סקר חדש: שפל חסר תקדים לראש הממשלה נתניהו

החודש חלה ירידה מובהקת (6.5%) בשיעור האופטימיים לגבי עתיד הביטחון של ישראל. יש להניח שהירידה באופטימיות באשר לביטחון נעוצה בשיעור הגבוה של האבדות בקרב הלוחמים בעזה, במתקפות החיזבאללה בצפון ומן הסתם גם במספר אירועים טראומטיים כמו הפגיעה של כוחותינו בחטופים שנמלטו משבי החמאס. לעומת זאת, בתחום המשטר הדמוקרטי לא חלו במועד עריכת הסקר אירועים דרמטיים ולפיכך שיעור האופטימיים נותר כמעט בעינו. כך עולה מסקר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד המצב הביטחוני, יוני 2022-דצמבר 2023 (%, כלל המדגם)

פתיחת חזית שנייה בצפון?

בפעם השלישית מתחילת הלחימה נשאלו משתתפי סקר המכון "מה צריכה מדינת ישראל לעשות נוכח התקפות החיזבאללה בצפון". מאז המדידה הקודמת, לפני חמישה שבועות, התרחבו התקפות החיזבאללה על הישובים והבסיסים בקו העימות בצפון והציבור הישראלי נחשף יותר מבעבר לנזק שנגרם לישובים באזורים אלה. למרות זאת כמעט שלא חל שינוי בעמדות הציבור – כמחצית תומכים כיום בפתיחה של חזית לחימה כנגד החיזבאללה בצפון, וכשליש סבורים כי יש להימנע מפתיחת חזית נוספת. בקרב היהודים מדובר בתמיכת הרוב (57%) ובקרב הערבים מדובר בעמדת מיעוט (20%). ואף על פי כן במדגם הערבי חלה במדידה זו ירידה מובהקת (9.5%) בהשוואה למדידות הקודמות בשיעור הסבורים שיש להימנע מפתיחת חזית שנייה בצפון.

מה מדינת ישראל צריכה לעשות אל מול תקיפות החיזבאללה, אוקטובר-דצמבר 2023 (%, כלל המדגם, יהודים וערבים)

פילוח המרואיינים היהודים לפי אזורי מגורים לא הראה הבדלים גדולים, אם כי, ככל הנראה נוכח אירועי ה-7/10, בקרב תושבי הדרום (70%) נמצאה התמיכה הרבה ביותר בפתיחת חזית שנייה בצפון (חיפה – 51%, תל אביב והמרכז – 55%, יהודה ושומרון – 55%, צפון – 59%, ירושלים – 60%).

פילוח היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה כי רוב בשמאל תומך בהימנעות מפתיחת חזית נוספת בצפון, לעומת רוב בימין התומך בהנחתת מכת מנע על החיזבאללה כבר עכשיו. במרכז מחצית תומכים בהנחתת מכת מנע כבר עכשיו, ושיעור נמוך יותר בהימנעות מפתיחת חזית נוספת בצפון.

מה מדינת ישראל צריכה לעשות אל מול תקיפות החיזבאללה? (%, יהודים, לפי מחנות פוליטיים)

השגת מטרות המלחמה עד כה

סיבה נוספת לירידה באופטימיות בנושא הביטחון יכולה לעלות מניתוח התשובות לשאלה: "באיזו מידה מצליחה מדינת ישראל לעמוד במטרות המלחמה שקבעה הממשלה – מיטוט החמאס ושחרור החטופים?". בכלל המדגם התשובה השכיחה לגבי מיטוט החמאס היא כי ההצלחה עד כה בהשגתה היא בינונית (36%), אבל בנושא שחרור החטופים התשובה השכיחה היא כי ההצלחה מעטה (42%).

ההבדלים בתפיסות המצב בין יהודים לערבים הם ניכרים בעיקר בנושא מיטוט החמאס. שיעור המרואיינים הערבים הסבורים שישראל מצליחה למוטט את החמאס הוא נמוך בהרבה משיעור היהודים (בהתאמה 14% ו-29.5%), וזאת על אף ששיעור הערבים שבחרו בתשובה "לא יודעים" הוא גדול מאוד (כמעט פי שבעה משיעור היהודים שענו כך בשאלה זו). בקרב היהודים התשובה השכיחה היא כי ההצלחה במיטוט החמאס עד כה היא בינונית.

באיזו מידה מצליחה מדינת ישראל למוטט את החמאס? (%, יהודים וערבים)

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כי בשלושתם התשובה השכיחה היא כי ההצלחה עד כה במיטוט החמאס היא בינונית (שמאל – 47%, מרכז 36.5%, ימין 38%). יתר על כן, בשמאל רק 10% חושבים שההצלחה כאן היא די רבה כשאין איש בין המרואיינים שחושב שהיא רבה מאוד. במרכז, לעומת זאת, יותר מרבע (27%) חושבים שההצלחה די רבה או רבה מאוד ובימין מעריכים כך 35% מהמרואיינים.

