גיבורה ואמיצה: הכדורים שרקו והסבתא החזיקה את ידית הדלת במשך 7 שעות

סבתא ישראלית גיבורה החזיקה דלת ממ"ד סגורה למשך שבע שעות כדי להגן על עצמה ועל נכדיה מפני מחבלי חמאס, כך סיפר בנה. הסבתא בת ה-71, ששמה לא פורסם בשל חשש לשלומה, חסמה באומץ את מחבלי חמאס, שניסו לפרוץ פנימה וירו כדורים רבים דרך הדלת המשוריינת בקיבוץ ניר-עוז בשעות הבוקר המוקדמות של 7 באוקטובר.

הודות למעשיה, היא ושני נכדיה נמלטו מציפורני חמאס, כך סיפר בנה ל'דיילי מייל' שגם הוא נותר אנונימי.

לרוע המזל, בעלה לשעבר של האישה, אלכס דנסיג, בן 75, נחטף מהקיבוץ באותו יום. דנסיג הוא פעיל פולני-ישראלי בעל שם עולמי והיסטוריון ומחנך מוערך מאוד לחקר השואה, לא שמעו ממנו מאז לכידתו ב-7 באוקטובר.

הבן סיפר כי השעה הייתה בערך 6:30 בבוקר, אמו ראתה מרחוק מאות אנשים לבושים בשחור אוחזים ברובים. לדבריו, אמו נכנסה ל'מצב מלחמת הישרדות' והאיצה את שני נכדיה הצעירים לממ"ד בביתם.

הם הסתתרו מאחורי דלת הפלדה כשהילדים מבועתים, הם בכו בשקט כשהם מקשיבים למחבלי חמאס שהיו בצד השני מנסים לפרוץ את הדלת.

בנו של דנסיג אמר שאמו סיפרה לו שהם ירו בכלב של המשפחה ואז הרסו את כל הציורים שלה, הוא כינה את הציורים 'עבודות החיים' שלה.

הם השחיתו את בית ילדותו, הוא סיפר, אמו החזיקה בחוזקה בידית הדלת, למרות שמחבלים ירו כדורים מבעד לדלת בניסיון להרוג אותם.

"החזירים ירו באוטומטי ללא הפסקה... ללא הפסקה... ללא הפסקה", אמר.

בנו של דנסיג אמר בזעם: "הכדורים מתחילים לחדור וזה נהיה מלחיץ אבל אמא שלי לא מוותרת".

"הכדורים חדרו את הדלת, פגעו בקיר ולא באמא שלי", אמר.

לאחר שבע שעות של טבח, הגיעו חיילים לקיבוץ והם חולצו, אך אמו עדיין הייתה עם ידה על ידית דלת הפלדה כשהחיילים הגיעו.

הרוצחים חסרי הלב חמושים במקלעים, רימונים סכינים, אופנועים ומשאיות הגיעו לקיבוץ לרצוח.

"אמא שלי שרדה. היא הצילה את חייה של בתי. היא החזיקה בידית הדלת שבע שעות עד שהגיע הצבא. היא גיבורת המשפחה שלנו" אמר.

רוב חבריה של אמו נרצחו באכזריות בטבח, אך מניין ההרוגים הרשמי של הקיבוץ עדיין לא ברור.

בנו של דנסיג אמר שאביו נולד בפולין ב-1948, באותה שנה שישראל הפכה למדינה והוא מתפלל שהוא עדיין בחיים, אבל הוא לא שמע ממנו מילה מאז שנלקח. הוא אמר שאביו אדם חולה מאוד לאחר התקף לב, ולוקח תרופות ונוטל חמצן כדי לנשום.

לדבריו, אחד ההישגים הגדולים ביותר של אבא הוא העבודה שעשה בפולין. "הוא עשה עבודה נהדרת", אמר.

"מכירים אותו בפולין בגלל הדעות שלו, על השואה, פוליטיקה ועשו על זה כמה סרטים, צוותים מפולין הגיעו לקיבוץ".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!