מפרסמים עושי מצווה: על חסד בתעשיית המוזיקה

הסתפקתי באיזה נושא לעסוק השבוע, עד שפגשתי את ידידי היקר, נעים זמירות ואיש בעל לב ו"מידת הרחמים", ה"ה מאיר גפני - מגדולי הזמרים במגזר, מפה לשם התגלגלה השיחה לנושא שלפניכם, ופתאום הבנתי את גודל העניין ואת הקושי שבו והחלטתי שהדבר חייב התייחסות.

יש בעולם המוזיקה, עולם האנשים שנותנים את הנשמה לשמח חתן וכלה, רובד שמעולם לא התפרסם וחשבתי שהגיע הזמן של "מפרסמים עושי מצווה"...

תעצמו עיניים לרגע ודמיינו לעצמכם את ראש הישיבה הגדולה בתבל מוסר שיעור עם כל ה"ברען" ובפאתוס של מלהיב איצטדיונים, אמממהה, הבית מדרש ריק כמעט לחלוטין, כמה מגוחך מצטיירת לה פוזיציה כזאת בדמיונכם, כמה היא בלתי אפשרית, כמה היא הזויה.

תעשיית המוזיקה מוצאת את עצמה מידי יום בשיעורים מהסוג הזה, יש לו עולם שלם של חסד, התנדבויות בכל מקום, כל דבר שיכול לשמח מישהו שצריך - מבוצע, בתי חולים או בתי כלא, בתים פרטיים ומוסדות לתשושי נפש, האמנים הכי מפורסמים עסוקים בזה מעל הראש, רצים מאירוע כזה למישנהו בלי שיהיה לזה פירסום, ללא תנאי במה מינימליים ובלי שמישהו מרוויח מזה משהו כספי, נותנים את הנשמה לשמח כל מי שצריך וזקוק, והכל עם כוונה רצינית, עם תחושת שליחות.

לפעמים מוצא את עצמו אומן כזה או אחר במצב שאין סיכוי שהוא מופיע/שר/מנגן בכל מחיר שהוא משלל סיבותיו, צרידות או עייפות או עיסוקים פרטיים וכדו' - עד שמגיעה אליו פניה של ארגון חסד/עסקן/סתם חבר או קרוב של מי שעומד לשמוח, כל השיקולים והעניינים נעלמים, כולם פתאום כאיש אחד פשוט עטים על העניין.

ישנם המון סיפורים מכל הסוגים שקשורים לעניין הזה, שלל סיפורי מופתים ממש, אנקדוטות מרגשות, ניסים ונפלאות, דברים הזויים שקרו ופגישות מרתקות בכל מיני צמתים בחיים אחרי שמי שהיה חולה - הבריא.

כבר כתוב: אם אתה משמח את שלי (של הקב"ה) אני משמח את שלך (של המשמח), וכשיש כזאת הבטחה מה צריך יותר, מי צריך תשלום או פרסום, רק לראות את האור הניצת בעיניי האנשים שלפעמים חודשים לא ראו מעבר לקירות המבנה - כלום, את הנשמה שכאילו נכנסת בהם מחדש, את הניצוץ שמבזיק פתאום בתוך כל החושך שבו הם נמצאים, מה צריך יותר מזה?!

קחו לתשומת ליבכם, שזמר או נגן או כל מי שקשור, מגיע לפעמים בערב לחתונה אחרי שהופיע שעות במקומות מהסוג הזה, והוא סחוט גם פיזית וגם נפשית, אבל עדיין יתן את כל כולו למצוות שמחת חתן וכלה - גם אם קשה לו...

כל מה שנותר לנו זה רק להצדיע לאנשים היקרים האלה שמעשיהם הטובים והמרגשים לא נחשפים, לתת כבוד גדול למי שיודע לנצל את יכולותיו להועיל ולהיטיב עם כל סוגי הנצרכים לזה, להעריך ולהוקיר על כך.

יה"ר שנזכה תמיד לשמח כל יהודי באשר הוא, אמן.

הכותב עומד בראש משרד ההפקות "ישמח ישראל" - סדר שלישי - מקהלת ידידים העולמית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!