נאמנים למרן: 8 מנדטים לש"ס ביום שאחרי הפיצול

שני פוליטיקאים ודאי מצטערים השבוע שלא הקשיבו לח"כ רובי ריבלין, חבר הקואליציה היחיד שהצביע נגד חוקי המשילות. הראשון הוא אלי ישי, שביצע חרקירי פוליטי אל מול המצלמות. האיש שעזב את ש"ס בטריקת דלת עוד עלול לגלות בקרוב מאוד את משמעות העלאת אחוז החסימה שעבר בחבילה אחת עם יתר חוקי המשילות. על פי סקר מכון רפי סמית שנעשה עבור "גלובס", מפלגתו החדשה של ישי לא מופיעה על המפה הפוליטית. 2 המנדטים שהוא זוכה להם הופכים אותו רשמית למתאבד פוליטית.

השני הוא בנימין נתניהו, שהפיצול בעולם החרדי יכול להחליש אותו דרמטית. אם בקואליציית חלומותיו הבאה הוא בנה על בסיס מוצק של 50 מנדטים ש- 18 מהם של ש"ס ויהדות התורה (והיתר בנט והליכוד) עכשיו קיימת האפשרות שרבע מקולות החרדים שעליהם זמם יזרקו לים. מבחינת ראש הממשלה מדובר בלא פחות מחרדה קיומית שעלולה לדרדר אותו לטיסות צנועות ללא מיטות, ולהרחיק אותו לצמיתות מפגישות מדיניות חשובות נורא שנופלות ממש במקרה על עונת הסיילים של כריסמס.

בניגוד לסקרים מהיממה האחרונה שהפכו את פרישתו של ישי לסופת טייפון שזרעה הרס בש"ס והשמידה כל מה שנקרה בדרכה, מפחית סקר גלובס מפוטנציאל הנזק של ישי: הקהל הביתי של המר"ן נותר נאמן וש"ס בראשות אריה דרעי זוכה ל-8 מנדטים.

בכל שבוע מאז שהכריז על הקדמת הבחירות מאבד נתניהו שנה מהחיים. בשבוע שעבר היה זה האיחוד של הרצוג ולבני ששינה את המפה שצייר במוחו כשיצא להרפתקה, השבוע זה הפיצול של דרעי וישי. מה שנתפס על ידי הפרשנים כמהלך מרתק, מבחינת נתניהו הוא חור שחור שמאיים לו על הקואליציה העתידית.

מאז ומתמיד התקשו הסוקרים לדגום את ש"ס. הייצוג החרדי נמוך מאוד בסקרים הנעשים באינטרנט, וגם בסקרים טלפוניים טעו הסוקרים לאורך השנים בהערכות המקדימות. ההחלטה שלו לפרק את הממשלה ולהקדים את הבחירות התבססה על החישוב תכנון שהקואליציה הבאה יהיה בה גוש חוסם של ליכוד- בנט- חרדים. מה שעלול לדפוק לו את העסק הוא הפיצול בש"ס. זה גיים צ''יינגר. אם דרעי יתרסק, הקואליציה שלו עלולה להתרסק גם, ואם דרעי יישאר יציב, הוא כבר לא בכיס של נתניהו. כדי שדרעי ימליץ עליו בפני הנשיא, נתניהו יצטרך להזיע. לראש הממשלה לא נותר אלא להצטער שנלחם אז בריבלין.

ישי מצפה לנס
אם ישי לא ימצא ליהוק מבריק או יביא לטוויסט בעלילה ויאמץ אג'נדה שונה מזו של ש"ס, כל מה שיישאר לו זה להתפלל ממש חזק ולקוות לנס משמיים שיכניס אותו לכנסת הבאה. עם כל הכבוד ליוני שטבון, ישי צריך שם משמעותי כמו אורי אריאל שיביא לו קולות מהמתנחלים, אחרת המלחמה תהיה על אותה העוגה עם ש"ס.

כשדרעי שמע על התגרה ההמונית בסוף מסיבת העיתונאים של ישי הוא השתולל לא פחות מהמתפרעים באולם. מבחינת ש"ס מדובר בתקלה. כדי להישאר רלוונטי ישי צריך מריבות עם ש"ס כמו חמצן לנשימה. מכאן ההחלטה במפלגה שלא להתייחס לישי.

