ילדים רעבים? לכו לאכול צ'ולנט במאהל • טור

בוקה ומבולקה במחנה עדות המזרח - ש״ס. מחלוקת ופילוג במחנה האשכנזי-יהדות התורה. בחוץ יהום הסער, בג״ץ מבטל מהחודש קצבת הבטחת הכנסה לאלפי משפחות אברכים. המשמעות המיידית - ילדים שילכו לישון רעבים, רעבים פשוטו כמשמעו. האמת ללא כחל ושרק. במאהל ״שאגת אריה 2״ מחלקים צ'ולנט חם חינם. לתשומת לב ילדים רעבים.

אצלנו עדיין רבים על כבוד, כיבודים, מי בראש ומי בכלל. גופי תורה, חיי אנשים, ילדים רעבים, נדחים וייפגעו בגלל הפיצול והפירוד. עשרות אלפי קולות יאבדו לחלוטין ולחילופין יזלגו לרשימות שלא הדאגה לציבור החרדי ועולם התורה בראש מעיניהם ו-או בסל הדרישות העתידי שלהם.

אנחנו לא מסוגלים להתאחד מסביב למטרה, למען ציבור, עבור הפרט והכלל. הכל אינטרסים כיתתים וכמובן אישיים. בד״כ זה גם בשם ״השקפה״ ו-או דעת תורה, כבוד החסידות, או ״מורשת מרן״. רק המינוחים משתנים בהתאם לארץ המוצא.

וכולם לשם עצמם, כבודם, מעמדם, התכוונו! מתכוונים! יתכוונו!

לשם כך ״מגייסים״ את מרנן ורבנן שכבר אינם איתנו היום. מדבררים אותם, מדברים בשמם, מפרשנים: מה היה אומר! למה היה מכוון! לקיים דברי חז״ל ״גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם״. גדולי הדור, מעתיקי השמועה, ממשיכי השלשלת שאיתנו לא מספקים להם את הסחורה הנדרשת. נתלים הם באילני רברבי שלא יכולים לסתור את פרשנותם, דעותיהם, רצונותיהם.

זה קורה כיום בש״ס. זה קרה וקורה ביהדות התורה. יש מועצת גדוה״ת ומועצת חכמי התורה שמתפקדות ב״ה. הכל צריך להיות מוכרע שם ועל שולחנם. באם יש ויכוח ותמיד היו ויכוחים גם שם, הכל צריך וחייב להסגר בתוך חדר הדיונים. כשגדוה״ת והחסידות מסוגרים ללא הגבאים, העוזרים, והנהגים. משם תצא תורה הנחיה והודעה.

כל מי שיש לו מה להגיד, לטעון, יעשה זאת שם. זאת האפשרות היחידה לקיים הנהגה מלוכדת שנוכל להתפאר בה ולקיים את פסיקותיה, החלטותיה, בלי ערעור ופקפוק.

כשחז״ל אמרו ״יפתח בדורו כשמואל בדורו״. בדיוק לכך נתכוונו. דור דור ודורשיו, דור דור ומנהיגיו. ההנהגה מועברת עוברת, לא נשארת. השיטה של פרשנות בדיעבד ל״מרן״ שאיננו, סותרת את עקרונות הפסיקה וההלכה היהודית לדורותיה. זו האפשרות היחידה שעומדת בפני אלו שלא רוצים לקבל את מרות גדולי הדור ועדיין להתעטר באיצטלא דרבנן ״בכאילו״.

גם באם גדול מרבן שמו! גם באם הינו ״מרן״ המרנים! לאחר ה-120... ההנהגה עוברת ל״מרן״ הנוכחי. נכון, ״לא ראי זה כראי זה״ אבל כך הועברה שרשרת הפסיקה לאורך הדורות. ״אם ראשונים כמלאכים, אנו בני אדם״ וזיל גמור.

מאידך: זה מחייב שיתוף בהנהגה התורנית של כל גדוה״ת, מכל זרם וחוג. כל חוג רציני חייב להיות מיוצג ע״י מנהיגו הרוחני. ״שולחן גדול״ יחייב את כולם. נוכחות מירבית תתן עוצמה וכוח. כך ניתן להגדיל תורה ולהאדירה.

לאורך הדורות היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל. בפסיקה, בהנהגה, בהוראה למעשה. בענייני ציבור ובענייני הפרט. הכלל ״נהרא נהרא ופשטיה״. שריר וקיים. כשזה כלפי פנים בענייני פנים. כשזה בייצוג חוץ. כשזה בענייני הכלל. כשזה מדיניות מול גופי השלטון, גם בארץ היהודים במדינת ישראל הריבונית, חייב כל חוג וחוג, וודאי חוג שמנהיגו מוזמן לשבת בכינוס גדולי התורה לכוף ראשו בפני ההחלטה שתצא מכינוס גדוה״ת במועצתם.

כך נבנה ״עולם התורה״ כך נהגה הציבוריות החרדית, כך שימרנו ופיתחנו את החינוך החרדי ומוסדותיו. כך חייבים להמשיך ולנהוג באם חפצי חיים אנו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!