בצל המלחמה: מומחי מאוחדת מסבירים איך נוכל לצלוח התקפי חרדה
האם צריכת עדכונים ממצב המלחמה מיטיבה עמנו או שהיא תורמת לחרדה? מהם הסימנים המזהים להתקף חרדה? האם יש משהו שניתן לעשות כשכבר מרגישים לחץ ומצוקה משמעותיים? ומתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית? גב' שיר אליאס, פסיכולוגית בהתמחות קלינית, במאוחדת מחוז ירושלים, מפרטת במדריך קצר לימי הלחימה
- כתבה מקודמת
- כ"ו תשרי התשפ"ד
הימים האחרונים שעוברים עלינו מלאות בכאב דאגה ופחד יחד עם אמונה וביטחון בה'. האינטנסיביות של המידע לצד תחושות אי-ודאות, חוסר אונים, תסכול ובלבול יכולות לייצר אצל רבים תחושות מצוקה של ממש, פגיעה בתפקוד וביכולת קבלת ההחלטות. חשוב להדגיש - זה טבעי להרגיש פחד וחרדה, המציאות קשה ומורכבת והתחושות הקשות מלוות רבים מאיתנו.
איך מרגישה חרדה?
אצל כל אדם חרדה יכולה לבוא לידי ביטוי באופן שונה אך בדרך כלל היא מלווה במחשבות מדאיגות ובתחושות גופניות לא נעימות, כמו דפיקות לב מהירות, קושי בנשימה, רעד והזעה, יובש בפה, אי שקט גופני ותחושת מועקה. לפעמים החרדה מגיעה אחרי טריגר בולט, כמו ידיעות כואבות, אך כאשר תחושות החרדה מלוות אותנו ממושכות הן יכולות להופיע ללא סימן מקדים. תחושות חרדה לרוב יורדות עם חלוף הדאגה או עם חלוף הזמן. ניתן לדמות את החרדה לגל אשר עולה מהר ומגיע לשיא ולאחר מכן מתפוגג חזרה אל קו המים.
מה חשוב לעשות כשמרגישים חרדה?
קודם כל - לדאוג לסביבה בטוחה עד כמה שאפשר. להקפיד על הוראות והנחיות הצבא ומערכת הבטחון: הישארו במקום מוגן, דאגו שמקום השהות שלכם יהיה מקום שנעים להיות בו, הביאו חפצים ופעילויות, מזון ושתיה מספקים. במידה ואתם גרים באזור מורכב ביטחונית ואתם חשים מתח רב, במידת האפשר, הרשו לעצמכם לנסוע מחוץ לאזור זה.
נסו להיזכר מה עוזר לכם בדרך כלל במצבים של לחץ וחרדה. זה יכול להיות כל דבר שמתאים לכם ואין נכון ולא נכון. החל משכיבה והרפיה ועד שיחה עם קרוב או מוזיקה. מה שחשוב הוא שאתם יודעים שזה דבר שיכול לעזור לכם להתמודד ולהרגיע אתכם. פרק תהילים בוודאי יכול להרגיע אף הוא.
אילו שיטות התמודדות יכולות לעזור כדי שהחרדה לא תתגבר?
הישארו פעילים, פעילות היא גורם חוסן בזמנים של אי ודאות. על אף הקושי, נסו לשמור על שגרת חיים רגילה ככל האפשר. נסו לשמור על סדר היום בצורה קבועה, שעות שינה סטנדרטיות, ביצוע מטלות הבית, תזונה ותפקוד בעבודה. במידה ואין לכם שגרה מסודרת- נסו לקיים איזה שהוא סדר יום קבוע, מצאו פעילות, תחביב או התנדבות שיכולה לתת לכם תחושה של משמעות או סיוע.
לא לשכוח את הגוף
אחד מהסימנים הבולטים בהתקף חרדה הוא תחושות פיזיות לא נעימות ומטרידות. זה הזמן להזיז את הגוף, לשחרר אנרגיה, קומו והסתובבו בבית או במרפסת, עשו מתיחות, שטפו פנים, שתו משהו קר.
ויש גם תרגיל בישיבה: נסו להניח את כפות רגליכם בצורה מלאה (ואפילו חזקה) על הרצפה, שימו לב למפגש בין כף הרגל לקרקע, נשמו עמוק והוציאו את האוויר לאט-לאט במשך 5 שניות לפחות, חיזרו על כך מספר פעמים.
מה לא מומלץ לעשות במקרים של חרדה?
חשוב לקבל מידע מהימן ואובייקטיבי עד כמה שניתן לגבי המצב ובמקביל הקפידו על מינונים. החליטו על זמנים שאתם בוחרים להישאר מעודכנים, היו מודעים לאופן שבו חשיפה למידע כזה או אחר משפיעה על מצב הרוח שלכם.
הורים שימו לב
תפקידכם כמבוגרים המתווכים את המציאות לילדים חשוב לאין שיעור. הילדים שלנו לא תמיד מבינים הכל אך הם קולטים וסופגים מאיתנו תחושות ורשמים. אם ההורה נוהג בצורה רגועה במידת האפשר, הילדים ינהגו בצורה דומה. אם ההורה משדר שהוא חושש וחרד ואינו בטוח, המסר הזה עובר ישירות אל הילד. אין צורך לנסות ולהסתיר את הדאגה שלנו, ואולי גם לא נצליח, אך אם נעביר לילדים את המסר שלצד המתח והדריכות אנחנו בטוחים, רגועים ושקולים נוכל לסייע לילד להתמודד בעצמו עם דאגותיו ופחדיו שלו. רצוי לאפשר לילדים לשאול שאלות ולהעלות חששות, לשדר שהדאגות והשאלות לגיטימיות ולשמור עליהם מחשיפה מרובה לידיעות ואינפורמציה מטרידה.
איך לפעול על מנת שהתקפי החרדה יעברו?
סימני הלחץ והמתח יכולים כשלעצמם, לעורר חששות ורגשות של בושה ואי נוחות. חשוב להדגיש שבמצבי דאגה ואף חרדה, אלו הן תגובות טבעיות משותפות לאנשים רבים ושקרוב לוודאי תחלופנה. במידה ותחושות הלחץ חריפות מאד, ממושכות ומפריעות לתפקוד היום יומי, גורמות להפרעות בשינה ותסמיני חרדה קשים, מומלץ להיוועץ בגורם מטפל. פנו לפסיכולוג או פסיכותרפיסט מוסמך. ניתן לפנות גם לאחד מהגורמים המתאימים המציעים עזרה ראשונה נפשית. חשוב לא להשתמש בתרופות ואמצעי הרגעה ללא המלצת רופא.
מה עוד אפשר לעשות כדי לצלוח את התקף החרדה? איך להירגע?
כפי שהומלץ, נסו לשמור על סדר היום הרגיל עד כמה שניתן. נסו לאפשר לעצמכם הפסקות והסחות דעת מהמצב, כל אחד יודע מה נעים לו ומעודד אותו. המאמץ לשמור על שפיות, לדאוג לעצמנו, הוא חשוב לאין שיעור. טפחו את העציצים, נגנו ואל תפחדו מהומור, הפעולות הקטנות מחזירות אותנו אל החיים, תנו להן מקום.
ודבר אחרון- דברו ושתפו, עם המעגל הקרוב, הרחוק, משפחה וחברים. אל תהיו עם זה לבד. אנחנו יחד.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות