קטרקט – הגורמים, התסמינים והטיפול

מה זה בכלל קטרקט?

"אנו נולדים עם עדשה תוך עינית זכה ובהירה, עם הזמן, העדשה נהיית עכורה יותר וגורמת להידרדרות הראייה. עכירות זו מונעת מקרני האור להגיע אל העין בצורה ישירה, ובמקום זאת קרני האור מתפזרים על פני העדשה, כמו מבעד זכוכית חלבית. המשמעות היא ראייה מעורפלת, חוסר יכולת להתמקד ולראות פרטים וצבעים בצורה ברורה, או מצב של סנוור מאור. הקטרקט מתקדם עם הגיל ויכול להפריע לקריאה, צפייה בטלוויזיה ופעולות יום יומיות. ללא טיפול הוא אף עלול להדרדר עד לעיוורון" אומר לנו ד"ר אבי אוחיון, מומחה לניתוח קטרקט.

הגורמים לקטרקט

הגורם השכיח ביותר הוא הגיל. מדובר בתהליך טבעי, כמו קמטים על העור או שיער לבן. הוא מתחיל בסביבות גיל 40–50, ואפשר לומר שכל מי שמאריך ימים עד גיל 90 יסבול מקטרקט בדרגה כזו או אחרת. למרות שהגיל הוא הגורם השכיח ביותר, ישנם גורמים נוספים המאיצים התפתחות של קטרקט ובהם מחלת הסוכרת, טיפול בסטרואידים או תרופות אחרות לעיניים, ניתוחים תוך עיניים (למשל ויטרקטומיה), טראומות וחבלות בעיניים ואפילו חשיפה ישירה לשמש באופן לא מבוקר. כל הגורמים הללו מתגמדים לעומת השכיחות הגבוהה של קטרקט שנגרם באופן טבעי מהזדקנות העין.

שכיחות המחלה

השכיחות של קטרקט עולה בהדרגה עם הגיל, כלומר, אחוז האנשים שיסבלו ממנה הולך ועולה ככל שהגיל עולה. ככלל, כמו שכמעט לכל אדם בגיל השלישי השיער ילבין והעור יתקמט, כך גם כמעט לכל אדם בגיל השלישי יתפתח קטרקט בעין. עם זאת, לא בהכרח כולם יסבלו מקטרקט בדרגה חמורה, ולא כולם יצטרכו טיפול למצבם. בדיוק כמו שיש שונות בין אנשים שונים ברמה שבה השיער שלהם מלבין או במספר הקמטים שיהיו להם בזקנתם כך גם יש שונות בחומרת הקטרקט אצל כל אחד.

תסמינים עיקריים

כאמור, קטרקט הוא למעשה עכירות בעדשה שמפריעה למעבר קרני האור. לכן, התסמינים של קטרקט הם מראה מלוכלך או עכור של הראייה, טשטוש או סנוור. מי שסובל מקטרקט יראה פחות טוב בלילה או במקומות חשוכים, הוא יזדקק לאור חזק כדי לראות פרטים, כמו למשל, לקרוא, ויתקשה לראות פרטים בברור. לעתים נראה שמי שסובל מקטרקט מרבה להחליף משקפיים, מתוך מחשבה שזה מה שיפתור את ההדרדרות בראייה. לעתים זה אכן עוזר מעט, אך לרוב אין מדובר בפתרון של ממש.

סוגי קטרקט

אפשר לחלק את סוגי הקטרקט בצורה גסה לקטרקט של הגיל המבוגר, וקטרקט שמופיע בגיל צעיר יותר, שהוא נדיר מאוד. הקטרקט של הגיל המבוגר נחלק גם הוא למספר סוגים. הנפוץ ביותר הוא קטרקט גרעיני, שמתאפיין בעכירות במרכז העדשה. סוג אחר הוא קטרקט קורטיקלי, שמתחיל דווקא מהגבולות החיצוניים של עדשת העין ומתקדם פנימה. בסוג זה הרופא יראה כתמים לבנים על גבי העדשה. קטרקט תת קפסולרי הוא סוג נדיר, שיכול להופיע אצל צעירים כתוצאה מטראומה בעין או משימוש בסטרואידים. סוג זה מתחיל בחלק האחורי של העדשה וגורם לתחושה של סנוור שמפריע לראייה. סוג נדיר אחר של קטרקט הוא קטרקט מולד, שמופיע כבר בלידה, ויש לטפל בו באופן מהיר בשבועות הראשונים לחיי התינוק כדי למנוע בעיות ראייה בהמשך.

מה הם שלבי המחלה

שלבי המחלה לרוב כוללים הדרדרות הדרגתית בראייה, מערפול או סנוור למצב שבו הקושי בראייה פוגע משמעותית בתפקוד. בשלבים מוקדמים של הקטרקט יש מטופלים שיחליפו את המספר במשקפיים ויחושו הקלה מסוימת בתסמינים. אולם ככל שהמחלה מתפתחת, פתרון זה אינו יעיל עוד.

איך מטפלים

הטיפול המקובל בקטרקט הוא ניתוח שבו משתילים עדשה חדשה. מדובר בניתוח במערכת הבריאות עם היסטוריה ארוכת שנים, שבוצע לראשונה כבר במאה ה-18. כמובן שהיום שיטות הניתוח מתקדמות הרבה יותר. מדובר בניתוח קל, לרוב בהרדמה מקומית, שניתן לעשות בכל גיל. הניתוח אורך כחצי שעה, ואחריו המטופל משתחרר לביתו עם מגן עין מפלסטיק. הניתוח לא מתבצע בשתי העיניים במקביל, ויש לחכות מספר שבועות כדי לנתח את העין השנייה. המטופל יתבקש להשתמש בטיפות עיניים במשך מספר שבועות, וכן מומלץ להימנע משהות בשמש ללא משקפי שמש. בימים הראשונים לאחר הניתוח הראייה יכולה להיות מטושטשת ולאחר מכן תשתפר משמעותית. ככלל, מדובר בניתוח קל ופשוט שמשפר את הראייה במידה רבה מאוד.

סיבוכים אפשריים לניתוח קטרקט

כמו בכל הליך רפואי, ישנם סיכונים מסוימים גם בניתוח קטרקט. מדובר בסיבוכים נדירים ביותר, בהם פגיעה במעטפת האחורית של שק העדשה, נפילת חלקיקי גרעין לקרקעית העין, איבוד הזגוגית ועוד. לרוב מדובר בניתוח בטוח, ואחוז הסיבוכים נמוך מאוד. עם זאת, ישנם גם סיבוכים מאוחרים שיכולים להופיע לאחר הניתוח, כגון זיהום תוך עיני (אנדופתלמיטיס), קרעים ברשתית או היפרדות רשתית. קטרקט משני זהו סיבוך טבעי שמתפתח חודשים או שנים לאחר הניתוח ומתבטא בטשטוש ראייה משנית לשגשוג תאי עדשה על גבי המעטפת האחורית של קופסית העדשה. קטרקט משני מטופל בעזרת לייזר בהליך מהיר של דקות ספורות באופן חד פעמי ואינו חוזר.

מצבים שבהם יש לגשת לרופא

בכל מקרה של הדרדרות בראייה, ערפול ראייה, סנוור יתר, קושי לראות פרטים או החלפה תכופה של מספר במשקפיים – יש לפנות לרופא עיניים לאבחון. מומלץ ללכת לרופא גם אם רואים על פני העין עכירות או כתמים לבנים, אף אם אלה לא מהווים הפרעה לראייה, לצורך מעקב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!