אתמול כבר קיבל ישי זבנג ראשון כשבנו של הרב מאזוז, הקודקוד הרוחני שאימץ (שוב הוא בחר לעצמו רב שמדבר לא ברור), הכריז כי הוא מצביע לש"ס, ובמגזר כבר רצות שמועות שאם לא יצליח להתרומם מעל אחוז החסימה הוא יפרוש לפני סוף המרוץ. האפשרות היחידה לשל ישי להינצל מדין הבוחר היא איחוד כוחות עם המחנה היריב.

בדרך לממשלת אחדות?
לנתניהו, שאוהב ללכת על בטוח, מציע סקר גלובס אלטרנטיבה: כשהליכוד בראשותו זוכה ל-23 מנדטים, ראש בראש מול המפלגה המאוחדת של הרצוג ולבני שזוכה לאותו מספר קולות, יכולים השניים (או השלושה) לרוץ זה לזרועות זה, ולסגור על ממשלת אחדות ורוטציה. ראש הממשלה ודאי לא ישלול את האפשרות הזו, בעיקר אם היא תמנע ממפלגות המרכז להקים לו ממשלת 61 מנדטים שתותיר אותו על ספסלי האופוזיציה. זו תהיה נקמתו המתוקה והאלגנטית של נתניהו בליברמן (9) וכחלון (9), קנדידטורים מובילים להקמת ציר שישאיר את נתניהו מחוץ למשחק הקואליציוני. בחודשים הקרובים יתקפו הליכוד והעבודה המאוחדת בעיקר זה את זה. לשני הגושים זה עושה רק טוב, מה שלא ימנע מהם לשבת יחד ביום שאחרי.

השבוע התכנסה ועידת מפלגת העבודה לאשר את החתונה של הזוג המוזר. גם המקטרגים והנעלבים שעלולים להישאר מחוץ לרשימה נאלצו להצביע בשתי ידיים ולהודות שלמפלגה קרה נס רפואי. רק לפני שבועיים היא היתה פגר פוליטי, ועכשיו הרצוג הוא אלטרנטיבה שלטונית אמיתית שנלקחת ברצינות מול נתניהו. בשאלת התאמה לראשות הממשלה מזנק הרצוג ל-35% וכמעט מדביק את הפער מול נתניהו שזוכה ל-39%. וכל זה תוך שבוע אחד בלבד, ואחרי שש קריאות "מהפך" על הבמה והנפת יד. זה אולי היה הרגע הקומי של השבוע. אי אפשר היה שלא לחייך למראה הרצוג שמנסה לאמץ לעצמו דפוסים חדשים, אבל מתברר שזה עובד: 47% מהציבור סבורים שהרצוג עשה מעשה אמיץ כשהחליט להעניק ללבני רוטציה.

בינתיים ממשיכים הרצוג ולבני להריץ סקרים כדי למצוא ביטחוניסט לרשימה למרות שהאיש שמזוהה עם כיפת ברזל, ההצלחה הביטחונית הגדולה ביותר של השנים האחרונות בישראל, אצלם מתחת לאף. כרגע הסקרים הפנימיים מעדיפים את מופז על פני ידלין. שר הביטחון לשעבר מתגלה כמי שיכול להוסיף לרשימה המאוחדת יותר מהמנדט וחצי שהוא שווה בקדימה.

מועמד לתפקיד האוצר כבר יש. הפרופ' מנו טרכטנברג, שבכלל תכנן לעזוב את המועצה להשכלה הגבוהה רק בעוד חודש ולהתפנות מכל עיסוק למשך שנה כדי לכתוב במכון המחקר inss, אבל אז הגיעו החיים ששינו לו את המציאות. בחודשים האחרונים ניסו להצמיד לו הצטרפות לכחלון כמו גם למפלגות אחרות. עם כחלון לא היו לטרכטנברג אפילו מגעים להצטרפות. הם דיברו לפני כמה שבועות בטלפון וזהו. לא היתה פגישה, לא דובר על שום מהלך מעשי. המפגש האחרון ביניהם היה לפני שנה וחצי, אולי יותר. בינתיים הוא קיבל הצעות מהמגזר העסקי, מחברה בורסאית שרצתה אותו בדירקטוריון, וגם מחברה בינלאומית שכנסת לפעילות בישראל. הוא סירב לכולם מתוך הנחה שישתלב בסופו של דבר בחיים הציבוריים.

