מחסור חריף ברופאים, מבנה צר ורעוע ותנאי-שכר ירודים

לוועדת הבריאות הגיעה מצוקת רופאי ותנאי העבודה במכון לרפואה משפטית. יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי מסיעת ש"ס קרא לאוצר להציע תמריצים מידיים כדי לגייס רופאים-משפטיים נוספים מדי שנה, וקרא להם ולמשרד הבריאות להציג לוועדה תשובות ותכנית בתוך שבוע.

לדברי יוזם הדיון, ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) המכון אינו יכול לתפקד בשל מבנה רעוע, תת-תקצוב ומחסור בכוח אדם. "אם בעבר העיכובים היו בהוצאות חוות-דעת, כיום העיכוב הוא כבר בזיהוי ובהוצאת גופות לקבורה. למשימת זיהוי הגופות של נרצחי מלחמת חרבות ברזל מתווספות משימות שגרתיות ומגוונות כבדיקות פורנזיות, מקרי מוות פתאומי של צעירים ותינוקות, זיהוי גופות אלמונית, חקירת תאונות עבודה ועוד".

בליאק הדגיש כי המכון בגודל של 10%-15% מהמקובל בעולם המערבי, כאשר שם יש רופא משפטי לכל 100-200 אלף איש, כך שבישראל אמורים להיות לפחות 50 רופאים מומחים ברפואה משפטית. אולם במכון המשפטי אבו כביר הצוות כולל רק 6 רופאים-מומחים, 2 מתמחות, 5 טכנאים, 2 מזכירות וצלם אחד. המחסור החריף בכוח אדם והיעדר משאבים מתאימים פוגע ביכולת התפקוד של המכון בימים אלו, יותר מבכל ימות השנה.

לדברי מנהל המכון, הד"ר חן קוגל, עם התבררות ממדי המלחמה, גויסו 9 רופאים-משפטיים מחו"ל, וכן 40 רדיולוגים, מומחים ל-DNA ואנתרופולוגים, ומדינת ישראל חייבת להיערך לאסונות כה-כבדים. משרד הבריאות הקצה תקנים, אך רופאים לא רוצים לבוא בגלל הסכמי ותנאי השכר, כאשר לפני חמש שנים – היו 15 רופאים מול שמונה בלבד היום, כאשר שניים עומדים לעזוב. המבנה עצמו לא יכול להחזיק עוד רופאים בגלל גודלו. ד"ר מאיה פורמן, רופאה במכון, הלינה על העיכוב במתן דו"חות משפטיים ופליליים, הנגרם מהמחסור החריף ברופאים-משפטיים.

דובי וייסנשטרן, מזכ"ל זק"א, התריע מתנאי השכר הירודים של עובדי המכון – "עד שמדברים על כבוד המת, אתם מבזים את כבוד החי",

שניר אלמליח, מהמחלקה המשפטית בארגון, הציג תנאי רפואה פרטית לרופאים שיצטרפו למכון, אלון קריספיל, יו"ר איגוד הרופאים המשפטיים, הזהיר כי עתה לא נעשה תחקור של סיבת המוות של חיילי צה"ל, ולמרות כ-40 מתמחים המגיעים מדי-שנה למכון – בגלל תנאי השכר הם אינם נשארים לעבוד. ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון הרופאים עובדי המדינה טען כי הממונה על השכר באוצר, אינו מפגין גמישות מספיקה שתפתור את המצוקה.

רפ"ק אריאל גד סער, ראש חוליית נעדרים במשטרה, הסביר כי שיקולים פליליים וביטוחים גורמים להבאת נבדקים למכון, "יש אמנם נהלים – אך כל מקרה נבדק לגופו".

בדיון הקודם בנושא בוועדה, לפני כחצי שנה, דרשה הוועדה תוכנית לאומית כהחלטת ממשלה, שתתוקצב ותכלול הקמת מכון לרפואה משפטית נוסף באזור הגליל, קידום מהיר של הקמת קמפוס חדש ומתקדם למכון, קידום השכר ותנאי העסקה של הרופאים הפתולוגים והצוות הרפואי הנדרש להפעלת המכון, תכנון הכשרה והתמחות של רופאים פתולוגים, ועיגון המכון כגוף סטטוטורי או יחידה מנהלית עצמאית.

שני שרביט, סמנכ"לית משרד הבריאות, השיבה כי תכנון המבנה המכון החדש תחל בקרוב, הנושא נמצא בעדיפות גבוהה ביותר, בתקציב, תקנים ובתנאי שכר, אך הודתה כי אלו אינם מספקים. דניאל תור, נציג הממונה על השכר באוצר, הוסיף כי כל מי שעבד בחודש האחרון יתוגמל בהתאם, ומתנהל מו"מ מהיר כדי להגיע להסכם שכר.

אפרת רייטן-מרום (העבודה) שיבחה את פעילות המכון ואנשי המשטרה וזק"א, קבלה על העיכוב המתמשך בפתרון הבעיות, והציגה את פנייתה כבר מאסון מירון לתכנן ולתקצב את המכון החדש. ינון אזולאי (ש"ס) פירט את הדחיפות בהקמת מכון חדש ורחב-ידיים, וקרא לקביעת כללים לקביעת סיבת המוות – שתוריד את העומס מהמכון. טלי גוטליב (הליכוד) סיפרה על פנייתה של הביטחון להכיר באנשי זק"א כאנשי מילואים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!