מדינת בחירות: על כישלון המסית בעל העקרונות

1.
אין דרך הגיונית להסביר את מה שקרה השבוע ליאיר לפיד.

ראש הממשלה נתניהו מאס בו, לדבריו, בגלל ה'סחטנות' וה'חתרנות'; לפיד עצמו – שהעיד זה מכבר ש"אני לא מבין כלום בכלכלה" – הסביר להגנתו: בסך-הכל ביקשתי לעמוד על העקרונות הכלכליים שלי.

לכאורה, המצב שנוצר, אמור היה לשרת את לפיד יותר מכל: מצביעיו אמורים היו לחבק אותו חזק-חזק. לזה בדיוק חיכינו שנות דור. סוף-סוף פוליטיקאי הנאבק בעקשנות על המצע שהבטיח לקהל בוחריו, ומוכן להסתכן בכיסאו המרופד. למרבה ההפתעה, זה לא קרה: שעות אחדות לאחר ה'פיצוץ' בין נתניהו ללפיד וההודעה על הקדמת הבחירות, החלו הסוקרים 'לעשות קופה'. והנה, הפלא ופלא, כאילו הסוקרים מתואמים ביניהם, כוחה של סיעת 'יש עתיד' צנח משמעותית בכל הסקרים.

האיש שהיה להפתעת הבחירות, נשאר השבוע לבד. בודד וגלמוד. כולם הפנו לו עורף: ראש-הממשלה, 'האח' בנט, ואפילו רבבות העוקבים שלו, שלא מפספסים 'סטטוס' אחד שלו.

אבל יאיר היהיר לא עוצר באדום: לעשות חשבון נפש? להפיק לקחים? לחשוב לרגע, שמא ציבור הבוחרים מאס בשיח-השנאה, הגם שזה מכובס במילים יפות ובטון רגוע? לא, מה פתאום. הוא ממשיך להכות בחרדים באלימות מילולית קשה. בעצם, למה לו להפיק לקחים? הוא הרי רואה את עצמו כממשיך-דרכו של אביו, וכך בדיוק נהג טומי לפיד המנוח, לפני עשור בדיוק, כאשר החל ליפול במדרון החלקלק, עד שהצליח ברוב כשרונו לאבד לחלוטין 15 מנדטים תוך שלוש שנים, בחסות קידוש המלחמה ב"שמפו כשר, נייר טואלט כשר". אכן, יפה יהיה כוח הבן מכוח האב.

יש דין ויש דיין. כל כנסת, והאנטי-חרדי התורן שלה. כמה פעמים אפשר להסביר להם שהעם בישראל מואס בשנאה? כנראה שיש מישהו למעלה, שמסתיר מהם את היכולת להבין את זה, כדי שעוצמת ההתרסקות תהיה כואבת.

תוסיפו לכך את העובדה שביום הבחירות, המצביע החילוני יעדיף להישאר בבית מתוך מיאוס לפוליטיקה החדשה – שהתגלתה כפוליטיקה הישנה, והיחידים שירוצו להצביע בהמוניהם הם החרדים, העושים כמצות רבותיהם. חלוקת המנדטים תהיה בהתאם, והכל ייזקף לזכות ה'תרגיל המסריח' של לפיד השנאה.

אגב, הלקח החשוב הזה – לשנוא זה לא משתלם – שווה הרבה יותר מ-2 מיליארד השקלים שמערכת הבחירות לכנסת ה-20 תעלה למדינה.

2.
עמיתי ר' חיים כהן היטיב להגדיר בטורו את ראש-הממשלה בנימין נתניהו בתואר 'סויחֵער', בהתבסס על דברים ששמע ממרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שעיניו היו צופיות למרחקים.

השבוע, כשנתניהו החליט לזרוק מכל המדרגות את 'יש עתיד' ו'התנועה' – פחות משנתיים לאחר שהצטלם איתם מחויך – כולם הבחינו, בפעם המי יודע כמה, כמה מדויקת היא ההגדרה הזו.

נתניהו הוא לא סתם סוחר, הוא 'מלך הסוחרים', אבל בעצם, בעידן הנוכחי, כל הפוליטיקאים 'סוחרים' – אנשי עסקים ואנשי שיווק בעברית תקנית. אם בעבר נבחרו פוליטיקאים על-פי ההיסטוריה, הכישורים והאידיאולוגיה – היום הם נבחרים על-פי ציוצים, תמונות 'סלפי', כישורים רטוריים וחזות חיצונית; כן, זה עצוב, זה רדוד, אבל זו המציאות. כך נבחרים נשיאים וראשי-ממשלה בשנים האחרונות בכל העולם, וגם בישראל.

