כך בושלה הקלטת, שפעלה כבומרנג נגד ישי • טור

אם תוצאות סקר מכון רפי סמית שנערך עבור גלובס יהיו גם תוצאות האמת בקלפי ב-17 במרץ, יעמוד נשיא המדינה בפני דילמה גדולה מאוד: הליכוד והעבודה, 22 ו-24 בהתאמה, שתי מפלגות פחות או יותר באותו הגודל יתייצבו בפניו עם מספר דומה של ממליצים. מי שבונה על הנאמנות של ריבלין לליכוד, על היותו איש ימין, על השנאה שלו לנתניהו, או מצפה שהוא יערבב בשיקוליו את חוויותיו מהכנסת, שיחשב את מסלולו מחדש.

נשיא המדינה ישקול בקור רוח ובכובד ראש את הסימטריה ויטיל את מלאכת ההרכבה על פי חישוב אורך חייה העתידי של הממשלה הבאה. בניגוד לקציר שבא מהאקדמיה, ריבלין נשם במשך 25 שנה פוליטיקה. הוא התחכך במערכת הזו, והתובנות שלו ממנה הן שיכריעו את גורל הקואליציה. כמה אירוני שריבלין, שלא התכוון להתמודד בפריימריז הנוכחיים לרשימת הליכוד לכנסת אם לא היה נבחר לנשיא, הוא זה שיקבע כיצד תראה הממשלה הבאה.

תוצאות הסקרים האחרונים מעידות שריבלין יצטרך לבחון גם אפשרות של חלוקת הממלכה לשניים: הליכוד והעבודה בממשלת אחדות. אם נתניהו והרצוג יחברו זה לזה, יעמדו בפניהם לא מעט קומבינציות שבכל אחת מהן יוכלו לנקום בליברמן (7)/ לפיד (9)/ כחלון (10)/ או בנט (16), ולהשאיר אותם בחוץ. צעד קטן להרצוג ולנתניהו, צעד גדול למדינה.

היחלשותו של ליברמן בעקבות מה שמכנה המשטרה "פרשת ישראל ביתנו" ל-7 מנדטים, והטלטלה בש"ס בעקבות פרשת הקלטת שמורידה את כוחה של המפלגה החרדית למספר זהה של מנדטים, מביאה את גוש הימין-חרדים קלאסי לאבד מכוחו ולראשונה מצביע סקר גלובס על יתרון קל לגוש השמאל. זה עדיין לא אומר שהרצוג ולבני ירכיבו את הממשלה הבאה, אבל כדאי לעקוב ולראות אם מדובר במגמה.

לא מעט פוליטיקאים מחפשים את הדרך לריבלין באחרונה. הנשיא ממעט להיפגש עם מי שבקרוב יצטרך לחרוץ את גורלו, ומעדיף כרגע את מי שלא נמצא במערכת. אחד מהם הוא השר לשעבר גדעון סער, הפורש מהחיים הפוליטיים הכי מעורב שיש. סער מגיע למשכן הנשיא לא מעט. הוא מתייעץ עם ריבלין וגם מנסה להשפיע. מעניין אם כשנועץ לפני חודש בנשיא בשאלת ההתמודדות האפשרית שלו על ראשות הליכוד, העריך סער שנתניהו יסיים את המרוץ מול דנון עם 85% אחוזי תמיכה. למרות שערך סקרים כדי לבחון את כוחו בליכוד, וגם בראש רשימה עצמאית, הבוקר ניתן לומר בוודאות שלו שר הפנים לשעבר היה מציג מועמדות מול ראש הממשלה- הוא היה מתבזה.

ולמרות זאת סער היה מעורב בפריימריז עד צוואר. הוא הריץ את מירי רגב, מהיום האישה הראשונה בליכוד, עזר למיכי רצון שלא הצליח להתברג למקום ריאלי וגם לחיים כץ.

רגב, שהתברגה בחמישיה הראשונה היא כאב הראש העיקרי של נתניהו. היא כבר הודיעה השבוע בראיון לערוץ 2 שאם נתניהו לא ימנה אותה לשרה היא תעשה לו הפיכה בליכוד. ביום שאחרי הבחירות יצטרך נתניהו להחליט האם הוא מעדיף שרגב תירה בתוך הנגמ"ש או מחוצה לו.

נקמת ביבי בפייגלין
נכון לכתיבת שורות אלו התוצאות בפריימריז בליכוד לא סופיות, אבל אם אכן יתברר שפייגלין נדחק מחוץ לרשימה, אלו לא רק חדשות טובות לנתניהו אלא גם הוכחה שהנקמה בפוליטיקה הכי מוצלחת כשהיא מוגשת קרה. לפני שנתיים בדיוק 23% ממתפקדי הליכוד בחרו בו למנהיג התנועה במקום נתניהו. אמש האיש שרצה להתמודד לראשות המפלגה, לא הצליח להיכנס אפילו לכנסת.

