זוכרים? עשור לסופת השלג המפתיעה בישראל
ההיסטוריה הארוכה של שלגי ירושלים הראתה כי העומק המקסימלי עד אז בתקופה זו של העונה היה 7 ס"מ בלבד. היה ברור כי שיא זה ישבר אך היה קשה להאמין שאירוע זה יעמוד כתף אל כתף מול האירועים הגדולים של שיא החורף דוגמת פברואר 1992, כפי שקרה לבסוף
- קובי עוזיאלי
- א' טבת התשפ"ד
בשבוע זה אנחנו מציינים עשור לסופת השלג הגדולה של דצמבר 2013.
בסופה זו נערמו כ- 50 ס"מ שלג בחלק המערבי של הרי יהודה ואף למעלה מכך בפסגות הרי שומרון והגליל העליון. היערמות השלג בהרי ירושלים בליל ה-12/13 היתה מהירה וגרמה לחסימות כבישים תוך כדי תנועה ולכידת נהגים רבים בדרך. גם למחרת היתה היערמות מהירה של שלג בשומרון ובגליל. העומק הרב של השלג הביא לקריסת קווי חשמל והפסקות חשמל נרחבות בהרים בדיוק בשיא הקור. היובש והקרירות בתום השלג הביאו להפשרה איטית של השכבה העבה, קפיאה לילית של המים המופשרים ולהימשכות השיבושים עד כדי שבוע מיום האירוע.
בעקבות האירוע בוצעה הפקת לקחים ושיפור התיאום בין משרדי הממשלה והרשויות השונות, כוחות ההצלה והשירות המטאורולוגי. החיזוי עצמו, ובפרט חיזוי השלג, עבר שיפור ניכר בעשור האחרון.
בשנת 2013, המודל האזורי ברזולוציה גבוהה של השמ"ט עוד היה בחיתוליו, ואמינותו לא היתה מספיק גבוהה. מודלים גלובליים גם היום לא מספיק טובים לחיזוי בשל הרזולוציה הגסה שלהם, שאינה מתאימה לטופוגרפיה של ישראל.
האירוע שהגיע בתקופה מוקדמת בעונה ולאחר סתיו יבש וחם גרם לדילמה גדולה. האם לסמוך על ערכי הרום הקיצוניים ולחזות עומק שלג רב, או להתייחס גם לקרקע, שם הים במחצית הראשונה של דצמבר עוד לא מספיק קר. בפרט כאשר הרוח בין ערב ה-12 בדצמבר לערב ה-13 בחודש היתה מערבית -דרומית מערבית כתוצאה משקע שנוצר מצפון מערב לנו. רוח זו אינה אופיינית לשלגים כבדים בהרי המרכז גם כשהים קר יותר.
ההיסטוריה הארוכה של שלגי ירושלים הראתה כי העומק המקסימלי עד אז בתקופה זו של העונה היה 7 ס"מ בלבד. היה ברור כי שיא זה ישבר אך היה קשה להאמין שאירעו זה יעמוד כתף אל כתף מול האירועים הגדולים של שיא החורף דוגמת פברואר 1992, כפי שקרה לבסוף.
בעושר זה שיפרנו את המודל האזורי וכיום הוא מורץ כאנסמבל - מגוון ריצות המאפשרות לקבל "גבולות גזרה" הרבה יותר אמינים לשלג המצטבר באירוע ואפילו לעיתוי הצטברות השלג תוך כדי הסופה.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות