משפחות החטופים בוועדת הכספים: "לא יודעים מה יעלה בגורלם"

בפתח ישיבת ועדת הכספים שהתכנסה הבוקר (שני) לדיון על התקציב הנוסף לשנת 2023 נאמו משפחות החטופים.

יפעת, בת דודה של שירי ביבס אמרה: "היא וילדיה כפיר ואריאל נמצאים כבר יותר מידי זמן בשבי החמאס, שמענו השבוע יותר מידי את המילה דילמה או דילמה טרגית כאשר חיי אהובנו על הקו, אני רוצה להחליף את המילה דילמה במילה טרגדיה, 67 ימים הם מופקרים ואנחנו לא יודעים מה יעלה בגורלם, טרגדיה זה להמתין עוד יום שימתינו שם ויחזור בארונות, מה המשמעות של ת.ז שלי במדינה הזאת אם זה לא בראש סדר העדיפויות? עסקה החזירה אנשים חיים עם סיכוי לשקם את החיים שלהם, כל יום שמשתהים החיים שלהם בסכנה ממשית, אתם עובדים כל יום בשביל עתיד המדינה, כפיר זה עתיד המדינה, אתם חלק מזה, זה לא רק אנחנו, יש לכם מזל שאין לכם בן משפחה בעזה, אתם צריכים ללכת לישון ולקום בבוקר שמה שמניע אתכם זה להחזיר אותם הביתה. כל חייל וחיילת החלום שלהם זה לראות שני פנים ג'ינג'ים ולהחזיר אותם, אבל זה לא ריאלי, אני לא ישנה כי הם לא ישנים, מה יהיה עם עתיד המדינה אם הילדים האלה לא יחזור בחיים, מה יהיה אז?".

נועם אלון, בן הזוג של ענבר היימן אמר: "אין לנו סימן חיים, הצבא לא יודע מה קרה לה, אנחנו לא יודעים אם היא בחיים, אנחנו לא יודעים מה עדיף לה, אני פוחד פחד מוות ממה היא עוברת שם, אני מרגיש שכל יום שעובר הסיכוי שלה לחזור בחיים הולך וקטן, בעסקה נשלם מחיר גבוה מאוד, אבל ככל שנשלם אותו מוקדם יותר הסיכוי להוציא אותם בחיים יהיה גבוה יותר. אני רוצה שתרגישו קצת מה עובר עלינו, אני מקווה שיגיע הרגע שתדרשו לקבל החלטה בנוגע לעסקה כזו או אחרת, תחליטו לקבל אותה ולא תפקירו את ענבר וכל החטופים שם".

אסתר בוכשטב, אמא של יגב אמרה: "אני פה כל שבוע, ככל שאני עם משפחות החטופים הלב שלנו נקרע, לא רק על הילדים שלנו, על כולם. קשה לי כבר להעביר את המסר מה אנחנו חווים, מה אנחנו מרגישים, מה אנחנו שומעים. אני מקווה שכל אחד שומע את העדויות של החטופים, לא את התמונות של רגע הפגישה שהם רגעים שמחים, מה שקורה אח"כ, אנחנו חווים כל יום מחדש את העדויות של החטופות, מה שעבר עליהן. אחת החטופות מקיבוץ נירים, הבן שלה נשאר בעזה יחד עם הבן שלי, והיא לא מסוגלת להיפגש איתי, היא לא מסוגלת להתמודד עם זה, היא לא מסוגלת לספר לי מה שעובר עליהם, אני דואגת לילדים האלה, ולשירי שהייתה תלמידה שלי. אנחנו מבקשים שכל העיסוק יהיה בעסקה, ליזום עסקה, לחשוב איך עושים עסקה כזו. הייתי חלק מהיום הנורא הזה כתושבת העוטף, אבל אני מוכנה לחכות ליום שאחרי כדי לטפל בזה, אנחנו לא תמימים לחשוב שאפשר לחזור עכשיו, אבל נחכה עד שקודם כל תחזירו את החטופים ואח"כ תתעסקו בביטחון שלנו. קודם תחזירו את הבנים, ההורים, הילדים. כי הם לא יכולים להישאר יותר כאן יותר.

עופרי ביבס, אחות של ירדן ביבס אמרה: "אנסה לתאר לכם קצת את הסיוט שלנו, לפני שבוע וקצת קיבלנו את ההודעה של חמאס ששירי והילדים נהרגו, אנחנו עדיין לא יודעים אם זה נכון במאה אחוז, אני נעה בין חיפוש שביב של תקווה בפנים לבין מחשבות על איזה הספד אקרא על הקבר, או להתנצל בפני אחי שלא הצלחנו להחזיר אותם, בין השמחה שאני בהיריון, והמחשבה אם התינוק יכיר אותם, לבין זה שאקרא לתינוק או התינוקת ירדן. הם בגיהינום ובסכנה לחיים שלהם בכל רגע, אני כבר לא יודעת איפה לצעוק, פה בארץ או בעולם, ואני לא בנאדם שיודע לצעוק, אני חושבת שהתפקיד שלכם לצעוק, לא שלנו. בכל פגישה שהם לא יכולים להישאר שם עוד יום אחד, הם מתים שם. כל יום אנחנו שומעים על עוד גופות וזוועות שהם עוברים שם. אין להם זמן, זו לא סיסמה, אין שום דבר חשוב מלהחזיר אותם".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני אמר: "אני לא חושב שיש מישהו מחברי הכנסת שחלקו על מה שאמרתם, אנחנו סבורים אותו דבר, אנחנו אומרים כל אחד בדרכו, הייתם בפגישות בסיעות, גם בסיעה שלנו, דרכנו היא ברורה, כל אחד מאתנו אומרים את זה לאנשים שקובעים, מראש הממשלה ושר הביטחון, אנחנו מעלים את העניין הזה, ולא נרפה, על כל פנים נעשה את כל מה שאפשר, הנושא גם של פיקוח נפש וגם של פדיון שבויים, שאצלנו מעל הכל, ואני אומר את הדברים בשם כל חברי הוועדה וכל חברי הכנסת. אני שמח שאתם כאן במצב הנורא הזה, מאוד חשוב הדברים שאתם אומרים, הם נכנסים לליבנו, אני מתפלל יחד עם כולכם שהחטופים יחזרו, לא ראינו דבר כזה, וזה צריך להיות הדבר הראשון. בכל החלטה שתתקבל ופורום שנשתתף בו, זה יהיה הדבר הראשון".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!