בבחירות לרשימה לפני שנתיים רוב בכירי הליכוד עשו דיל עם פייגלין ואנשיו והכניסו אותו לרשימות המומלצים שלהם. בבוקר למחרת הם התעוררו וגילו שאמנם הם נתנו את הקולות לפייגלין, אבל הפייגלינים לא הצביעו להם בחזרה. הלילה הגיעה הנקמה כשפייגלין שובץ ברשימות החיסול של כולם. אפילו ביו"ש, שם לכאורה מזדהים עם הקו האידיאולוגי שלו, נותר סמל ההשתלטות של המתנחלים על הליכוד, בתחתית הרשימה.

לא מזמן אמר רה"מ שפייגלין מביא קהלים גדולים לליכוד, אבל מאחורי הקלעים אנשי נתניהו עבדו בטירוף נגד הח"כ עושה הצרות. גם אם בעקבות דחיקתו של פיייגלין יאבד הליכוד מנדט לבית היהודי, נתניהו מוכן לקחת את הסיכון, כי הוא מעריך שלימין המתון יהיה קל יותר להצביע עבורו. מצד שני, רה"מ יוכל לבוא בטענות רק לעצמו שמפלגתו של בנט יותר אטרקטיבית לימין.

ההיפך המוחלט מפייגלין הוא יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. התפקיד הממלכתי ונועם ההליכות גרמו לכך שהוא נתפס כלא מאיים על אף אחד ולכן לא הופיע בשום רשימת חיסול. כך הגיע אדלשטיין לאחד משני המקומות הראשונים. גם זו נחשבת הצלחה גדולה לנתניהו. עולה מברית המועצות במקום גבוה יכול לקרוץ לקולות של ליברמן.

בסוף מתברר שעם כל החסרונות, שיטת הפריימריז יצרה רשימה מאוזנת בליכוד. מדובר באותה רשימה מהכנסת הקודמת עם תיקונים עדינים: ארדן וכץ הוותיקים בצמרת יחד עם שלום ורגב שיכולים להיות התשובה החברתית לרשימה של כחלון.

את הרגע הקומי של היום סיפק יאיר לפיד שכתב הבוקר בטוויטר ש"מנחם בגין לא היה עובר היום פריימריז. עם היושר והצניעות שלו הוא לא היה משחק במשחק שבו קונים בחירות בכסף ובחנופה לחברי מרכז". אבל חייבים לומר השיטה הזו עדיפה בהרבה על שיטת הבחירות הדמוקרטית של יש עתיד: דיקטטור שקובע את הרשימה לבד במרתף ביתו.

הפגיעה בגר"ע יוסף
בסיפור הזה יש הכל: משפחה מסוכסכת ומפולגת שרוצה לחזור לדומיננטיות שלה; בן מועדף לשעבר שעזב הכל, מישכן את הבית והשקיע את כל ממונו וחייו כדי לעבור את אחוז החסימה; בן אחר שהתפטר מהכנסת; מלחמות ירושה; קלטות מבושלות של האב הרוחני שקולף מכל השכבות; קללות וגידופים; עליה משפחתית אל הקבר; הפגנה המונית; הזמנה למפגש בעולם הבא; ומי יודע, אולי יהיה גם פרק איחוד. כל החומרים שמהם עשויה טלנובלה מצוינת. אם לא היה מדובר בשמונה מנדטים של מפלגה שחולשת על תקציבי עתק במגזר החרדי וקורסת עכשיו אל תוך עצמה, אלו היו יכולים להיות חומרים נהדרים לארץ נהדרת.

ברחוב החרדי מסתובבות גרסאות שונות למי היה אינטרס להדליף לערוץ 2 את הקלטות שבהן נראה הרב עובדיה יוסף, אבל בשורה התחתונה מי שבא לקלל יצא מברך. הכעס בציבור החרדי על ביזוי הרב הפך את הקערה על פיה ופעל כבומרנג על אלי ישי, שנחשד בהדלפת הקלטת. ישי על פי סקר גלובס משלם מחיר כבד ובקושי מגרד את אחוז החסימה מלמטה. ש"ס לעומת זאת זוכה ל-7 מנדטים.

יש מי שסבור שהקלטות האלה הן ההצלה של המפלגה החרדית. הן הדליקו את השטח, החזירו לציבור החרדי את הברק לעיניים. אמש חסמה המשטרה את הכניסה לרחוב של דרעי כדי לאפשר למאות תומכים להתנחל באוהלים מתחת לביתו ולקרוא לדרעי "תשאר תשאר". זה לא קרה מאז 99.

הסערה בש"ס אולי לא ברורה לחילוניים שלא מבינים את הקודים, אבל במגזר החרדי זה לא פחות מצונאמי. בחייו, קל וחומר במותו, הומשל הרב לנרות חנוכה. לראות ולא לגעת. אם בעודו בחיים היה גדול פוסקי הדור, אחרי מותו הפך לקדוש. הלוויה ההמונית הפכה אותו לקונצנזוס, עד שתשע דקות בפריים טיים חשפו את חולשתו והפכו אותו למי שנתון למניפולציה וניתן לדיבוב, וערערו את הדמות שעלה גדלו דורות שלמים בירושלים ובבני ברק.

על דבר אחד אין עוררין: הקלטות בושלו והוכנו לצורכי סחיטה ביום סגריר. ביתו של הרב מרושת במצלמות כאילו מדובר בבנק ישראל, אין מ"ר שלא מצולם 24/7, אבל הקלטת המדוברת צולמה במצלמה ביתית, מה שמאשש את הסברה שהיא נועדה לסחוט מהרב חומרים מפלילים על דרעי. כדי להגיע לתוצאה הרצויה נערכו עם הרב עשרות שיחות מקדימות כדי לדעת מה יגיד. מי שהכיר את המרן ידע היטב שאיתו אי אפשר לנהל שיחה כשמתחשק. הוא למד רוב הזמן ומי שרצה לדבר איתו היה צריך לתפוס אותו בזמן הנכון. הקלטת שבה נראה מגדף את דרעי צולמה אחרי הדלקת נרות. הרב שיחק עם הנכדה, האווירה היתה מבודחת. המרן שכב על הספה. הוא היה צלול, מצב רוחו היה נינוח. זמן מצוין לדובב אותו. הוא השיב לשאלות אך לא בהכרח הבין שהוא מתועד, ודאי לא העלה בדעתו שמדובר באיסוף חומרים שיפלילו אותו אחרי מותו.

יהודית יוסף כלתו של הרב, להלן המדובבת, כרתה ב-2008 ברית אסטרטגית עם ישי וחששה שהרב יחזיר את דרעי לראשות המפלגה. לשניים היה אינטרס משותף ולרב הוזרקו מנות גדושות של רעל אנטי-דרעי כדי לנטרל את הפינה החמה שהיתה למרן אליו. וזה הצליח. המתיחות של יוסף עם דרעי תורגמה להסתה מתמשכת שהרב לא היה מודע לה. מצפונית, המרן בכלל חשב שנעשה לו עוול.

אחרי בחירות 2009 השלימו משה ויהודית יוסף עם דרעי, וההסתה נגדו הפסיקה. הם לא דיברו בעדו, אבל גם לא נגדו. דרעי התחיל להגיע לבית הרב בקביעות רק בשבת אחה"צ. השניים לא דיברו פוליטיקה וגם לא על ענייני השעה. רק קירוב לבבות. כזה היה המרן, טוטאלי. כשאהב- אהב עד הסוף, וכשלא אהב- אללה ירחמו. הוא יכול היה לכעוס ואחרי דקה לשכוח. זה מסביר את הפער בין הקלטת שבה הוא יוצא נגדו, לחזרה של דרעי.

בחצי השנה האחרונה מספר ישי לכל דיכפין שיש לו חומרים מצולמים נגד דרעי. הן כנראה הגיעו אליו מאולפן ההקלטות של משה ויהודית יוסף בתקופת הסכסוך עם דרעי. בסביבתו אומרים שעם כמות הקלטות שבידיו הוא יכול לפתוח ספריית די וי די. ע"פ דיני ראיות, הוא החשוד המידי בהדלפה. ישי הכחיש זאת אל מול מצלמות הטלוויזיה. אנשיו מודים שאם ישתמש בהן זה יהיה רק לפני הבחירות, כדי להגדיל את האפקטיביות.

על פי תרחיש אחר המדליף הוא מהמעגל השני או השלישי בסביבת ישי, אלא שברחוב החרדי מתקשים להאמין שהאיש שנמצא תמיד בשליטה לא ידע על כך. גירסה אחרת טוענת שבני משפחת יוסף שמבקשים לנקום בדרעי אחראים על ההפצה, וגם אופציית גניבת הסרט עלתה על הפרק. האמת היא אי שם באמצע.

