח. החרב עדיין בנדנה'. אני לא חושב שזה אות הרגעה".

"הוא גם חייב להגיב. כאן אנחנו נכנסים ללב הדילמה. אני חושב שהוא יצטרך להגיב בצורה יותר דרמטית מכפי שחיזבאללה נקט ב-90 הימים האחרונים. חושב שהוא ינסה לעשות מהלך שבסופו יוכל להגיד 'זו התגובה', אבל לא מלחמה כוללת מול ישראל. האם זה ירי לטווחים יותר ארוכים או אולי פגיעה באתר ישראלי אסטרטגי? יותר חשוב, נסראללה יודע איך הדברים מתחילים אבל הוא עצמו למד על בשרו שלא תמיד הוא יודע לשלוט על הדינמיקה של העניינים ויכול להיות שהוא יגיע באמת למקומות בעייתיים", הדגיש.

כמו כן, כאשר נשאל כמה אכפת לנסראללה כשאנשיו נהרגים, הסביר מילשטיין כי "לגבי שורות הארגון עצמו, פחות קריטי. כשמדברים על אירגונים אידיאולוגיים צריכים לצאת מנקודת הנחה, גם המפקדים, גם הפעילים יוצאים מאקסיומה שהם הקרבה למען הדת. הדבר שהוא כן שם לב אליו מאוד זה פגיעה במרחבים האזרחיים, ובכלל הקולות של המרחב האזרחי בלבנון, הם לא נותנים לו גיבוי למלחמה. כאן הוא מאוד שונה מאשר סינוואר. סינוואר לדוגמה חי בתוך מרחב שאני אגיד בצורה מאוד זהירה שבסך הכול נותן לו קרדיט. אין שם קול מחאה נגדו".

"בלבנון בגלל הרב גוניות של המדינה הזו אתה רואה שחסן נסראללה צריך להתחשב בהרבה יותר אילוצים מבית בהשוואה לחמאס", הוסיף וסיכם: "תועלנו גם למצב שבו אין כמעט ברירות. ישראל לא יכולה להמשיך עם המציאות הזו, בטח שלא יכולה להמשיך עם מצב של חיכוכים מתמשכים לאורך שנים. צריך להיות שיח מאוד נוקב עם הממשל האמריקאי. אנחנו צריכים להסביר שיש כאן אינטרסים קיומיים, אבל כן צריכים לראות איך זה מסתנכרן עם המערכה בדרום. נצטרך לעשות התאמה מאוד הדוקה נוכח מה שאנחנו מתכננים בדרום. אני מאוד מקווה שלא נגמור את שתי המערכות במצב של חצי תאוותנו בידנו, אולי פחות מזה אפילו".

הביאה את הדברים: שני רומנו - רדיו 103

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!