פוסט טראומה – מה זה אומר?

עקב אירועי המלחמה, המילה טראומה הולכת ותופסת יותר ויותר מקום בשיח הציבורי, לאחר אירועי הזוועות שהתחוללו בישראל ביום שבת ה-7 באוקטובר. ״מדינה בטראומה״, ״כולנו בפוסט טראומה״ ועוד אמירות אשר הופכות שגורות, מרמזות על ההשפעה ארוכת הטווח שעשויה להיות לאירוע קשה שכזה על הפרט והחברה.

עם זאת, חשוב לזכור כי פוסט טראומה אינה רק ביטוי, אלא מהווה הפרעה פסיכיאטרית של ממש. תגובה רגשית לאירועים נחשבת לפוסט טראומה, כאשר הסימפטומים המתעוררים בעקבות הטראומה, לא חולפים באופן ספונטני לאחר פרק זמן של חודש. פוסט טראומה, או בשמה המלא הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), היא אבחנה פסיכיאטרית, אשר מופיעה בספר האבחנות הפסיכיאטרי, ה-DSM. אף שיש לה מאפיינים ברורים, היא עשויה להתבטא באופן אחר אצל כל אחד, בהתאם לאירוע הטראומטי שהוביל להתפתחותה, למבנה האישיות ומאפיינים אישיים נוספים.

מהו אירוע טראומטי?

מאורע טראומטי, אשר יכול להוות בסיס להתפתחות פוסט טראומה, הוא כזה אשר כחלק ממנו האדם נחשף או עד למצבים של סכנת מוות, פציעה חמורה, תקיפה מינית, או אפילו חשיפה קיצונית או חוזרת לאירועים טראומטיים – למשל כחלק מביצוע תפקיד מקצועי, למשל אנשי רפואה או אנשי תקשורת.

לאחר חשיפה לאירוע טראומטי, באופן טבעי מתעוררות תגובות רגשיות, שהן טבעיות בפרק הזמן הסמוך לאירוע. במרבית המקרים התסמינים יחלפו מעצמם, אולם אלו לא חולפים לאחר חודש מהאירוע הטראומטי, ייתכן ומדובר בתגובה פוסט טראומטית, אשר שכיחה בקרב 8% מהאוכלוסייה.

איך זה נראה?

אלו המתמודדים עם פוסט טראומה, עשויים לחוות סימפטומים מארבעה אשכולות:

חודרנות – סימפטומים הקשורים בהיזכרות באירוע. חודרנות באה לידי ביטוי בחלומות הקשורים באירוע הטראומטי, היזכרות חוזרת וספונטנית, פלאשבקים, היזכרות ותגובה פיזיולוגית בתגובה לטריגרים (למשל חוויה של התקף חרדה בתגובה לגורם המזכיר את הטראומה) ועוד.

הימנעות – הימנעות מדברים המקושרים לאירוע הטראומטי – למשל מקומות, אנשים, או דברים נוספים אשר מעוררים מחשבה אודותיו או זיכרון שלו. פעמים רבות ההימנעות מתחילה לאחר שבתגובה לדבר שמזכיר את הטראומה, מתעוררת תגובה רגשית עוצמתית, דוגמת התקף חרדה.

עוררות יתר – סימפטומים הקשורים בדריכות חזקה, קשיים בשינה, רמת חרדה גבוהה, תגובות בהלה חזקות ועוד. כמו כן, לעיתים מתעוררת נטייה לעצבנות, תגובות אלימות ואף נטייה ללקיחת סיכונים.

שינויים באפקט ובקוגניציה – ירידה במצב הרוח, קושי להרגיש רגשות חיוביים, קוגניציות שליליות של אשמה, בושה, פחד, ועוד. נטייה להסתגרות והתנתקות מהסביבה. כמו כן, לעיתים יופיעו פערים בזיכרון האירוע הטראומטי.

כל אלו הם רק חלק מהתסמינים שעשויים לאפיין את ההפרעה, לצד תסמינים של דיסוציאציה (מנגנון של ניתוק נפשי). שילוב של כל אלו, מייצר סכנה לפגיעה משמעותית בחיי האדם במגוון תחומים – מבחינת יחסים בין אישיים, דימוי עצמי, תעסוקה ועוד.

איך מטפלים?

על מנת לתת את הטיפול המיטיב להתמודדות עם פוסט טראומה, חשוב לבצע תהליך אבחנתי נכון ולזהות כי אכן מדובר בהפרעה מסוג זה. לעיתים, סיבת הפנייה הראשונית היא רק חלק מסוים מן הסימפטומים, למשל תלונה על התקף חרדה. עם זאת, תהליך הערכה מקיף ויסודי הוא חיוני על מנת לאתר קיום של סימפטומים נוספים, שלעיתים הפונה לטיפול אינו מודע אליהם ואינו ער לקשר שלהם לאירוע הטראומטי שברקע.

לאחר שלב האבחון, מוטב לפנות לטיפול בהתאם למאפיינים האישיים של המטופל. כיום, הטיפול בפוסט טראומה נעשה במגוון אופנים, בהתאם לחומרת ההפרעה, אישיות המטופל וצרכיו. כך, ניתן לטפל בפוסט טראומה באמצעות פסיכותרפיה דינאמית, בטיפולים קוגניטיביים התנהגותיים, טיפולים ממוקדים מסוגים שונים ועוד – כאשר המטרה של כולם היא בין היתר להביא להטבה סימפטומטית תוך עיבוד הזיכרון הטראומטי, ולשנות את האופן בו זה משפיע על חיי המטופלים. לעיתים, יטיב עם המטופלים שילוב של טיפול פסיכיאטרי תרופתי שיתמוך את הטיפול הפסיכולוגי. כמו כן, בשנים האחרונות נעשה מחקר ענף בתחום הטיפול בפוסט טראומה באמצעות סמים פסיכדליים.

חשוב לזכור, כי על אף הקשיים הרבים שההפרעה מייצרת, בהינתן טיפול מתאים ומיטיב, עשוי להתרחש תהליך של צמיחה פוסט טראומטית – תהליך פסיכולוגי, המתרחש כחלק מההתמודדות עם הטראומה, ומייצר באדם שינויים חיוביים ומעצימים. כחלק מצמיחה שכזו האדם יוכל לחוות את עצמו כשורד של הטראומה, לשאוב כוחות מן ההתמודדות עמה, לגלות היבטים של חוזק בעצמו, ולהגדיל את החוסן הפנימי שלו.

המאמר בשיתוף בטיפולנט

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!