כ"ב כסלו התשפ"ה
23.12.2024
בהפגנת משפחות החטופים

יועץ במועצה לביטחון לאומי: "קטאר צריכה ללחוץ על חמאס"

עשרות אלפים בעצרת בסימן אחדות למען החזרת החטופים מעזה עם קריאה לעם ישראל: "אל תשכחו אותם, אל תחזרו לשגרה". רותם קלדרון, בנו של עופר קלדרון שנמצא בשבי חמאס: "אבא שלי הוא אדם מדהים ואוהב. אבא לארבעה ילדים שלא מצליחים לישון בלילה בלעדיו"

יועץ במועצה לביטחון לאומי: "קטאר צריכה ללחוץ על חמאס"
הפגנה בעד החטופים צילום: מרסלו שניידמן

מאוחדים ביחד למען שחרור כל החטופים: 85 ימים לחטיפת יקריהם לעזה, משפחות החטופים ערכו עצרת בסימן אחדות עם ישראל ועם דרישה ברורה מקבינט המלחמה: הצגת תכנית סדורה להחזרה של כל החטופים הביתה ולא רק מתווה לעסקה חלקית של חלק מהחטופים.

דניס רוס, יועץ מיוחד במועצה לביטחון לאומי, לשעבר שליח מיוחד של ארה"ב למזרח התיכון נאם בעצרת: "צריך לפנות לאימאמים ולומר להם שחטיפות של אנשים הם לא ערכי האיסלאם וחמאס הוא לא חלק מערכי האיסלאם. חשוב להגיע למנהיגים שתמכו בפלסטינים ולהגיד להם שחמאס פוגע בכוונות הפלסטינים. בעניין קטאר, הם צריכים להשתמש ביתרון הזה בכדי להביא לעסקה חדשה. קטאר לא יכולה להיות רק שליחה, אלא להפעיל לחץ על חמאס. לא רק לנהל משא ומתן, כי חמאס צריך להבין שאם לא יקשיב לקטאר הוא מסכן את היחסים איתה. הקול שלכם צריך להישמע והוא מייצג את המצפון של ישראל והמצפון של העולם. העולם חייב להתערב ולהיות מעורב בשחרור החטופים עכשיו".

ניסן, אחיו של עופר קלדרון "אני מתגעגע אליו. לצחוק שלו, לחיוך הנצחי ולאנרגיות שלו. ילדיו חזרו מהתופת הנוראית והם חייבים את עופר פה איתם בכדי שיוכלו להשתקם ולחזור להיות משפחה. חייו של עופר ושאר החטופים נמצאים בסכנה מיידית. הם נמצאים ללא אוכל, מים וטיפול רפואי. עופר פצוע ומי יודע מה יקרה לו שם במקום שלא צריך להיות בו בני אנוש. אני קורא לחברי הקבינט והממשלה לפעול למען חזרתם של כל החטופים עכשיו. אל תשכחו אותם, אל תקריבו אותם. הם אזרחים של מדינת ישראל ואתם חייבים להחזיר את כולם. אל תחכו שהתנאים יבשילו, צרו את התנאים בשביל להחזיר אותם עכשיו. כניצולי הטבח אנחנו רוצים לחזור לחיינו בשקט ולטפל בנפשינו. זה לא יקרה בלי החטופים. הזמן שלהם אוזל. החזירו אותם עכשיו".

רותם קלדרון, בנו של עופר קלדרון: "אבא שלי הוא אדם מדהים ואוהב. אבא לארבעה ילדים שלא מצליחים לישון בלילה בלעדיו. הוא נלקח מאיתנו באכזריות ב-7 לאוקטובר יחד עם שני אחי הקטנים. אין לנו זמן לבזבז. כל רגע קריטי ובכל רגע אנחנו יכולים לאבד אותם. חייבים להחזיר אותם עכשיו. לקראת תחילתה של השנה החדשה, יש לי רק משאלה אחת- לחגוג אותה יחד עם אבא".

