שפת הגוף: החטופה יוכבד ליפשיץ דיברה מתוך חשש לחיי בעלה?

יוכבד ליפשיץ ששוחררה ביום שני משבי חמאס סיפרה על מה שעבר עליה מרגע החטיפה. כאשר ערוצים רבים משדרים את דבריה מבית החולים.

מנתח שפת הגוף ר' ישראל עזריאל שחיבר גם את הספר 'שפת הגוף והנפש' ויו''ר מכון התבוננות. ניתח את ההתנהגות והמצב הרגשי של החטופה מתוך דבריה בבית החולים, הוא מסביר ואומר: ראשית, ממבט עיניה ניכר שהיא עדיין בחרדה ובלבול מהמצב שהיא הייתה שרויה בו. [בפרט מי שראה את מבטה כשהיא יצאה מהאמבולנס מעזה, מבטה היה מלא פחד, הלם ותחושת אי ודאות].

עם זאת, עיניה הקטנות והחודרות (בשילוב טון הדיבור שנמצא יחסית בשליטה), מספרות שהיא יודעת לשלוט בעצמה תחת בקרה שכלית חזקה וקור רוח. היא יודעת להעביר את המסר שהיא רוצה.

אמנם קולה חלש וגופה לא ממש יציב, אך יחד עם זאת היא יודעת לברור היטב את מילותיה. שימו לב היטב איך היא מחליפה ומעדנת מילים.

בתחילת הסרטון (דקה 0.53) היא אמרה היה צמוד אלינו 'שוטר' (שנשמע מאיים) ומיד החליפה ל'שומר' ומשמר (נשמע אחרת לגמרי).

אמרה גם: ''הגיע גם רופא 'שדאג' שיביאו לנו 'פחות או יותר' את אותם הכדורים...'' ושוב חזרה: ''החובש לקח על עצמו את האחריות ודאג להביא תרופות.. ואם לא היה אותו דבר אז הביאו לנו תרופות מקבילות...''

גם מהסיפור על הבחור הפצוע היא רצתה לשדר שהם 'דואגים' לשבויים.

אך אני מבין, בין שורות מילותיה, שהגם שהיא כנראה ידעה שלא הביאו להם את התרופות הנכונות [מקסימום כדורי הרגעה], והגם שלא כיבדו אותם (בלשון המעטה) היא בכ''ז בוחרת להגיש את המצב בצורה יפה לאוזן. לא סתם... היא מספרת שהם היו 'ידידותיים' כדי להרגיע את העם ובעיקר כדי לא להרגיז את חמאס המחזיק בבני משפחתה ועמה שם בעזה..

לסיכום, מדובר באישה מאוד פיקחית וחכמה שיודעת לשלוט חזק במסרים שלה וברגשותיה על מנת להעביר את המסר הנכון עבורה ועבור חבריה. 

(חשוב לציין, שיש שחשבו בצדק שזה פיגוע הסברתי. אך לענ''ד היות ויש גם אינטרס שני למטבע, זה לא נכון ואפשר להבין אותה. עם זאת רצוי מאד שלא לקיים שום ראיון עם שבוי משוחרר, כשיש עוד חטופים בעזה, מהסיבה שלעיל המובנת מאיליה).

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!