'נאמן הבית' שחבר לאויביו בנפש של מרן • טור
צוריאל קריספל נזכר ברדיפה שחווה הגר"ע יוסף זצ"ל מידיהם של קיצוני הימין, עד שהתבטא בשיעורו "קצתי בחיי"
"והיה כי יקרא אליכם פרעה ואמר מה מעשיכם, ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך... בעבור תשבו בארץ גושן כי תועבת מצרים כל רועי צאן" (מו, לג-לד)
רש"י במקום מבאר, שמטרת יוסף בדברים אלו הייתה, שפרעה ירחיק את אחיו מעליו ויושיבם בארץ גושן, עיי"ש.
כבר ראינו בפרשת וישלח כיצד יעקב אבינו נזהר מלהתחבר עם עשו, כאשר עשו הציע "נסעה ונלכה לנגדך", יעקב סירב ואמר, "יעבור נא אדוני לפני עבדו, עד אשר אבוא אל אדוני שעירה", וביארו חז"ל, עד שיבא מלך המשיח, אנחנו לא 'חברותא', ורק אז כשיבוא המשיח – ניפגש.
וכאן בפרשתנו, כשמתארת לנו התורה הק' על תחילת ירידת ישראל לבין האומות, רואים אנו עד היכן הדברים מגיעים, וכיצד נגשו בני ישראל אל החיבור עם הגויים שנכפה עליהם, טוב היה להם ממש להתבזות בפני פרעה ובפני כל מצרים, כדי שאלו ירחיקו אותם מעליהם, וכן אח"כ כשהציגם לפני פרעה, לקח "מקצה אחיו", מן החלשים שבהם, כדי שלא ימנו אותם שרים או שיתנו להם משרות בכירות.
כך היה מצב ישראל בכל הגלויות, אבותינו ואבות אבותינו לא רצו להיות קרובים ל"חלונות הגבוהים" או להיות מעורבים בנושאים כלכליים או פוליטיים, ולא חששו מלהיות "נידחים" ו"מדולדלים" מן הסביבה ה"נאורה" שלידם, נוח היה להם לסבול את כל הגזירות והרדיפות מצד אומות העולם, אך ורק כדי שלא ליצור מגע עימם, וכן אחי יוסף, אחי המלך, היו יכולים לקבל משרות גבוהות ומכובדות ביותר, ולמרות זאת העדיפו אף להיות "מתועבים" בעיני שכניהם, ובלבד שלא יצטרכו להתערב בחיי ארץ מצרים.
ומה הייתה ההכנה שהכינו את עצמם לקראת בואם לארץ החדשה? "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה", ודרשו חז"ל, "להורות" מלשון הוראה ולימוד תורה, ומפרש רש"י, לתקן לו בית תלמוד שמש תצא הוראה, הרי לנו, שיעקב אבינו לא היה מוכן להיכנס למקום חדש, טרם יסדו שם בית מדרש.
רבותינו בעיני הבדולח שלהם מעולם לא ראו במעורבות פוליטית או בהתעסקות בפוליטיקה כמטרה לשמה אלא כאמצעי בלבד, ואם שלחו נציגים להתערב בשלטון, זה היה אך ורק בבחינת "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה", לבנות להם בתי מדרש ובתי הוראה, המטרה היחידה שעמדה לנגד עיניהם היא חיזוקה, ביסוסה, וביצורה של עולם התורה, להחזיר "עטרה ליושנה" כלשונו הטהורה של מרן הגר"ע זיע"א.
זכורני, בשנת תשנ"ב שכאשר סבלו מרן ורעייתו הרבנית מרגלית נ"ע סבל רב שלא יתואר בהפגנות ראשי הימין, בעידודם של רבני הציונות הדתית, ובמימונם המלא של המועצות האזוריות החברות במועצת יש"ע, צרו אנשי הימין על הבית, הקימו במקום משמרת מחאה שנמשכה ימים רבים, קיללו וניאצו את מרן והרבנית ע"ה בכל פעם שהעזו לצאת החוצה, רדפו אחרי רכבו לכל מקום שנסע, הפעילו רמקולים מתחת לביתו של מרן והפריעו את לימודו, ולא זו אף זו, חלק מרבני הציונות הדתית אף הכריזו על מרן שיש לו דין רודף, עד שהשב"כ כינס ישיבה מיוחדת מחשש שביום ט' באב תוכננה התנקשות בחיי מרן בעצם ההפגנה הגדולה שתוכננה שם, הדברים פורסמו הן בעיתון במחנה, והן בספר "המעיין המתגבר" שכתב הסופר אריה דיין עמודים 331-332.
