ללא בושה: הצלב האדום נזף במשפחות חטופים
סימונה ורוני, הוריה של דורון שטיינברכר, שנחטפה לשבי חמאס, התרגשו לראשונה מאז ה-7 באוקטובר כשיקבלו הזמנה לפגישה במשרדי הצלב האדום, אולם יצאו בהלם מהמקום לאחר שננזפו: "לפלסטינים קשה, מפציצים אותם" • והגר ברודץ, שחזרה מהתופת בעזה עודדה את ההורים
- קובי עוזיאלי
- כ"ז כסלו התשפ"ד
- 2 תגובות
דורון שטיינברכר, אחות וטרינרית, בת 30, מקיבוץ כפר עזה, נחטפה לעזה ב-7 באוקטובר. מאז המשפחה שלה עוברת מסע על מנת להשיבה משבי חמאס, הוריה קיבלו שיחה מהצלב האדום, אך במקום לקבל מסר מעודד - המשפחה קיבלה שיחת נזיפה, אשר דורשת ממנה להתחשב במצוקת העם הפלסטיני.
"מבית זה נחטפה דורון שטיינברכר", זועק השלט שנתלה על דלת מגורי הצעירים של הקיבוץ. אביה של דורון, רוני ממשיך להתקשר אל בתו הקטנה לטלפון הנייד מדי יום, לפחות שלוש פעמים ביום. אולי מחבל בעזה יענה עכשיו, אולי מחר. כמו תמיד מגיעה אותה הודעה: "השיחה מועברת לתא הקולי". רוני תהה לעצמו, "זה מוזר שאני מתקשר?".
שיחת הנזיפה מהצלב האדום
שיחת הטלפון האחרונה שממנה התרגשו האב רוני והאם סימונה היתה השבוע. נציגי הצלב האדום היו על הקו וזימנו לפגישה. דורון הרי זקוקה לתרופה קבועה מדי יום וההורים חשבו שסוף סוף יעבירו לה. זה בהחלט סימן מעודד. אלא שנראה היה שלנציגי ארגון ההצלה היה חשוב להבהיר רק דבר אחד: מצוקת העם הפלסטיני.
"תחשבו על הצד הפלסטיני", אמרו לאמא סימונה נציגי הצלב האדום. "לפלסטינים קשה, מפציצים אותם". היא חזרה המומה הביתה. ביתה חטופה בידי חיות אדם ובמקום לעזור, שולחים אותה בארגון ההצלה לקיבינימט ומודים שהם מתפקדים כחברת הסעות. תרופות לא יהיו כאן, היא אומרת ומקווה שדורון לא סובלת נורא.
"אנחנו חזקות": המפגש עם השכנה הגר ברודץ, שחזרה משבי חמאס
"אנחנו חזקות", אמרה הגר ברודץ השכנה. היא חזרה מהשבי באחת הפעימות הראשונות עם ילדיה ועם אביגיל היתומה מאם ומאב - בה טיפלה. במפגש הראשוני שלה עם רוני, בשבילי קיבוץ שפיים, השניים התחבקו והגר סיפרה לו שהיא לא ראתה את הבת דורון בשבי. הגר, שחזרה מתופת חמאס, עודדה את רוני: "הן בסדר. הבנות יודעות לשרוד. הן חזקות. הן לוחמניות. הן תותחיות. גם אני וגם הן". היא מסבירה שהשבויות נכנסו למצב של הישרדות וש"הם יחזרו כולם". רוני אומר: "וואי, סיוט היה לכם". הגר השיבה: "גיהינום".
הגיהינום הפרטי של אבא רוני היה אמור להסתיים בשבוע שעבר. דורון היא הרי אישה צעירה בת 30. עקרונית היתה אמורה לחזור אבל אז התחדשה הלחימה והבת נותרה בת ערובה. המאבק התחדש. היא נחטפה בקיבוץ כפר עזה מתחת למיטה. שם הסתתרה. לפני כן הספיקה לעשות שני דברים: היא התקשרה לאימה סימונה ופחדה יחד איתה. אחר כך שלחה הודעה קולית: "תפסו אותי, תפסו אותי, תפסו אותי".
רוני עצמו העיד כי ההודעה האחרונה מתגלגלת בראשו בלי סוף. הוא לא ישן, מתבונן בתמונתה תלויה מעל מראה בחדר ומתעורר בבעתה. לא יודע מה עובר עליה. רק שתפסו אותה והיא איננה. הוא ראה במו עיניו דרך שלבי התריס איך המחבלים חומקים אל שורת "דור צעיר" בקיבוץ ומפוצצים. האם סימונה מלאת רגשות אשמה למרות שהיא בכלל לא אשמה. רוני אמר לה. גם אני ניסיתי להגיד. אם דורון שומעת או קוראת, שתדע שההורים שלה רוני וסימונה מחפשים אחריה. "אני רוצה את הלב שלי בחזרה".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות