תיעוד: מרן הגרב"מ אזרחי זצ"ל מספר על המכתב מאליהו

מרן ראש הישיבה הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל מספר על קשריו לפני למעלה משבעים שנה עם שאר בשרו בעל ה'מכתב מאליהו', מרן המשגיח הגרא"א דסלר זצ"ל. בדבריו גם חושף על הקשר עם מרן החזון איש זצ"ל. 

בסיום דבריו מחזק ראש הישיבה את חובת לימוד המוסר, ומעלת הלימוד ברציפות. "ללמוד חמש דקות רצופות במחשבה, קשה מאד להשגה"... ואינני מגזים.

דבריו המלאים: "כבוד ידידי ושארי, המשגיח דפוניבז' הגאון הרב דסלר שליט"א, מורי ורבותי. פעם אחת אבא זכרונו לברכה לקח אותי לישיבת חברון בשבת להתפלל. הייתי אז ילד קטן מאד. ניגש אלינו, - אני זוכר כמו עכשיו, - רבי אברהם, ואמר לו: רבי ישראל (לאבא שלי קראו רבי ישראל זצ"ל),  אתה יודע, רבי אלה לייזער (דסלר) נמצא השבת פה בירושלים... איזה רעש גדול היה... לא ידעו את זה. אז לא היה כמו היום... והוא מתאכסן במלון ציון. אני זוכר כמו עכשיו! מלון ציון איננו היום, אין היום בירושלים מלון ציון, יש כיכר ציון, ובמקום הזה היה מלון ציון. זה היה מלון של הרב זקס".

"ואז בשבת אחר הצהריים, אני חושב בשעה ארבע זה היה, לקח אותי אבא זכרונו לברכה בידיו והביא אותי לשם לראות את רבי אלה לייזער דסלר. זה היה הפעם הראשונה. זה היה בישיבת חברון, היה צדיק גדול קראו לו 'רבי אלעזר', אינני זוכר את שם משפחתו, הוא היה מסתופף בישיבת חברון, אני חושב שאחר כך הוא גם היה בפוניבז', הוא היה צדיק מופלג, ולפעמים הוא היה בא אלינו הביתה לאכול משהו. הוא היה קלעמר (מעיירת קלם בליטא). כמה שנים אחר כך אירע שפעם אחת הוא ניגש אליי ואמר לי: "אתה יודע, יש לך קרוב בבני ברק אבל לא סתם קרוב, קרוב חשוב כל כך". אני באמת באותו הרגע לא ידעתי. והוא אמר לי: קוראים לו הרב דסלר, או בלשונו: 'רבי אלה לייזער', כך קראו לו באותם הימים".

"אמרתי לו, נו אבל זה בני ברק... אני לא היה לי את הארבע עשרה גרוש בשביל לנסוע לבני ברק, לכן גם הייתי מעט אצל החזון איש, פעמים ספורות, הייתי, אבל פעמים ספורות כי לא היה לי את האפשרות. שאלתי אותו מה אתה אומר? הוא אמר לי תארוז את ה'פעקלעות' שלך וסע לבני ברק. בקיצור, אני לא האלה אתכם בכל ההתרחשויות איך הצלחתי להתארגן, אבל למעשה הגעתי בסוף לבני ברק, זה היה בזמן פוניבז' בתחילתה".

"לי אמר מי שאמר, כששאלתי אותו איפה לגשת (למצוא את הרב דסלר), אמר לי: 'לצריף'... 'לצריף למטה', זה היה. וכהגעתי לשם הצריף היה ריק. שאלתי מישהו, אמרו לי מסתמא הוא מאחר קצת לבוא אחרי מנחה, אבל עוד מעט הוא יבוא, תחכה. חכיתי. הייתם צריכים לראות איך הוא התייחס אליי. ילד. אני רק יכול לספר לכם שלא פחות ולא יותר הוא הלך והביא לי מגש לארוחת צהריים. הוא בעצמו. לא, אתה באת מהדרך צריך לאכול... לא ידעתי מה לעשות. רבי אלה לייזער! זכיתי לראות אותו". 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!