בית המשפט העליון הקל בעונשו של נהג שפגע והרג בני זוג ונמלט

שופטי בית המשפט העליון, מרים נאור, יורם דנציגר ונעם סולברג, קיבלו לאחרונה את ערעורו של נהג אשר היה מעורב בתאונת פגע וברח שהסתיימה במותם של שני בני זוג. לאחר קבלת הערעור, הופחת עונשו של הנהג הפוגע ב- 10 חודשים, מ- 36 חודשים ל- 26.

תאונת הדרכים בגינה ערער הנהג, התרחשה בחודש יולי 2011. בני הזוג חי-זיו ושני קריאף נסעו בכביש 4 לכיוון צפון, כאשר עצרו בצד הדרך בכדי לתקן תקר באחד מצמיגי הרכב. הנהג הפוגע נסע באותו מקום, הבחין בבני הזוג, אך לא הצליח לבלום בזמן ופגע בשניהם. הנהג הבחין בפגיעה, עצר במרחק של כמאה מטרים ולמרות שלא ידע מה מצבם של בני הזוג, נמלט מהמקום מבלי לנסות ולהגיש סיוע לבני הזוג.

למרות המקרה הקשה, במשפט הראשון שהתקיים בבית המשפט המחוזי נקבע כי הנהג הפוגע אינו אשם בפגיעה בבני הזוג משום שלא הייתה לו דרך למנוע את התאונה ואת הריגת בני הזוג. יחד עם זאת, ציין אז בית המשפט, כי הנהג הפקיר את בני הזוג אחרי הפגיעה, מאחר ולר ירד מרכבו בכדי להגיש להם עזרה וסיוע. בגזר הדין שניתן באפריל, נגזרו על הנהג 36 חודשי מאסר בפועל ועונשים נוספים.

בתום המשפט, הגיש הנהג ערעור לבית המשפט העליון במטרה להפחית מעונש המאסר בפועל בטענה כי בני הזוג נהרגו במקום והעזרה שהיה מעניק הנהג לא הייתה מועילה במקרה זה.

בית המשפט העליון החליט לקבל את הערעור ולהפחית את עונש המאסר בפועל של הנהג ל-26 חודשים ו-12 חודשי מאסר על תנאי. יחד עם זאת, לבקשת המדינה, החמירו השופטים בנושא פסילת רישיונו של הנהג וקבעו כי הנהג פסול מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר.

שופטי בית המשפט הדגישו, כי למרות שהקלו בעונשו עדיין המעשה שעשה חמור ביותר, ללא קשר לתוצאותיו: "הפסיקה הדגישה, כי החובה להגיש עזרה לנפגע בתאונת דרכים חלה על נהג המעורב בתאונה ועל נוסע במכונית כאחד והיא קיימת גם אם הפגיעה לא ארעה באשמת הנהג, גם כאשר אין בעזרה כדי להקל על מצבו של הנפגע. חובתו של הנהג המעורב בתאונה לוודא באופן אישי את מצבו של הנפגע, אף בהסתברות גבוהה כי הנפגע מת בתאונה". השופטים נימקו את החלטתם להקל בעונשו בכך שהעונש שהטיל בית המשפט המחוזי על הנהג הפוגע מחמיר לעומת מדיניות הענישה של בתי המשפט במקרים דומים.

שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת "אור ירוק": הימלטות מזירת תאונה בה מצויים אנשים במצוקה מבלי להגיש עזרה, זהו מעשה אכזרי ואנטי מוסרי. על בתי המשפט מוטלת האחריות, להחמיר בענישה למען הגברת ההרתעה. אדם שידע כי הוא ייענש בחומרה, לא יברח ממקום התאונה וישאיר את הפצוע להתבוסס בדמו. על המשטרה לשדר מסר חד וברור, כי מי שבורח ממקום תאונה בה היה מעורב, מבלי להגיש עזרה, ייתפס וייענש".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!