באותם השנים הייתה לי הזכות לשמש את מרן זיע"א. ראיתי את הסבל הרב שהוא והרבנית עוברים ושאלתי אותו, רבנו, בשביל מה את צריך את כל הצער הזה? מדוע אינך נענה לדרישות המתנחלים ומדוע אינך מורה לתנועת שס לעזוב את הממשלה? ענה לי מרן זיע"א בזו הלשון, צוריאל, את החושך לא מגרשים במקלות, את החושך מגרשים בנרות, עוד נר ועוד נר וככל שנרבה בנרות רק כך נגרש את החושך, ברוך השם כמה מוסדות של תורה הקמנו? כמה ישיבות, ת"תים ומקוואות, כמה בעלי תשובה קרבנו לאבינו שבשמיים, את זה אתה הם מבקשים למנוע ממני חלילה? כאשר אני אעלה לבית דין של מעלה מה אומר להם שחסתי על כבודי? אם ישאל אותי הקב"ה, עובדיה, על כבודך חסת ועל כבודי לא חסת? מה אענה לו? הקמתי את תנועת שס כדי לבנות תורה ולחזק את מוסדות התורה, אם אאלץ לעבור על קוצו של יוד מדיני התורה עדיף לי שלא תתקיים התנועה מאשר לעשות זאת.
אגב, אנשים המתהדרים בתואר מושאל "בכל ביתי נאמן הוא" הם הם אלו שחוברים כיום לאותם אנשי הימין ורבניו שגרמו כל כך צער ועוגמת נפש למרן, עד שבצעד נדיר התבטא מרן בשיעורו במוצ"ש "קצתי בחיי", הם לא נותנים לי מנוח, הם יורדים לחיי הרבנית, אינני יכול ללמוד תורה כך, אין סטירת לחי יותר גדולה מזו למרן מאשר לחבור לשונאיו, שאפילו זממו בחלקם להתנקש בחייו, אכן, זו הנאמנות בהתגלמותה, עפ"ל.
זכתה תנועת שס בהנהגתו של מרן זיע"א וחברי מועצת החכמים להיות ה"יהודה" של הדור הזה, ולבנות לכלל עם ישראל את ה"גושנה" של ארץ ישראל והעולם כולו, ומציון תצא תורה, מפעל חייו של מרן זיע"א שעמד כ"גירא בעיני דשטנא" ובכל עת עומדים עלינו לכלותינו, והקב"ה מצילנו מידם.
חזק ונתחזק לשמור על מפעלו הכביר של מרן זיע"א, ולא כבה נרו של מרן חלילה, אלא גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם, ומרן זיע"א יגן על כל אחד מאיתנו אלף המגן, וללא ספק, אם אנו נעמוד על המשמר להגן על כל מה שמרן מסר את נפשו עבורנו אנו, שבלעדיו לאיש מאיתנו לא הייתה תקומה, וב"ה שהשאיר לנו אחריו משען ומשענה בדמותם של חברי מועצת החכמים בראשותו של מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן, בניו היקרים המסולאים בפז, ספריו הרבים שהם עמוד האור לפני המחנה כולו, ולא נסטה ימין ושמאל מכל אשר יורונו, כך נזכה לקדש שם שמים ברבים ולהחזיר עטרה ליושנה, אכי"ר.
רש"י במקום מבאר, שמטרת יוסף בדברים אלו הייתה, שפרעה ירחיק את אחיו מעליו ויושיבם בארץ גושן, עיי"ש.
כבר ראינו בפרשת וישלח כיצד יעקב אבינו נזהר מלהתחבר עם עשו, כאשר עשו הציע "נסעה ונלכה לנגדך", יעקב סירב ואמר, "יעבור נא אדוני לפני עבדו, עד אשר אבוא אל אדוני שעירה", וביארו חז"ל, עד שיבא מלך המשיח, אנחנו לא 'חברותא', ורק אז כשיבוא המשיח – ניפגש.
וכאן בפרשתנו, כשמתארת לנו התורה הק' על תחילת ירידת ישראל לבין האומות, רואים אנו עד היכן הדברים מגיעים, וכיצד נגשו בני ישראל אל החיבור עם הגויים שנכפה עליהם, טוב היה להם ממש להתבזות בפני פרעה ובפני כל מצרים, כדי שאלו ירחיקו אותם מעליהם, וכן אח"כ כשהציגם לפני פרעה, לקח "מקצה אחיו", מן החלשים שבהם, כדי שלא ימנו אותם שרים או שיתנו להם משרות בכירות.
כך היה מצב ישראל בכל הגלויות, אבותינו ואבות אבותינו לא רצו להיות קרובים ל"חלונות הגבוהים" או להיות מעורבים בנושאים כלכליים או פוליטיים, ולא חששו מלהיות "נידחים" ו"מדולדלים" מן הסביבה ה"נאורה" שלידם, נוח היה להם לסבול את כל הגזירות והרדיפות מצד אומות העולם, אך ורק כדי שלא ליצור מגע עימם, וכן אחי יוסף, אחי המלך, היו יכולים לקבל משרות גבוהות ומכובדות ביותר, ולמרות זאת העדיפו אף להיות "מתועבים" בעיני שכניהם, ובלבד שלא יצטרכו להתערב בחיי ארץ מצרים.
ומה הייתה ההכנה שהכינו את עצמם לקראת בואם לארץ החדשה? "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה", ודרשו חז"ל, "להורות" מלשון הוראה ולימוד תורה, ומפרש רש"י, לתקן לו בית תלמוד שמש תצא הוראה, הרי לנו, שיעקב אבינו לא היה מוכן להיכנס למקום חדש, טרם יסדו שם בית מדרש.
