הצתות ופריצות לבתי כנסת: "הורידו את המזוזות שלא יזוהו כיהודים"

הוועדה לביקורת המדינה התכנסה לדיון בנושא המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל בעקבות המלחמה. בדיון עלה מדיווחי הארגון היהודי הבריטי CST כי יש עלייה במאות אחוזים בדיווחים של יהודים על פגיעות בעקבות גילויי האנטישמיות מאז ה-7 באוקטובר. נציגת משרד החוץ אמרה בדיון כי מנתונים ומחקרים שנעשו על ידם רק 20% מאירועי האנטישמיות מדווחים לרשויות.

נציגי קהילות יהודיות בחו"ל והארגונים השונים התבטאו בדיון כי מלחמת חרבות ברזל יצרה קו שבר עמוק ליהודים בחו"ל, גם אצל אלו שנתנו תקווה ליחסים טובים, "אם גם לאחר הזוועות שנחשפו שנעשו כנגד יהודים, הם לא מצדדים בנו. אז כבר לעולם לא נקבל אמפתיה", ציטט בדיון העיתונאי אלעד שמחיוף משיחותיו בבריטניה. נציג הקהילות היהודיות בספרד אמר בדיון: "מלחמה זו היא קריאת השכמה לכולנו. איראן הצליחה לחדור למימון מפלגות בתוך הפרלמנט כנגד ישראל".

יובל חיו ממשרד מבקר המדינה הציג מהדו"ח שעסק בנושא ב-2015 ואמר כי העובדה שאנו רואים שוב ושב שסמכויות ותפקידים עוברים ממשרד למשרד פוגעים ביכולת לטפל בצורה נכונה בגילויי האנטישמיות, "הנדידות לעיתים מקורן בהסכמים קואליציוניים, זה תחום שנמצא מחוץ למישור משרד מבקר המדינה. יחד עם זאת גם אם הדברים יתנהלו באופן כזה לאורך השנים, האתגר מחייב את המדינה לנתח את המשמעויות של תופעת הנדידה. התובנות צריכות להיות מונחות בפני כולם, כי אם אנו רוצים לקיים את היעד של גיבוי לעם היהודי יש לטפל בכך. תמונה דומה יש גם בעולם ההסברה, יש תופעת נדידה ובעת האחרונה התוודאנו לנושא של סגירת משרד ההסברה. אירועים כאלה בתקופת חירום לא מסייעים לנו".

נעמי די סני מאיחוד הקהילות היהודיות של איטליה תיארה את הפחד והחשש של הקהילות בימים אלו, סיפרה על פריצות בבתי הכנסת במדינה ואמרה כי על אף שהממשלה באיטליה מגבה את ישראל, ברחוב זה לא ניכר ויש הפגנות פרו פלסטיניות והצקות מתמשכות ליהודים. "מה שקורה בבתי ספר ובאוניברסיטאות כנגד יהודים, כל האווירה ומה שעושים קבוצות של פרו פלסטין, זה מזכיר את שנת 38. בנאפולי אחד המבנים האקדמאיים נתפס בידי קבוצה פלסטינית שהודיעו שזה לא ישוחרר ולא יחלו הלימודים עד שישראל תעצור את המלחמה. מקבלים הרבה דיווחים על אמירות לחזור לאושוויץ".

דוד האצ'וו, נשיא הקרן היהודית היספנית ולשעבר ראש הקהילה היהודית במדריד אמר בדיון כי מצב הקהילה בספרד לא הכי טוב, "החודש האחרון היה קריאת השכמה. הקהילה מחויבת להיאבק באנטישמיות. יש מפגלות שנגד ישראל. איראן הצליחה לחדור באמצעות מימון מפלגות לממשלה הספרדית. שר החוץ קרוב לעמדה האיראנית והוא מעביר ביקורת על ישראל. 90% מערוצי הטלוויזיה מכסים את האירועים מנוקדת מבט אנטי ישראלית".

אלעד שמחיוף, שליח חדשות 12 באירופה הביא נתונים עדכניים מהארגון הבריטי CST שמלמד כי מאז תחילת המלחמה דווחו על 1124 אירועים אנטישמים - שיא בדיווחים מייסוד הארגון ב 1984. בכל החצי השנה האחרונה דווחו 803 מקרים ובשנה שעברה דווח בחודש זה 163 אירועים. לדבריו, "אנו מדברים על עשרות תקיפות פיזיות, נזק לרכוש, התעללות ברשתות חברתיות. גם אם אנו מסתכלים על סבבים קודמים, המספר הזה גבוה משמעותית. ההפגנות גורמות למתח וחרדה בקרב היהודים, שומעים בהן טקסטים אנטישמיים מובהקים. התמונה הכוללת היא שהאנטישמיות בעליה חדה. הקהילות היהודיות מרגשיות שהן לבד, ואחרי ה-7 באוקטובר מרגישות שהטראומה גדולה יותר כי היהודים מבינים שאם אחרי אירוע מזוויע כזה אין תמיכה ואמפתיה, אז היא לא תהיה לעולם. יש כאן קו שבר עמוק מאוד. הפתרון הוא שיח של ישראל עם הקהילות ונקיטת צעדים כלפי הרשתות החברתיות. המלחה מתרחשת בישראל, אבל היא בכל העולם".

גיל סגל, סגן נשיא הקונגרס היהודי העולמי "הקהילות אינן מקשה אחת, חלקן איתנות מבחינה פיננסית וחוסן קהילתי, וחלקן קטנות והיכולת להתמודד עם אנטישמיות היא מוגבלת. מדינת ישראל צריכה להחליט האם היא שותפה במאבק באנטישמיות ובקשר עם הקהילות. יש ערוץ דיפלומטי גלוי אך יש גם ערוץ חשאי. הקהילות לא תמיד רוצה התערבות של הארגונים והגופים שבישראל".

אלון לביא ממשרד החוץ עדכן כי יש שת"פ בין כל המשרדים בדרגים גבוהים ובשבוע שעבר התקיים שולחן עגול כדי לבדוק תכנית עבודה למאבק באנטישמיות. רון ברומר ממשרד התפוצות אמר כי בחודש אחרון שיתוף הפעולה הוא בלתי נתפס במובנים ממשלתיים ויהיו לכך השלכות חיוביות גם אחרי המלחמה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!