כשמדובר בהחזרת החטופים ההבדלים בין היהודים לערבים הם קטנים יותר. במדגם היהודים יש שוויון בין מי שסבורים שההצלחה מעטה למי שסבורים שההצלחה בינונית. במדגם הערבים, לעומת זאת, התשובה השכיחה היא כי ההצלחה בכך היא מעטה.

באיזו מידה מצליחה מדינת ישראל להחזיר את החטופים? (%, יהודים וערבים)

ההבדלים בין המחנות הפוליטיים (יהודים) הם גדולים מאוד – בשמאל ובמרכז יש רוב לסבורים כי ההצלחה כאן היא מעטה או מעטה מאוד (בהתאמה 63% ו-55%), שעה שבימין רק 30% מחזיקים בעמדה זו. השיעור הגבוה ביותר בימין (48%) מעריכים את ההצלחה כאן כבינונית.

הצלבה של תשובות לשתי השאלות מעלה שרק 10% מהיהודים ו-7% מהערבים חושבים שישראל מצליחה לעמוד בשתי המשימות, שעה ש-20.5% מהיהודים ו-34% מהערבים חושבים שהיא אינה מצליחה לממש אותן.

מהי הדרך הטובה יותר להחזרת החטופים?

עוד נשאלו משתתפי הסקר: "מה לדעתך הדרך הטובה ביותר לשחרר את החטופים הישראלים שבידי החמאס?" בכלל המדגם תשובת הרוב (56%) היא שהדרך הטובה ביותר היא להמשיך בלחימה עצימה ולנסות לשחרר חטופים על ידי כוחות צה"ל, ואילו דעת המיעוט (24%) היא שהדרך הטובה ביותר היא להיעתר ולשחרר את כל האסירים הפלסטינים שבידי ישראל, גם אם הדבר כרוך בהפסקת הלחימה. מעניין לראות את השיעור הגבוה בשני המדגמים, היהודי והערבי, שבחרו בתשובה "לא יודעים", תשובה סבירה בהינתן שלהרבה ישראלים אין מושג ברור איזו דרך עדיפה.

העדפות היהודים והערבים היו הפוכות (%, יהודים וערבים)

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) העלה שוב הבדלים גדולים מאוד, אבל כאן המרכז קרוב יותר לימין מאשר לשמאל. בשמאל השיעור הגבוה ביותר, גם אם לא הרוב, בעד שחרור כל האסירים הפלסטינים שבידי ישראל ואילו במרכז - ועוד יותר מכך בימין – הרוב סבורים שהדרך הטובה ביותר היא המשך המלחמה העצימה ושחרור החטופים על ידי כוחות צה"ל.

מה לדעתך הדרך הטובה ביותר לשחרר את החטופים הישראלים שבידי החמאס? לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)

האם ישראל צריכה להיענות לדרישת האמריקנים לעבור לשלב ג' של המלחמה?

עורכי הסקר שאלו: "על פי הפרסומים, ארצות הברית דורשת מישראל לעבור לשלב לחימה מסוג אחר בעזה, בעיקר צמצום ההפצצות הכבדות על איזורים צפופי אוכלוסייה פלסטינית. האם על ישראל להיענות לדרישה זו?" בכלל המדגם הרוב (66%) ענו על כך בשלילה ורק כרבע (23%) בחיוב.

הפער כאן בין המרואיינים היהודים לערבים הוא עצום: בקרב היהודים רוב גדול (75%) מתנגדים להיענות לדרישה זו של ארה"ב, ואילו בקרב המרואיינים הערבים הרוב (56%) הם בעד היענות לדרישת וושינגטון ומעבר לשלב אחר בלחימה. פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים גם הוא מצביע על קיטוב עמוק בשאלה זו – בקרב השמאל הרוב הוא בעד היענות לדרישת האמריקנים ואילו במרכז ובימין – רק מיעוט קטן מחזיקים בעמדה זו.

האם על ישראל להיענות לדרישת האמריקנים לעבוד לשלב לחימה מסוג אחר בעזה? לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)

מי הרצוי ביותר כראש הממשלה לאחר המלחמה?

שאלה פתוחה שהוצגה, בלא להציג בפני המרואיינים את התשובות האפשריות: "לאחר המלחמה, מי היית רוצה שיהיה ראש ממשלת ישראל?". כמעט שליש מהעונים השיבו שאינם יודעים או "אף אחד". בנוסף 8% מהעונים לא ציינו שם: 4% השיבו שהם רוצים מישהו חדש שאינו חלק מהמערכת הפוליטית ועוד 4% השיבו "רק לא ביבי".