רבותינו בעיני הבדולח שלהם מעולם לא ראו במעורבות פוליטית או בהתעסקות בפוליטיקה כמטרה לשמה אלא כאמצעי בלבד, ואם שלחו נציגים להתערב בשלטון, זה היה אך ורק בבחינת "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה", לבנות להם בתי מדרש ובתי הוראה, המטרה היחידה שעמדה לנגד עיניהם היא חיזוקה, ביסוסה, וביצורה של עולם התורה, להחזיר "עטרה ליושנה" כלשונו הטהורה של מרן הגר"ע זיע"א.
זכורני, בשנת תשנ"ב שכאשר סבלו מרן ורעייתו הרבנית מרגלית נ"ע סבל רב שלא יתואר בהפגנות ראשי הימין, בעידודם של רבני הציונות הדתית, ובמימונם המלא של המועצות האזוריות החברות במועצת יש"ע, צרו אנשי הימין על הבית, הקימו במקום משמרת מחאה שנמשכה ימים רבים, קיללו וניאצו את מרן והרבנית ע"ה בכל פעם שהעזו לצאת החוצה, רדפו אחרי רכבו לכל מקום שנסע, הפעילו רמקולים מתחת לביתו של מרן והפריעו את לימודו, ולא זו אף זו, חלק מרבני הציונות הדתית אף הכריזו על מרן שיש לו דין רודף, עד שהשב"כ כינס ישיבה מיוחדת מחשש שביום ט' באב תוכננה התנקשות בחיי מרן בעצם ההפגנה הגדולה שתוכננה שם, הדברים פורסמו הן בעיתון במחנה, והן בספר "המעיין המתגבר" שכתב הסופר אריה דיין עמודים 331-332.
באותם השנים הייתה לי הזכות לשמש את מרן זיע"א. ראיתי את הסבל הרב שהוא והרבנית עוברים ושאלתי אותו, רבנו, בשביל מה את צריך את כל הצער הזה? מדוע אינך נענה לדרישות המתנחלים ומדוע אינך מורה לתנועת שס לעזוב את הממשלה? ענה לי מרן זיע"א בזו הלשון, צוריאל, את החושך לא מגרשים במקלות, את החושך מגרשים בנרות, עוד נר ועוד נר וככל שנרבה בנרות רק כך נגרש את החושך, ברוך השם כמה מוסדות של תורה הקמנו? כמה ישיבות, ת"תים ומקוואות, כמה בעלי תשובה קרבנו לאבינו שבשמיים, את זה אתה הם מבקשים למנוע ממני חלילה? כאשר אני אעלה לבית דין של מעלה מה אומר להם שחסתי על כבודי? אם ישאל אותי הקב"ה, עובדיה, על כבודך חסת ועל כבודי לא חסת? מה אענה לו? הקמתי את תנועת שס כדי לבנות תורה ולחזק את מוסדות התורה, אם אאלץ לעבור על קוצו של יוד מדיני התורה עדיף לי שלא תתקיים התנועה מאשר לעשות זאת.
אגב, אנשים המתהדרים בתואר מושאל "בכל ביתי נאמן הוא" הם הם אלו שחוברים כיום לאותם אנשי הימין ורבניו שגרמו כל כך צער ועוגמת נפש למרן, עד שבצעד נדיר התבטא מרן בשיעורו במוצ"ש "קצתי בחיי", הם לא נותנים לי מנוח, הם יורדים לחיי הרבנית, אינני יכול ללמוד תורה כך, אין סטירת לחי יותר גדולה מזו למרן מאשר לחבור לשונאיו, שאפילו זממו בחלקם להתנקש בחייו, אכן, זו הנאמנות בהתגלמותה, עפ"ל.
זכתה תנועת שס בהנהגתו של מרן זיע"א וחברי מועצת החכמים להיות ה"יהודה" של הדור הזה, ולבנות לכלל עם ישראל את ה"גושנה" של ארץ ישראל והעולם כולו, ומציון תצא תורה, מפעל חייו של מרן זיע"א שעמד כ"גירא בעיני דשטנא" ובכל עת עומדים עלינו לכלותינו, והקב"ה מצילנו מידם.
חזק ונתחזק לשמור על מפעלו הכביר של מרן זיע"א, ולא כבה נרו של מרן חלילה, אלא גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם, ומרן זיע"א יגן על כל אחד מאיתנו אלף המגן, וללא ספק, אם אנו נעמוד על המשמר להגן על כל מה שמרן מסר את נפשו עבורנו אנו, שבלעדיו לאיש מאיתנו לא הייתה תקומה, וב"ה שהשאיר לנו אחריו משען ומשענה בדמותם של חברי מועצת החכמים בראשותו של מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן, בניו היקרים המסולאים בפז, ספריו הרבים שהם עמוד האור לפני המחנה כולו, ולא נסטה ימין ושמאל מכל אשר יורונו, כך נזכה לקדש שם שמים ברבים ולהחזיר עטרה ליושנה, אכי"ר.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 88 תגובות