הילד הקטן והגלות במצרים • עיון בפרשה

לפני ירירתו של יעקב למצריים, הוא התעכב וכפי שמשמע מרש"י קשה היה לו לעזוב את הארץ בשל היותו מקום של ברכה. לכן הבטיח לו הקב"ה, כי יהיה לו ברכה גם בארץ נוכריה ושם יהיה לאומה.

הש"ך על אתר מסביר: "שיעקב חשש שמא יטמעו בניו עם המצרים, יתערבו עמהם וישאו נשים מהם וילמדו לשונם כמו שהיה בבבל, לזה הבטיחו הקב"ה ואמר לו אנכי ארד עמך מצרימה ולא תהיה התבוללות.

"ואם תאמר למה לא עשה כן בגלות בבל? אלא שבגלות מצרים הם כנער קטן שעדיין לא ראה. אבל אחר שהוציאם ממצרים ועשה להם כמה ניסים ונפלאות בים ובמדבר ובנתינת התורה ובמן ובבאר והעלם לארץ ישראל ובנה להם בית המקדש, אז נמסרה הבחירה בידם.

הש"ך ממשיל את הדבר לילד קטן: "משל לבן קטן שהיה אביו מאכילו ומשקהו ומלבישו וכשגדל השיאו אשה ובנה לו בית אמר לו עד עתה טיפלתי בך, מכאן והלאה טפל אתה בעצמך, כבר גדלת וידעת את הטוב והרע ובחרת, לזה לא נעשה להם בגלות בבל כמו שנעשה להם במצרים, כי הניחם על בחירתם והם הלכו אחר יצרם".

וזה הסבר נפלא בצדקת ישראל במצרים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!