הימים הראשונים של המלחמה: הויכוחים בבית הלבן והנסיעה שכמעט התבטלה

הנשיא ביידן התכונן לעזוב את הבית הלבן לטיסה לישראל כדי להפגין סולידריות לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, כשלפתע נראה היה שהנסיעה מתבטלת.

לפי הדיווחים באותו היום ה-17 באוקטובר, אירע פיצוץ בבית חולים בעזה שלטענת חמאס הרג ופצע מאות, הפלסטינים האשימו את ישראל ומנהיגים ערבים סירבו להיפגש עם ביידן כשהגיע לאזור. הנשיא זימן יועצים כדי לענות על השאלה: האם הוא צריך בכל זאת לטוס לישראל?.

ויכוח חזק פרץ בין אנשי הביטחון הלאומי שלו ליועצים הפוליטיים. חלק לחצו על ביידן לבטל את הנסיעה. "מה אם חמאס ישגר רקטות לנמל התעופה בן-גוריון כשאייר פורס 1 יתקרב? איפה הנשיא ינחת אז?" הם שאלו.

אחרים טענו שהוא צריך לטוס בכל מקרה כי הוא כבר הכריז על הביקור, בנוסף מודיעין ראשוני אמריקאי הצביע על כך שישראל אינה אחראית לפיצוץ בית החולים. דבר שבהמשך התברר כנכון, את הטיל ירה הג'יהאד האיסלאמי.

לבסוף, ביידן אמר, "אני חייב ללכת, אני חייב לראות את החבר'ה האלה פנים אל פנים", כך בדיווח מענין של ה'ניו יורק טיימס'.

הנשיא ביידן התמודד באותם ימים עם התנגדות פנימית לגיבוי שלו בישראל, כולל מספר רב של דיפלומטים ממחלקת המדינה. בנובמבר האחרון, יותר מ-500 עובדי הבית הלבן שלחו מכתב לביידן במחאה על תמיכתו במלחמתה של ישראל בעזה. הדמוקרטים בקונגרס לחצו עליו לבלום את המתקפה של ישראל, וארה"ב מצאה את עצמה מסוכסכת עם מדינות אחרות באו"ם.

בתחילת המלחמה כשהדיונים בין ישראל לארה"ב נערכו סביב השעון, נשאל סגן היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ון פיינר האם הוא ישן. הוא ענה "כמעט כל יום".

ביידן שוחח עם נתניהו 14 פעמים מאז תחילת המלחמה, בנוסף התקשר למנהיגי מצרים, סעודיה, קטאר, איחוד האמירויות הערביות ועומאן, כמו גם לאפיפיור.

העיתון מדווח כי אמנם בכירים ישראלים מדברים נגד הלחץ שמפעיל ביידן על ישראל, הם מכירים בכך שהוא בעל הברית החשוב ביותר שיש להם על רקע הביקורת העולמית הגוברת, ומבינים שהנשיא הוא היחיד שמונע מהאו"ם להטיל סנקציות.

"אנו מעריכים מאוד את תמיכתו של ממשל ביידן בישראל במלחמה זו ובימים קשים אלו", אמר מייק הרצוג, שגריר ישראל בוושינגטון. "יש לנו דיאלוג הדוק ופורה מאוד בין שתי הממשלות שלנו בנוגע למלחמה הזו".

ה'ניו יורק טיימס' מדווח כי האמריקנים לא אהבו את התוכנית הישראלית המקורית לפלישה קרקעית לעזה וביקשו למתן אותה. אבל בסופו של דבר ישראל נתנה יותר כוח אש על עזה ממה שהצוות של ביידן ציפה, עם תוצאות קטלניות. תמונות של פלסטינים מתים הביאו לזעם לא רק במפלגתו של ביידן עצמו, אלא גם בממשל שלו ואפילו בסביבתו בבית הלבן.

כשהפסקת האש הסתיימה והפצצות הישראליות החלו ליפול שוב על עזה, האמריקנים קראו שוב לאיפוק. אבל יועציו של ביידן היו לצד ישראל, לאחר שישראל חשפה רשת של מנהרות שנבנתה על ידי חמאס, הדורשים הפצצה מסיבית כדי להרוס את המנהרות. הישראלים כינו את המנהרות "הממלכה".

אבל המחלוקת החריפה ביותר בין וושינגטון לירושלים התרכזה בשאלת "היום שאחרי" - מה יהיה בעזה לאחר סיום המלחמה. נתניהו התנגד להצעה של ביידן לפיהן רשות פלסטינית "מתחדשת" שבסיסה בגדה המערבית, תנהל את רצועת עזה אחרי עידן חמאס, שבסופו של דבר תוביל להקמת מדינה פלסטינית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!