טרכטנברג מצטרף לרשימה ארוכה של פרופסורים שקיבלו הבטחות מפליגות לתפקיד. הוא יכול להתקשר לאבישי ברוורמן, פרופ' מוערך, נשיא אוניברסיטת בן גוריון, מומחה לכלכלה, שיועד לאותו התפקיד כשנכנס למפלגת העבודה ב-2006, ולשאול אותו מה טיבן של הבטחות בפוליטיקה.

טרכטנברג עלול להתאכזב. גם בתסריט אופטימי במיוחד שבו מקבלת המפלגה המאוחדת 24 מנדטים והרצוג יהיה זה שירכיב את הממשלה, תחזיק העבודה רק אחד באחד משלושת התיקים הבכירים- חוץ ביטחון או אוצר. קשה לראות את לבני או יחימוביץ' מוותרות על תיק משמעותי עבור טרכטנברג. ויותר מזה: כדי להקים ממשלה יצטרך הרצוג לתת משהו לכחלון שרץ על טיקט חברתי ואולי יהיה לשון המאזניים.

זו לא תהיה הפעם הראשונה שהפוליטיקה תטפח על פניו של טרכטנברג. לפני שנתיים הוא כבר היה בסרט הזה. לא בכדי בראיונות שהוא מעניק הוא נזהר בכבודו של נתניהו, האיש שהציע לו לפני שנתיים למנות אותו לתפקיד שר אוצר מקצועי. בפגישות שקיימו לפני בחירות 2013, הציע ראש הממשלה לפרופ' המוערך את התפקיד, אם המבנה הקואליציוני יאפשר זאת. טרכטנברג הביע הסכמה, והמתין בציפייה דרוכה מלשכתו שבמל"ג לתוצאות הבחירות. לאחר שהתיק ניתן ללפיד, התקשר נתניהו להתנצל על שלא הסתייע. כך, בתוך שנתיים מצא את עצמו טרכטנברג מועמד הליכוד והעבודה לשר האוצר. חלפו הימים שמעבר בין מפלגות כמו זו של משה דיין מהעבודה לליכוד ב-77 הרעידו את המערכת הפוליטית.

מי זה לפיד?
האיש שעד לפני חודש וחצי כל גילוח שלו זכה לכותרת ראשית, שתמונתו לא ירדה מהעמודים הראשונים בעיתוני הבית, נאלץ להתרגל עכשיו לחיים מחוץ לאור הזרקורים. אלמלא הסקרים שהופצו השבוע, חלקם ביוזמתו, שמנבאים 24 מנדטים לחיבור עם כחלון, היה נותר לפיד השבוע מחוץ לשיח הפוליטי. האיחוד של לבני והרצוג הפך אותו ברגע אחד משר אוצר לשעבר ליו"ר מפלגה לא רלוונטית. סקרי האיחוד החיו אותו לעוד כמה דקות, אבל כשירד בקרוב הנושא מהפרק, יעלם גם לפיד.

כחלון ולפיד הם כמו שמן ומים. לפיד צפונבון קפיטליסט מרמת אביב ג, כחלון עממי חברתי מגבעת אולגה וחיפה. אחד רוצה לחלק קיצבאות לנזקקים, השני רק לפני שנה חתך לחרדים את קצבאות הילדים. לפיד מזוהה עם האג'נדה האנטי חרדית, כחלון רוצה לקחת מנדטים מש"ס. אם יש מישהו שמפרק את המפלגה החרדית היא לא ישי, אלא כחלון. באופן אירוני, חיבור בין כחלון ללפיד עוד יכול להציל את ש"ס, אך ימיט על כחלון אסון וישלח אותו למדבר האופוזיציוני.

