המשב"ק המיתולוגי וסוכן הנסיעות הלך לעולמו

ברוך דיין האמת: מבני ברק מגיעה הידיעה המעציבה על פטירתו של הרה"ח רבי יקותיאל יהודה (זלמן לייב) וייס ז"ל מחשובי חסידי ויז'ניץ ומשב"ק אדמו"רי החסידות במשך עשרות שנים שהלך לעולמו בגיל 77. 

המנוח ז"ל נולד בכ"ד חשוון תש"ז ברומניה לאביו ר' חיים ז"ל, אביו למד בישיבת סעקלהיד, אשר ראש הישיבה הגה"ק רבי יהודה רוזנר זצ"ל הי"ד היה כידוע מקורב לאדמו"ר ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ זי"ע, אשר מושבו איתן היה באותה תקופה בגרויסוורדיין, והוא עורר ועודד את תלמידיו לנסוע אליו לשבתות וימים טובים. שם התוודע אל חצר הקודש ויז'ניץ. וברבות הימים אף נשא לאישה (בזיו"ר) את בת החסיד ר' אברהם אהרן ממרגארעטן שהיה חתן הרב החסיד ר' גבריאל יוסף שכטר ז"ל, משמשו המפורסם של ה'אהבת ישראל' זי"ע.

אחרי השואה האיומה עלה יחד עם אביו לארץ הקודש וסוכני העליה שיכנוהו במעברות חיפה, אך הוא, אשר עמד על משמר חומות הדת עקר משם לתל חנן, אך גם שם לא היו השכנים לרוחו, עקב כך עקר לישוב החרדי כפר גדעון והיה מראשוני המתיישבים בו. 

ר' זלמן לייב שהיה אז בן אחת עשרה גלה למקום תורה למוסד הילדים שהקים הרבי ה'אמרי חיים' מויז'ניץ, שהיה מן המקומות היחידים בארץ שניתן היה לילדים ללמוד בתנאי פנימיה. מאז היה מקורב לרבי האמרי החיים שהיה סועד על שולחנו והיה בוחן אותו בכל פעם. 

עם רבו האדמו"ר האמרי חיים מויז'ניץ. צילום: ארכיון

הרה"ח רבי זלמן לייב וייס, היה דמות מפורסמת מאוד בחצר חסידות ויז'ניץ ובעיר התורה והחסידות בני ברק, היה הגבאי של האדמו"ר בעל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצ"ל כבר מבחרותו, כך גם אצל הרבי הקודם בעל ה'ישועות משה' זצ"ל ולאחר פטירתו המשיך אצל בנו כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ. 

לימים סיפר ר' זלמן לייב כי "יום אחד הגיע אחד מן החסידים ורצה להיכנס עם קוויטל לקודש פנימה והגבאי ר' יצחק דוד רזמוביץ לא היה שם באותה שעה ולא ידעתי מה עלי לעשות, נכנסתי איפוא אל הקודש פנימה ושאלתי. בראות ה'אמרי חיים' את מבוכתי, אמר לי "האם אינך יודע לכתוב קוויטל"? היה זה הקוויטל הראשון שכתבתי...".

"אך אם חשבתי שבזה תמה עבודתי, התבדיתי. באחד הערבים בראשית חודש חשון, באמצע הסדר שהיה בין תפילת מנחה למעריב, נכנס ראש הישיבה הרבי הישועות משה להיכל הישיבה והחל להסתובב בין שורות הבחורים כמחפש דבר מה, אחר מספר דקות ניגש אל שולחני, למדתי אז עם החברותא שלי, והתיישב על ידינו. בתחילה שוחח עמנו בלימוד בסוגיות הגמרא וסימני השו"ע שלמדנו אז, ואחר כך אמר לי לחכות לו מחוץ לבית המדרש. הייתי כמשתומם ולא ידעתי מה מצפה לי, גם שאר הבחורים השתאו על שום מה נקראתי. כעבור דקות מספר יצא כ"ק רבנו זי"ע אלי ובלא אומר ודברים פנה עמי לבית ה'אמרי חיים'. נכנס עמי אל הקודש פנימה, ומיד יצא והשאיר אותי לבד. יראתי מאד מהדר כבודו וחרדתי התעצמה פי כמה.

ה'אמרי חיים' כמו קרא את מחשבותי והרגיעני בדברי עידוד וחיזוק. אחר אמר לי שהחליט אמש בשיחה עם צאצאיו למנותי כמשמשו האישי, בהסבירו כי לאחר האירוע המוחי שעבר (בכסלו תשכ"ג) נדרש הוא למשמש צמוד ולפיכך מטיל עלי את התפקיד. במורא ובפחד העזתי והעליתי את חששי מתגובת אבי שרוצה שאשב בישיבה ואלמד ולא אעסוק בדברים אחרים. אך רבנו אמר שהוא יסדר את הענין וביקשני לקרוא את אבי אליו. על אתר הראה לי היכן תהיה פינתי האישית בביתו, וכך נהייתי למשמש בקודש. מספר ימים לאחר מכן קרא לאבי ושוחח עמו על כך, וכשהביע אבי את חששו שארפה מלימודיי, הבטיח לו ה'אמרי חיים' שלושה דברים: האחד, שהוא יעקוב אחר לימודיי. שנית, שיהיה לי שידוך טוב, ושלישית שאתברך בפרנסה טובה.

עם האדמו"ר מויז'ניץ. צילום: יהושע פרוכטר

בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו האישה החשובה והצדקנית מרת ראצה ע"ה בתו של  הרה"ח רבי שלמה ניימן זצ"ל מזקני וחשובי חסידי ויז'ניץ, כשעלו לארץ הקודש גדלה ביישוב בני ראם על ברכי התורה והחסידות.

לפני עשרות שנים הקים את חברת הנסיעות 'עקיבא טורס' שהייתה הסוכנות הנסיעות שהטיסה יהודים חרדים לפולין לציון רבי אלימלך מליז'ענסק זצ"ל מאוחר יותר היה בעליה של חברת הנסיעות 'וייס טורס'.

במשך שנים שימש כגבאי בימים הנוראים וכן ב'סדר נאכט' בליל הסדר הנערך בבית המדרש 'מרכז חסידי ויז'ניץ' בבני ברק עם בחורי החסידות והאורחים המוזמנים. במשך ליל הסדר היה עושה ר' זלמן לייב את הכול ומשמש את הרבי בכל צעד ושעל, החל ממזיגת היין, הבאת המים לנטילת ידיים, הגשת המאכלים וכך עד השעות המאוחרות של אותו ליל שימורים עמד על משמרתו כפי שראה אצל האדמו"רים הקודמים. 

המנוח הותיר אחריו דור ישרים מבורך וזכה להשתדך עם משפחות מפוארות בינהם עם משפחת עמוד ההוראה הגאון רבי נתן גשטטנר זצ"ל בעל ה'להורות נתן'.  

הלווייתו תצא הערב בשעה 22:00 מבית המדרש אמרי חיים ברחוב אהבת שלום 13 בבני ברק, ומשם לבית המדרש הגדול מרכז חסידי ויז'ניץ ברחוב שלמה המלך, לבית החיים ויז'ניץ שם ייטמן. 

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.