סיפור לשבת: גופתו של החייל הושבה לאחר 37 שנה
הרב יצחק פנגר בסיפור לשבת על גופתו של זכריה באומל שהוחזרה מסוריה לאחר 37 שנה, מה עשתה משפחתו של החטוף? מה סיפר להם ראש הממשלה? ואיך זה קשור לפרשת השבוע?
- הרב יצחק פנגר
- ג' טבת התשפ"ד
- 1 תגובות
זכריה באומל היה אחד משלושת נעדרי קרב סולטן יעקב במלחמת לבנון הראשונה. גופתו הוחזרה מסוריה לאחר 37 שנים.
אחותו, אסנה, הודתה לראש הממשלה בנימין נתניהו ושתפה אותו – ששנים הייתה במשפחתם קפידה עליו, למה הוא לא עושה מספיק בכדי להחזיר את גופתו של זכריה. יום אחד הם החליטו, למה לחשוב רע כל הזמן?️ מה זה נותן להם? הם החליטו לשנות גישה וללמד זכות.
כנראה ישנם פרטים שהם לא יודעים, וזה לא יעזור לכעוס או לשנוא. והנה, לא עבר זמן רב – ומטעם הממשלה הודיעו להם שהצליחו לאתר את זכריה ז"ל.
כששמע זאת נתניהו, אף הוא ביקש לשתף אותה, אולי כהמשך ישיר לסיפור שלה: מדינת ישראל עשתה טובה גדולה לרוסיה, וידעה שתוכל לבקש משהו בתמורה. ישב הצוות הבכיר וחשב - מה נבקש? הם עשו רשימה של 50 דברים חשובים – אבל העצמות של זכריה לא היו ביניהם.
הם צמצמו את הרשימה לעשרים, ואחר כך אף לשלושה. הגיע הרגע, וראש הממשלה ישב מול פוטין. "והוא שואל אותי, 'מה אתם רוצים?'", סיפר נתניהו. "אני מתכונן להגיד את שלושת הדברים... ופתאום קופץ לי בראש – באומל. ואני אומר לעצמי, 'מה קשור באומל?'. אך ביקשתי זאת מפוטין. שאל פוטין: 'מי זה?. 'חייל שנהרג לפני 37 שנים', השבתי לו. 'מה אכפת לכם ממי שנהרג לפני 37 שנים?', שאל פוטין. 'לנו זה חשוב'. 'אם כך – קיבלתם'.
"ואז לפתע אמר פוטין: 'זה היה על חשבוננו, עכשיו תבקשו מה שרציתם באמת'".
לפעמים שינוי פנימי אצלנו יכול לגרום לשינוי חיצוני אצל אחרים.
בפרשת השבוע מובא: "מקץ שנתיים ימים...". אומר המדרש: "קץ שם לחושך" – בסוף כל חושך מגיע האור.
גם גלות יוון, בזמן חנוכה, הוגדרה כחושך. אבל עלינו לדעת שלפעמים בכוחנו להשפיע, כדי שהחושך יסתיים מהר יותר. בתקופת החשמונאים זו הייתה מלחמה, וגם בימנו זו מלחמה. אך ישנה עוד מלחמה, והיא מלחמת האור והחושך הפנימית שבתוכנו, בינינו לבין עצמינו.
יהי רצון שנזכה גם אנחנו לנצח את החושך שבתוכנו, ולהסתכל על כל מה שקורה לנו בצורה מאירה יותר, וכך נזכה לראות את קץ החושך וגילוי האור מהר יותר.
שבת שלום
שלכם, יצחק פנגר
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות