כ"ד כסלו התשפ"ה
25.12.2024
החיילים מספרים

הגדוד החרדי הוקפץ בשמחת תורה: "נלחמים על הבית"

בבוקר שמחת תורה פרצה מלחמה קשה שהחלה עם מתקפה מפתיעה מצד ארגוני הטרור מעזה שפרצו באין מפריע לשטח ישראל. מספר שעות לאחר מכן החלו גדודי מילואים לצאת לכיוון גבולות המדינה, כולל הגדוד החרדי 941 בוגרי נצח יהודה // החייל יענקי פרבר מספר

הגדוד החרדי הוקפץ בשמחת תורה: "נלחמים על הבית"
חיילי מילואים צילום: באדיבות המצלם

כמו כל חיילי צה"ל, גם גדוד המילואים של גדוד נצח ישראל 941 בוגרי הגדוד הסדיר החרדי נצח יהודה, הוקפצו בבוקר יום שמחת תורה, ועוד לפני שידעו מה באמת קרה, היה ברור שיש כאן סיפור שונה. לא עוד סבב מול עזה, לא עוד התקפת טילים שאנחנו מכירים, אלא מדובר במלחמה על הבית.

אהרן מויאל מספר על ההקפצה בחג - באדיבות המצלם

אהרון מויאל חרדי מכפר חב"ד אב לשבעה ילדים מספר ל'בחדרי חרדים' כי שמע את האזעקות כמו כולם ולא הבין מהיכן זה הגיע. הוא חשב שאולי זה תגובה על חיסול של בכיר בעזה. הוא סיפר כי הוא קם לתפילת שחרית בשמחת תורה, ואז רגע לפני שהוא יוצא לבית הכנסת, בנצי רובר, חבר שלו מהיחידה שגם מתגורר בכפר חב"ד דופק בדלת ואומר לו "בוא יש מלחמה, נלחמים על הבית" הילדים של אהרון החלו לבכות אהרון אמר להם שאין ברירה, הוא לא הסביר להם יותר מידי. אהרון הוא אחד המפקדים באחת הפלוגות בגדוד.

אהרון אומר שהוא עד עכשיו לא מעכל: "אני לא מעכל, עדיין הכל לא ברור ויש מלא שאלות, הילדים בכו כשראו אותי הולך, אבל זו מלחמה על הבית שלנו, הדברים מתחילים להתבאר לאט לאט, וזה נראה לא טוב, אנחנו עוד לא יודעים מה יהיה, בינתיים מתארגנים למשימות".

במהלך שמחת תורה החלו להגיע מאות חיילי הגדוד טיפין-טיפין, לקח זמן לאתר את כולם, לא כולם היו מחוברים לפלאפונים, לא כולם קלטו מה קורה, היו כאלה שלקח להם שעות להבין שיש מלחמה ומחפשים אותם, אנשים היו בבית הכנסת שעות ארוכות מנותקים מהמציאות, היו דיווחים בבני ברק כי רכבים הסתובבו ואספו חיילים, ואנשי מילואים וכוחות ביטחון מהבתים שלהם, גם בערים אחרות בארץ הסתובבו חיילים ואספו את החברים שלהם עם רכבים פרטיים, ולאט לאט כולם התארגנו והגיעו לאן שצריך.

כולם התחיילו וחתמו על ציוד מלא וניסו להבין מי נגד מי. לקראת 2:00 לפנות בוקר, במוצאי שמחת תורה, כמעט כל החיילים כבר היו בבסיס, אך עדיין לא התארגנו עם מקום לישון, מכיוון שהחיילים שהיו צריכים לעזוב את הבסיס אליו הגענו, לא יצאו כי הכל היה בשלב "התארגנות". החיילים ישנו כולם בסוכה שעדיין לא פורקה, אף אחד לא יודע מה ילד יום. אנחנו לא יודעים לקראת מה אנחנו הולכים, יש המון דילמות, מדיניות, צבאיות ואזרחיות ושיקולים לכאן ולכאן.

כל חייל מילואים השאיר הכל מאחור, משפחה, תוכניות, והרבה אי וודאות. המילואים האלה הם מילואים לא שגרתיים, במילואים רגילים יש זמן להתארגן, מודיעים לפחות חודש וחצי חודשיים מראש, יש מספיק זמן לבטל ולתכנן תכניות, אבל הפעם יצאנו מהבתים ומבתי הכנסת בלי הכנה, לא הספקנו לארגן כלום, אזרחים טובים מסייעים לנו, תורמים מה שחסר, יש לב גדול לעם ישראל, עם ישראל בחודשים האחרונים מפולג, ולצערי רק מוות, שכול, מלחמות, ואובדן חיים של בני משפחה, מאחד אותנו, חבל, אנחנו יכולים לחיות טוב יותר יחד.

אנשים פה בגדוד עם תכניות שהשתבשו, חתונות, טיסות, עסקים, נסיעות, הנחת תפילין לילד, מסיבת אירוסין שנדחתה, אבל כולם עם מורל גבוה, לא נבהלים ולא נשברים. עוד ידובר רבות על מה שקרה בגבול ישראל עזה, יהיו תחקירים, ועדות חקירות שונות, אבל עכשיו אנחנו לא עושים חשבון, עכשיו אנחנו נלחמים על הבית, את הסיכומים נעשה בסוף.

מלחמה מלחמת חרבות ברזל טור אישי

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 14 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}