עבור לפיד שמדמם מנדטים ודוהר במדרון חלקלק ללא מעצורים איחוד הוא הסיכוי היחיד לשרוד. ללא כחלון הוא יתברר כזמר של שיר אחד, כפוליטיקאי של קדנציה אחת. אך עם זאת הוא עדיין לא מבין את חומרת מצבו. כשהציגו אנשיו לאנשי כחלון את הסקרים עלתה שאלת הראש. לפיד ממשיך לראות עצמו מועמד לראשות ממשלה ומתעקש להיות מספר אחת. הוא לא נותן למציאות או לסקרים לבלבל אותו. מסקרים הפנימיים של יש עתיד מתברר שלפיד הפך מנכס לנטל. הוא נתפס כמשקולת על יש עתיד, בעוד שריו- גרמן, פירון וכהן - מקבלים ציונים גבוהים.

כל הנאמר לעיל משאיר את האיחוד לסוקרים ופרשנים פוליטיים בלבד. כחלון לא עוסק בכך. הוא שוקד בימים אלו על הרכבת הרשימה. אחרי המומנטום השלילי שנוצר כשכל מועמד שהוזכר כמתמודד ברשימה שלו הכחיש בכל כלי תקשורת אפשרי כל קשר (גלנט, טרכטנברג, מופז, רמי לוי, אבי כץ, אבי לוזון, עדינה בר שלום, כרמל שאמה, דפני ליף, ועוד ועוד) מגבשים אצל כחלון רשימה שתטופטף לתקשורת בימים הקרובים. מעבר למייקל אורן, שי באבד ואורנה אנג'ל שהודיעה השבוע על עזיבת ערוץ הטלוויזיה שבו היא לוקחת חלק כדי להצטרף לרשימה של כחלון, כלום עדיין לא סגור. בין השמות שהוזכרו גם רוני גמזו, וגבי ברבש, אבל גם הם עוד יכולים להכחיש. לידיעת יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, בינתיים שתי החלטות כבר התקבלו: הרשימה לא תכלול חברי כנסת לשעבר וגם לא עיתונאים.

ומה קורה בבית היהודי?
בשק הטעויות של ישי אפשר למצוא גם את ההחלטה הנמהרת שלו לפרוש מש"ס לפני שברור אם יהיה פיצול גם בבית היהודי. על אריאל מופעלים לחצים אדירים מבית לפרוש. הוא היה מעדיף להישאר בבית, אבל אולי לא תהיה לו ברירה. הצעתו המשפילה של בנט לדרדר אותו למקום השלישי כדי לפנות את מספר 2 עבור כוכב עולה בשמי הבית היהודי עלולה לגרום לו לעזוב את הבית.

חילוקי הדעות בין בנט לאריאל מקיפים כמעט כל נושא, החל מעניינים ערכיים באשר לעיצוב דרכה של המפלגה, וכלה במספר הכיסאות שיהיו לכל רשימה. אריאל דורש מבנט הסכמות בנושאי דת ומדינה וכינון רשימה משותפת עם תקומה, בנט לא רוצה להקשיב לרבנים ומוכן לשריין מקומות בודדים עבור אנשיו של אריאל. שר הבינוי רוצה מפלגה דתית ששומרת על הערכים הדתיים לאומיים שלה, שר הכלכלה מעדיף ליכוד ב' עם חטיבה יהודית של תקומה. אריאל מעדיף את אורית סטרוק, בנט מחבק את שוש ושושה מהמירוץ למיליון ואת אכרם חסון המתמודדים בבית היהודי על מקום ומעניק את יכולת ההשפעה להיפסטרים מרוטשילד.

רק הסוגיה הזו מעוררת מלחמות עולם. תמורת 39 שקלים, כך הודיע השבוע בנט, יכול כל אזרח להצביע בפריימריז. בלי תקופת אכשרה כנהוג, בלי בדיקת נאמנויות כפולות למפלגות אחרות. שילמת? הצבעת!. בבחירות הקודמות נקנס בנט ב- 65 אלף שקל על ידי מבקר המדינה. פתיחת המפקד לכל דיכפין עלולה להיות הפעם השנייה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!