נתניהו ולפיד ניחנו ביכולות שיווקיות מוכחות, כאשר האחרון גם מבין בשיווק בעולם הדיגיטלי, וזה מה שהביא את השניים למעמדם.

אממה, יש גם חסרון בשיטת ה'מסחר' החדשה והרדודה: העם חסר-סבלנות. זמן המשפט, הרבה יותר קצר. הכל דיגיטלי ומהיר. לא סיפקת את הסחורה, לך הביתה. לא תקבל הזדמנות שניה. זה מה שקרה השבוע ללפיד, וזה מה שיקרה בסוף לנתניהו, אם לא בכנסת הקרובה, אזי בזו שתבוא אחריה, בתום 'יום המסחר'. אף פעם הוא לא היה ידיד-אמת שלנו, כי אף פעם הוא לא היה ידיד-אמת של אף אחד. ביזנס זה ביזנס.

3.
אגב, הפוליטיקאים בישראל 'סוחרים' - ולא רק במובן הקלישאתי. המגזין הכלכלי 'פורבס' פרסם השבוע את הונם של ארבעת ראשי המפלגות הגדולות: כ-100 מיליון שקלים.

ובכן, אם חשבתם שנפתלי בנט הוא ה'גביר' שבחבורה, כדאי שתשמעו מה קורה בכיס של יו"ר הליכוד, נתניהו: הונו מוערך בכארבעים ואחד מיליון שקלים עליהם עבד מאז נכנס לחיים הציבוריים. את מיטב כספו עשה, לדבריו, כשלקח הפסקה מהחיים הפוליטיים - אז הפך לנואם מבוקש ברחבי העולם. הרצאה אחת עלתה למשלם מאות אלפי שקלים וכך הרוויח נתניהו מיליוני שקלים.

יו"ר הבית היהודי, שר הכלכלה, נפתלי בנט, 'רק' במקום השני, עם הון מוערך בכעשרים וחמישה מיליון שקלים. הוא, בשונה מנתניהו, עשה את כספו בטרם נכנס לחיים הפוליטיים. בנט וחבריו הקימו חברת הייטק שהעסיקה עשרות עובדים ועסקה בעיקר באבטחת מידע.

על פי ההערכות, בנט הרוויח ממכירת החברה לא פחות מחמישה מיליון דולר. את שאר כספו הרוויח באקזיט מוצלח שעשה ומעסקאות נוספות.

בהמשך הרשימה, מדורג שר האוצר המפוטר יאיר לפיד, עם שווי הון מוערך של עשרים ושניים מיליון שקלים. על פי הדיווח, לפיד הרוויח את הונו ממכירת ספריו, ומעבודתו כעיתונאי בכלי התקשורת השונים לאורך השנים.

סוגר את הרשימה, יו"ר האופוזיציה והעבודה, יצחק הרצוג, עם הון המוערך בכעשרה מיליון שקלים. את כספיו הרוויח בעת עבודתו כעורך דין וכן מירושה מאביו המנוח, הנשיא לשעבר חיים הרצוג.

אחר-כך ייטפלו לדירה (עם הג'קוזי, זוכרים?) של אריה דרעי בשכונת הר נוף.

4.
מילה ל'שלוחי דרבנן'.

זו הזדמנות נדירה להתעלות מעל משקעי העבר, לנצח את יצר הנקמה ולהפסיק להתחשבן בשיטת 'הם התחילו קודם'. בסופו של דבר, יש לנו ולאחינו מ'הבית היהודי' הרבה יותר 'מאחֵד' – מאשר 'מפלֵג'. השותפות הטבעית, בין החרדים לציונות-הדתית, כדאי שתתחיל כבר מעכשיו, עוד לפני היום שבו לא תהיה ברירה ובכל מקרה תיאלצו לשבת סביב שולחן אחד, למשא-ומתן קואליציוני מול ראש הממשלה.

רק כך, בשילוב ידיים שמתחיל בזמן הנכון, תוכלו במהרה להחזיר את הגלגל אחורה, להשיב את הכספים שנגזלו מהישיבות ומהמשפחות ברוכות-הילדים, לבטל את הסנקציות על לומדי התורה, ולהמשיך ברפורמות המבורכות שהתחילו יענק'ל ליצמן במשרד הבריאות ומוישה גפני בוועדת הכספים.

השנתיים הארורות של הכנסת ה-19 יישכחו במהרה, ומעז יצא מתוק.

*טורו של שלמה קוק מתפרסם בשבועון 'כל ישראל'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!