עדות מהשבי: "המחבל לקח ממני את מכשיר החמצן"

הערב (מוצאי שבת) בעצרת התמיכה בבני משפחות החטופים והנעדרים הוקרנו עדויות קשות של אלו ששבו משבי חמאס-דעאש.

מרגלית מוזס סיפרה על השבועות הקשים בשבי: "שמי מרגלית מוזס, בת 77 מקיבוץ ניר עוז. ב-7 באוקטובר חטפו אותי והורידו אותי למנהרות בעזה. בלילות אני חייבת להיות צמודה למכשיר חמצן, ולקחתי אותו איתי לעזה כדי שאני אוכל לישון. אחד המחבלים שהתעצבן עלי, לקח ממני את המכשיר למרות שאמרתי לו שזה החמצן שלי. דיברתי איתו בערבית והוא הבין את המשמעות אבל זה לא היה לו אכפת".

עוד סיפרה: "49 יום לא ישנתי. היה קשה מאוד. היו קשיים נפשיים, היו קשיים פיזיים וכל יום שעובר זה נעשה יותר ויותר קשה. להיות חטופה במנהרות, זה מצב בלתי נסבל. חייבים להחזיר את האנשים כמה שיותר מהר".

עדינה משה סיפרה: שמי עדינה משה, ואני חזרתי משבי החמאס אבל השארתי שם את החברים הטובים שלי מקיבוץ ניר עוז. כולם מבוגרים מאוד עם מחלות רקע קשות וללא תרופות מתאימות. כשהייתי שם, מצב המזון שם הלך והתדרדר. הגענו בסופו של דבר לאכילת אורז בלבד. אני מתחננת ומבקשת: אנא עשו הכל למען שחרורם, גם כדי שאני אוכל להשתקם. עד שהם לא יחזרו, אני לא אוכל להשתקם".

מיה ואיתי רגב ששחררו מהשבי סיפרו: "הימים שם עוברים כמו נצח, הימים שם קשים מאוד. אם זה הרעב, אם זה הגעגוע למשפחה, אם זה המנטליות הקשה, התנאים הקשים. כל יום שם הוא כמו גיהנום. פחד לא נורמלי, אפס שינה. בלילה הגעגועים הם מטורפים והחוסר ידיעה הוא פשוט מפחיד. יש לנו חבר בשם עומר שאני מאד מאד מתגעגע אליו כפרה עליו. עומר עדין שם ואני יודע מה הוא עובר שם ואני יודע איזה פחד יש שם. צריך להחזיר את עומר ואת כל החטופים עכשיו! כמה שיותר מהר".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!