כך הפך דרעי לנרדף
ההתפטרות של דרעי הפתיעה את כולם. פרט לאשתו יפה אף אחד בש"ס לא עודכן. בעוד מועצת חכמי התורה ממתינה לו בבית המרן כדי לקבל החלטה כיצד לנהוג בפרשת הקלטת, נכנס שליח ובידו ארבעה מכתבים. לאותו הסלון שבה צולמה הקלטת כבר התגנבה השמועה שבערוץ 10 פורסם שדרעי צפוי להתפטר אבל אף אחד לא האמין. חכמי המועצת החלו לקרוא את כתב היד הצפוף ונהיו לבנים. משבושש דרעי להגיע או לענות לנייד, החליטו ארבעת חברי המועצת ועשרת ח"כי ש"ס לעבור לביתו של דרעי שגר ממול. הליכה של דקה. בעוד כל הכבודה הזו צועדת, ושובל ארוך של סקרנים חרדיים משתרך אחריהם, התברר שדרעי לקח את האוטו ונסע. הנהג נשאר מאחור. מישהו אמר שדרעי צפוי לחזור והחבורה התיישבה לו בסלון. שתי הבנות בכו, גם יפה הזילה דמעה.

אחרי חצי שעה הצליח מישהו להשיג אותו בטלפון. דרעי היה מחוץ לעיר. ע"פ אחת הגרסאות היה במירון. למחרת הלך לרבנים ואמר כדברי בגין: "איני יכול עוד". אח"כ הגיש מכתב התפטרות מהכנסת ומאז הוא ספון בביתו.

בסביבתו של דרעי אומרים שאסור לפקפק בכוונותיו. לדבריהם הוא נחוש לפרוש, הוא יצא בחוץ מהמשחק. אין ספק שלדרעי נמאס לשאת הכל על גבו. מאז מות המרן הוא חש לבד במערכה, חוסר גיבוי מהמעטפת הקרובה, ללא עזרה מהח"כים, גם לא מהרבנים. בשנתיים האחרונות במקום להקדיש את הזמן לעשייה הוא נלחם בישי, שהצליח בחכמתו לגרור את השיח התקשורתי לדיון בכמה הוא נעלב, ואת דרעי לעסוק רק במריבות פנימיות במקום בעשייה. כולם השאירו אותו לפתור את הבעיות לבד.

גם אם ההתפטרות היא לא הצגה, ההחלטה של דרעי לא אבסולוטית. קשה למצוא מישהו במגזר החרדי שמאמין לו. מי שרוצה ללכת פשוט הולך, אומרים שם, ולא משאיר צוואות ומכתבים את מי למנות ואיך. גם בציבור הכללי 60% לא מאמינים שלא ינהיג בסופו של דבר את ש"ס לבחירות. רק 16% ענו בסקר גלובס שהם מאמינים לכוונותיו.

מספיק לראות את הספין המבריק שלו עם מכתב ההתפטרות שהשכיח את הדיון בקלטת והפך את דרעי ממותקף לנרדף, כדי להבין שדרעי מחוץ לחיים הפוליטיים הוא כמו דג מחוץ למים. בש"ס מעריכים שדרעי יחזור כבר בתחילת השבוע הבא. אחרי הכל מישהו צריך לנהל את העסק. אם יסגור את החנות הלקוחות יברחו לחנות הבאה. לכולם ברור שבפרישתו דרעי מנסה לגייס תמיכה מבחוץ ומבית. אין לו כוונה להפקיר את המפלגה, אבל אם היא תפקיר אותו- הוא ילך באמת.

ש"ס לא תלויה בדרעי או ישי. היא לא תעלם בלעדיהם, היא רק תתכווץ. בבחירות האחרונות קיבלה המפלגה 350 אלף קולות וכמעט 12 מנדטים וגם אחרי סיפור הקלטת יש לה קיום בזכות מצביעים שלא יעזבו את מורשת המרן.

בבני ברק מודאגים מירידת הכוח של הגוש החרדי. עד שסוף סוף ראו איך בכל תרחיש הם לשון המאזניים בממשלה הבאה, הגיע ישי ופיצל להם את התקווה, ואז הנחית דרעי את המכה ופרש. גפני וליצמן יטילו את כל כובד משקלם כדי שדרעי יחזור. כי ש"ס היא לא רק מפלגה. זה מוסדות חינוך, תלמודי תורה, קצבאות, אבטחת הכנסה וישיבות גם של אשכנזים שכל פגיעה בהם מהווה פגיעה במגזר שלם. המוסדות האלה אמנם לא תלויים במפלגה, הקיום שלהם הוא ע"פ חוק, אבל ההתפתחות תלויה בתקציבים ובהסכמים קואליציוניים. אחרי שבקדנציה האחרונה למדו החרדים על בשרם מהי אופוזיציה, אפילו הרב שטיינמן הליטאי יצא בקריאה נרגשת: לאסי, שובי הביתה.

מוקדם לדעת איך הסרט הזה ייגמר. בשלב הזה לא תהיה חתונה בין ישי לדרעי, גם לא שבע ברכות. מקסימום יגידו ברכת הגומל על ששרדו את הטלטלה הנוכחית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!