ג’וליה הארט, אשת העסקים היהודיה סיפרה על מסע ההסברה שלה בישראל: "לא נשתוק אל מול הזוועות הללו. מעולם הייתי גאה יותר להיות יהודיה, לא הייתי גאה יותר לתמוך בישראל. ליבי עם משפחות החטופים שצריכים לחזור הביתה עכשיו".

אילן דלל, אבא של גיא גלבוע הקריא מכתב לבנו החטוף בעזה: "בן אהוב שלי גיא, לפני כמה חודשים נחטפת על ידי בני עוולה. הגעגועים אליך קשים מנשוא. אתה בתוך המנהרות בלי לראות אור יום. עייף וחושש לחייך. אנחנו צריכים שתהיה חזק ואל תיתן לחלאות האדם לשבור את רוחך. לעולם לא נוותר עליך ונעשה הכל בכדי להחזיר אותך הביתה. אוהבים אותך עד אין סוף ילד שלנו. כל החטופים חייבים לחסור הביתה כמה שיותר מהר".

אבירם שאול, אחיו של החייל אורון שאול החטוף בעזה אמר: אחי אורון תמיד שם את האחר לפניו, לכן החיבור שלו עם גולני הרגיש טבעי ועמוק. מהר מאוד מצאנו את עצמנו בטקס מצטיינים בבית הנשיא מלאי גאווה. נכתב עליו שעל אף קשיים מבית, הוא בחר לשרת כלוחם ולבצע את תפקידו במסירות וביסודיות. 10 שנים שאורון לא איתנו ואנו לא יודעים מה עלה בגורלו. במשך שנים ניהלנו מאבק מנומס ומאופק והכל מאחורי הקלעים בהנחה שדווקא הדרך הזו תוביל אותנו למטרה. בחרנו בדרך השגויה. אל תתנו להם להטעות גם אתכם, רק לחץ ומאבק ציבורי יחזיר את החטופים הביתה. העובדה שלא היה לנו את הכוח להשיב את אורון, כי לא היה לנו את התמיכה הציבורית שיש כאן. אסור לנו להוריד את הרגל מהגז, עד הניצחון. לא נסכים מהתעלמות מהחיילים החטופים, לא החיים ולא המתים, שנמצאים בתחתית סדר העדיפויות. המשיכו לתמוך בנו לדרוש את מה שמגיע לנו. להחזיר את החטופים הביתה עכשיו".

מורן סטלה ינאי, שוחררה לאחר 54 ימים בשבי חמאס: "אחרי 54 ימים בעזה, חזרתי הביתה. כשנחטפתי לקחו לי את הכל: את השליטה על החיים, את החופש, את השם, את הזהות. מי שהיה שם יודע. אנחנו עכשיו הקול של החטופים שעדיין בעזה. הם עוד צריכים לדבר בלחש, אבל אנחנו חייבים לצעוק. בעזה יש עוד 129 נשים וגברים, ילדים צעירים ומבוגרים, אזרחים וחיילים, דתיים וחילונים, ימניים ושמאלנים, ערבים ויהודים. אין להם זמן. אין לי איך להסביר את עוצמת התקווה שמתעוררת מכמה שעות של שקט ואת תהומות האכזבה כשההפגזות חוזרות ואת מבינה שאין הפסקת אש. המחשבה הכי מפחידה בעזה היתה להישכח. שאתם תתרגלו לזה שאנחנו בעזה. שתוותרו עלינו. לא ויתרתם עלי ועכשיו שאני אתכם, ביחד, לא נחזור לשגרה. לא ניתן לשכוח. הדבר הכי אנושי שאפשר לעשות זה להתאחד כולנו כדי להחזיר את כולם".

שחרור חטופים חמאס מלחמת חרבות ברזל מטה משפחות החטופים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}