גיוס בעת מלחמה: טור מיוחד למנהלי עמותות

החוסן הרוחני של עם ישראל, מנהל עמותה נכבד ונערץ, עומד על הכתפיים שלך. העשייה שלך – מעצמות התורה והחסד הפועלים בזכותך - בשגרה ובעתות חירום, מהווה את מעטפת השמירה המסייעת כעת לעם ישראל לצלוח את המערכה. כעת ההזדמנות שלך לעשות להתרים! איך מתרימים בשעת מלחמה? 10 טיפים לשעת חירום:

1. הסרת התנגדויות מראש; מניעת מתקפת פתע - לאור המצב הרגיש והמתוח, בקרב חלק מהתורמים נוצרו התנגדויות חדשות וייחודיות לתקופה. למשל, תורמים רבים שבעתות שגרה תומכים במגוון רחב של יוזמות, מעדיפים כעת לתרום רק לדברים שתורמים למאמץ המלחמתי והגנה על החיילים וכדומה. חשוב לא להמתין שהתורם יציף את התנגדותו, אלא להציג אותה מראש בעצמכם ולהסביר כיצד הפעולה שלכם אכן חיונית ותורמת לניצחון במערכה.
   
   
2. ניהול זמן; המשאב היקר ביותר – מצב החירום משבש בדרכים רבות את ההתנהלות השגרתית ומקשה עלינו המנהלים לנהל את המשאב היקר ביותר העומד לרשותנו, הלא הוא הזמן. מומלץ להקדיש מחשבה כיצד להפוך לבעל-הבית על הזמן העומד לרשותנו ולנהל אותו נכון. לקבוע סדרי עדיפות, לנצל את הזמן האיכותיים יותר למשימות הקשות יותר והכל תוך השראת רוגע ושלווה וללא לחצים מיותרים.
   
   
3. שיתוף בזמן אמת; זה קורה כאן ועכשיו – במצבי חירום, עשייה ותגובה מידית, הם המפתח להצלחה. ממילא, תיקשור מידי של הפעילות ושיתוף התורמים באופן מידי – ככל הניתן - בפעילות שאנו מבצעים, תיצור בקרבם הערכה רבה ורצון לקחת חלק.
   
   
4. הכרה עצמית; אם אין אני לי, מי לי – עלינו להיות ערים למצב הרגשי שלנו כמנהלים ולעשות כל שביכולתנו להעניק לעצמנו את הכוחות להתגייס למערכה. לא להדחיק, לא להתעלם אלא לשתף, להתחזק ולהתעצם – במקביל לעשייה חיובית ומלאת סיפוק. הקדשת זמן ומאמצים לחיזוק עצמי, יסיעו רבות לתהליך מול התורמים.
   
   
5. עמו אנכי בצרה; להיות עם התורם – חשוב להבין איפה התורם שלנו נמצא, מה עובר עליו ואם מה הוא מתמודד ולא לחשוב שאיפה שאני נמצא – מבחינה רגשית ומנטאלית – גם התורם שלי נמצא בהכרח. הזדהות עם התורם היא הצעד הראשון בדרך לתרומה.
   
   
6. גם וגם; אמפתיה ורגישות לצד נחישות – מחד, חשוב מאוד להיות עם התורם במצב שבו הוא נמצא. מאידך, להיות נחוש וחדור מטרה כדי להגיע ליעד שלך ולהשיג את התרומה. התפקיד שלנו לרומם ולעודד את התורם, ולא חלילה, ליפול למצוקה שבה הוא נמצא.
   
   
7. ניצול המומנטום; היום שאחרי – הנסיבות הובילו לכך שלחלק מהמנהלים התפנה זמן שאם רק רוצים ניתן לנצל אותו לקראת היום שאחרי המלחמה. השקעה בפיתוח כללי של העמותה, הכנת חומרי התרמה ויח"צ, פיתוח תוכניות התרמה וקמפיינים עתידים, למידה פיתוח והשקעה בכלים ומיומנויות התרמה וגיוס כספים ומשאבים, וכדומה.
   
   
8. יציבות ואיזון – חשוב לבחון את השפעות המצב על הכנסות העמותה ולבדוק האם ניתן לצמצם הוצאות במקביל להמשך גיוס כספים, בתחומים הרלוונטיים. יש לבחון כיצד לשמר בצורה המרבית את הפעילות ואת השפעתה על המוטבים, תוך התחשבות באתגרים ובמניעות.
   
   
9. שיטות חדשות; תורמים חדשים – אין כמו המציאות הנכפת עלינו כדי לעורר אותנו לבחון מחדש את שיטות העבודה המקובעות שלנו ולאותת לנו שהגיע זמן לפרוץ גם לקהלי יעד חדשים ולהשתמש באפיקי התרמה חדשים. קשה בשגרה לצאת 'מאזור הנוחות' אך כעת שאזור הנוחות כבר לא ממילא לא רלוונטי, עכשיו הזמן לבחון את הדברים לעומק, להשתחרר מפרדיגמות ולפתח אפיקים חדשים.
   
   
10. בוקעת רקיעים; תפילת מזכי הרבים – זכור תמיד, למנהלי העמותות, המוסרים את נפשם למען טובת הפרט והכלל, יש כוח מיוחד – כוח תפילת הרבים. התפילה שלכם, מזכי הרבים, פועלת ישועות. כעת הזמן לשאת תפילה למען כלל ישראל ולמען משפחות התורמים, שותפים ופעילים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!