הדלקת נר חנוכה על חורבות בית הכנסת הגדול בטרנוב

הלילה ליל חמישי של חנוכה התקיים טקס הדלקת נר חנוכה מרגש על חורבות בית הכנסת הגדול בטרנוב, טורנא היהודית. בית הכנסת עלה בלהבות ע"י הגרמנים ימ"ש, שדאגו להנציח אותו לפני החרבתו ולאחר השמדתו. מה שנותר לפליטה הוא מקום ה"בימה" ועל שמו נקרא בית הכנסת הבימה.

בטרנוב חיו לפני המלחמה למעלה מעשרים וחמשה אלף יהודים. כמעט כ-40 אחוז מתושבי העיר היו יהודים. ברובם הגדול יהודים שהשתייכו לחצרות
החסידות ששכנו בגליציה. בעלזא, צאנז, דזיקוב, ואחרים.

בין סימטאותיה של טורנא פיכו חיי יהדות תוססים, עם הקסם והחן היהודי – גליצאי. טרנוב התקשטה והתהדרה ברבנים בעלי שם עולמי, שהאירו את
שמיה של יהדות פולין. בתלמידי חכמים מופלגים, בעלי צורה. חסידים ואנשי מעשה. במאות בחורים חסידיים שמילאו את הקלויזים והשטיבלע'ך בימים
ובלילות כשקול התורה והחסידות לא פסק לרגע.

לפני שמונים שנה עלה הכורת על יהודי טרנוב, בגירוש האחרון למחנות ההשמדה. וטרנוב היהודית היתה ואיננה עוד. במשך השנים היה יהודי אוד מוצל מאש יליד טרנוב בשם פרטוש שדאג לשמר במסירות ובהתנדבות את האתרים היהודיים, את בית הקברות שטמונים בו גדולי עולם, בין השאר "דער הויכער" רבי שמעלקא זי"ע , סבו של רבי שמעלקא מניקלשבורג זי"ע, שהיה בן דורו של הבעש"ט, ומהמופלאים בדורו, שנקשרו לשמו סיפורי הוד ומופת, ונודע כפועל ישועות בקרב הארץ. רבי מאיר אריק זי"ע מגדולי המשיבים בדורו, ועוד. מי שהמשיך אחריו במסירות הוא בנו אדם פרטוש שמקדיש מאונו ומהונו לטפח את המקומות היהודיים ואת בית העלמין משהשמורים ביותר בפולין.

לבקשתו של עסקן מקומי ובסיוע העירייה התקיים טקס הדלקת נרות חנוכה מרגש בהשתתפות צוות השחיטה השוהה במפעל הבשר בטרנוב. בהדלקה התכבד הרב הגאון רבי יצחק אליעזר יאקאב שליט"א ראש בית המדרש "תבואות שור" מחבר עשרות ספרים בכל מקצועות התורה בכלל ובנושא שחיטה וטריפות בפרט, שנודע בעולם במומחיותו הנדירה ובנסיונו הרב בנושאים של כשרות הבשר, שנשא דברים נרגשים על משפחת צימרמן מחסידות בעלזא שאב המשפחה ר' יוסף ז"ל היה יליד טרנוב, שעלה לארץ לפני המלחמה והקים משפחה לתפארת עם אלפי צאצאים.

כשהוא מתאר בפני הנוכחים את תרומתם של צאצאיו לעולם התורה, התרבות היהודית, הכלכלה והמדע. "תתארו לעצמכם אם כל אחיו היו נשארים בחיים, איך טרנוב היתה נראת ומתפתחת? היכן הם? למה רצחו אותם? למי הם הזיקו?", עין אחת לא נותרה יבשה, גם של אנשי הציבור והעיתונאים הפולנים שבאו לסקר את האירוע. בסיום דבריו הודה לעירית טרנוב על העזרה ועל האירוח הנפלא של צוות השחיטה.

לאחריו נשא דברים הרב יוסף ברקוביץ הי"ו מבכירי המרצים בארץ ובחו"ל, ומדריך בפולין ובמזרח אירופה, שעמד בדבריו על חג החנוכה שמסמל במסורת היהודית את האור בקצה המנהרה, ואת ניצחון הרוח על החומר, על צבא אדיר כמו הצבא היווני דאז, ועל יצרי לב האדם. האור הקטן הזה ניצח ממלכות אדירות, הם קרסו והפכו לאבק במרתפי ההיסטוריה, ועם ישראל חי וקיים. הנרות הללו נתנו תקווה בלב, שגם בחושך הכי גדול , האור תמיד יפציע והוא ינצח. בגיטאות ובמחנות, בסיביר וביערות, יהודים לא ויתרו והדליקו את נרות החנוכה. "גם בטרנוב היהודית אנו סוגרים מעגל" קרא הרב ברקוביץ בפאתוס "מבעד לחלונות הבתים שסביבנו דלקו הנרות עד לפני שמונים שנה, ואנו כאן כדי להגיד לאלה שחיו פה, קרבנכם לא היה לשווא, ואנו שוב מדליקים את אותם נרות. עם ישראל חי".

הדברים תורגמו באופן סימולטני לפולנית, וזכו למחיאות כפים סוערות מהקהל הרב שנכח במקום. בסיום הטקס כובדה סגנית ראש העיר לשאת דברים, כשהיא עמדה בדבריה על נצחון הרוח על החומר, שעמי העולם למדו מהעם היהודי ופולין בפרט, לייקר את הרוח על פני החומר, את האמת על פני השקר, ואת השלום על פני המלחמה. כאן הביעה את הזדהותה העמוקה עם ישראל במלחמתה נגד החמאס, מלחמת הצדק על הרוע. כמו"כ השתתף נשיא הקהילה היהודית בטרנוב הרב ינון יצחק שעזר הרבה לארגון האירוע ותרומתו לכל נושאי היהדות בטרנוב חשובה מאד. היה זה מעמד בלתי נשכח של קידוש השם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!