מבין השמות השונים שציינו המרואיינים הגיע למקום הראשון יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, בו רצו לראות כראש ממשלה לאחר המלחמה כמעט רבע מהעונים. למקום השני (15%) הגיע ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו. למרות השיעור הנמוך הרוצים לראות בו את ראש הממשלה הבא אין כרגע אף מועמד בימין שזוכה לתמיכה קרובה לזו: השר לביטחון פנים איתמר בן-גביר מועדף על ידי 1.5% מהמרואיינים, יוסי כהן ראש המוסד לשעבר - 1%, ניר ברקת שר הכלכלה - 0.7%, ויואב גלנט שר הביטחון הועדף על ידי 0.4% מהמרואיינים בלבד.

בין מועמדי הימין המתון והמרכז-שמאל לראשות הממשלה אחרי המלחמה לאחר בני גנץ ממוקמים נפתלי בנט עם 6.5% ויאיר לפיד עם 6%. הרחק מאחור מבחינת שיעורי מי שהיו רוצים לראות אותם כראש הממשלה הבא נמצאים השר גדי איזנקוט וחה"כ לשעבר יאיר גולן, עם 0.5% שהביעו תמיכה בכל אחד מהם.

לאחר המלחמה, מי היית רוצה שיהיה ראש ממשלת ישראל? (כלל המדגם)

פילוח לפי לאום מעלה כי בקרב היהודים 25% ציינו את שמו של גנץ כמועמד המועדף ולאחריו נתניהו עם 18%, במקום השלישי נפתלי בנט (7.5%) וברביעי יאיר לפיד (5%). רוב גדול מהערבים בחרו בתשובה "לא יודע" או "אף אחד" (68%), והרחק מאחור, עם 11% לכל אחד, נמצאים בני גנץ ויאיר לפיד.

פילוח המרואיינים היהודים לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מעלה כי לנתניהו יתרון מוחץ על גנץ בקרב החרדים (45% מול 2%) והדתיים (31% מול 3%). שוויון נמצא בקרב המסורתיים הדתיים (גנץ 26%, נתניהו 25%) והמסורתיים הלא-דתיים (גנץ 18%, נתניהו 16%), ובקרב החילונים יתרון מוחץ לגנץ (39% מול 6%).

פילוח היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה כי בשמאל גנץ נמצא בראש עם יתרון גדול על כל השאר, אחריו לפיד ובנט שלישי. גם במרכז גנץ בראש עם יתרון גדול, אחריו לפיד ובנט. ראש הממשלה נתניהו במקום הרביעי. בימין נתניהו בראש עם יתרון גדול, גנץ במקום השני ונפתלי בנט בשלישי.

לאחר המלחמה, מי היית רוצה שיהיה ראש ממשלת ישראל? (%, יהודים)

פילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות מעלה כי בעוד בקרב מצביעי המחנה הממלכתי הרוב (55%) היה רוצה שראש הממשלה לאחר המלחמה יהיה בני גנץ, ואיש אינו רוצה שלאחר המלחמה נתניהו יהיה ראש ממשלה. לעומת זאת, בקרב מצביעי הליכוד, כשליש רוצים שראש הממשלה הבא יהיה נתניהו (36%), כאשר במקום השני בני גנץ עם 15%, בנט שלישי עם 5%, יוסי כהן רביעי עם 3% ושר הביטחון גלנט עם 2%.

שימור הקואליציה עם תום המלחמה

רק רבע מהמרואיינים סבורים שלאחר המלחמה נתניהו יצליח לשמור על הקואליציה שבראשה הוא עומד (יהודים 28%, ערבים 12%). פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים (יהודים) מעלה כי החרדים הם הקבוצה היחידה שבה הרוב סבורים שנתניהו יצליח בכך (60%). כך סבורים 38% מהדתיים, מהמסורתיים הדתיים – 34%, מהמסורתיים הלא- דתיים – 25.5% ומהחילונים – 17% בלבד.

פילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות מעלה כי רק בקרב שתי המפלגות החרדיות, יהדות התורה וש"ס, יש רוב לסבורים כי הקואליציה תישאר על תילה. בקרב הליכוד והציונות הדתית מדובר במעט פחות ממחצית (ליכוד - 42.5%, הציונות הדתית – 41%). בקרב מצביעי יתר המפלגות מדובר במיעוט קטן הסבורים שיעלה בידי נתניהו לעשות כן.

מעריכים שראש הממשלה נתניהו יצליח לשמור על הקואליציה לאחר סיום המלחמה, לפי הצבעה (%)

מדד הקול הישראלי דצמבר 2023 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 25-28/12/2023 רואיינו 604 איש ואשה בשפה העברית ו-151 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.55% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!