הירארכיה או אנרכיה: למה אני מתעב בחירות?

1.
לפני כחודש קיבלתי הזמנה מהודרת לוועידת האנרגיה 2015. מדובר בוועידה המאורגנת בחסות משרד האנרגיה, בשיתוף עיר האנרגיה חדרה, המכון לאנרגיה ולסביבה, המרכז הבינתחומי בהרצליה, נאט״ו ועוד. כידוע, בהחלטת ראש העיר תא"ל (במיל) צביקה גנדלמן ממותגת העיר חדרה כעיר האנרגיה. המיתוג מבוסס על היותה של חדרה עיר ובה מרכזי אנרגיה מובילים בארץ ובעולם ובהם תחנת כוח של חברת החשמל, בסמוך לחופי חדרה מצוי מאגר הגז הטבעי, בעיר פועלים המתקן הגדול בעולם להתפלת מים ומכון מתקדם לטיהור שפכים.

העיר חדרה כידוע, מחוברת לשלושה כבישים מהירים: כביש החוף, כביש חיפה-תל-אביב-הישן וכביש חוצה ישראל. בימים אלו אף נעשים עבודות תשתית נרחבות לחיבור מהיר יותר של העיר חדרה עם כביש חוצה ישראל. כחלק מהמיתוג נערך במהלך הקיץ פסטיבל המשלב בתוכו אלמנטים של אנרגיה, והשבוע התקיים הכנס הבינלאומי בנושא אנרגיה.

האמת, המיתוג של חדרה כ"עיר האנרגיה" נוגע ישירות גם לתיקים שאני מחזיק בעיירה וע"כ מיהרתי לאשר את השתתפותי והבטחתי ליטול חלק בוועידה החשובה.

וועידת האנרגיה התקיימה ביום שלישי. יום קודם לכן עדכנתי בלו"ז את הוועידה. בערב התברר לי שאין לי מה לחפש בוועידה המדוברת. הנואם המרכזי בוועידה היה שר האוצר (לשעבר) יאיר לפיד. הבנתי כי נאומו ינוצל לצרכים פוליטיים ונמנעתי מלהגיע למקום. ואכן כך היה. יאיר לפיד ניצל את הבמה שניתנה לו בכדי לתקוף את ראש הממשלה ואיך לא? את החרדים... כאיש ציבור, הנוכחות במקום הייתה מיותרת.

כשאני חושב על זה אני מבין עד כמה אנו קטנים, עד כמה שבריריים הם חיינו ואין לנו את היכולת לחזות מה ילד יום. אם מישהו היה אומר לי בזמן שקיבלתי את ההזמנה, שאל הכנס הזה יבוא יאיר לפיד ביום שהוא יפוטר מן הממשלה או אם מישהו היה אומר לי שלא אוכל להשתתף בכנס היות והוא יהפוך למופע בחירות, הייתי אומר לו שהוא הוזה.

נקודה למחשבה!

אולי זוהי אחת הסיבות שבגינם אני מתעב תקופת בחירות. היריבויות המתועשות, הריבים התקשורתיים, הלכלוכים וההשמצות ההדדיות. פוליטיקאים שאך אתמול ישבו זה לצד באותה ממשלה, דנו באותם נושאים ושיתפו פעולה בדברים כאלו ואחרים, יום למחרת הופכים את עורם ומטיחים טיט ורפש זה לכיוונו של זה. מה גם שיום למחרת הבחירות הם שוב ישבו זה לצד זה וחוזר חלילה.

2.
והנה כמה טיפים למתמודדים שבדרך, ולפוליטיקאים שלפניהם מספר חודשים של מערכת בחירות סוערת. במקרה או שלא, פרשת השבוע "וישלח" עוסקת דווקא בנושא של ההיערכות לקראת מאבק. הצלחתו של מאבק, ולא משנה באיזה תחום, נעוץ במחשבה ובתכנון שהוקדש קודם לכן. במהלך הקרב קשה מאוד לשנות אסטרטגיה. כל פעולה חייבת להיות מתוכננת מראש. על כל תוכנית א' חייבת לבוא תוכנית ב'.

בפרשת השבוע מסופר על הפגישה הגורלית שהתקיימה בין יעקב לעשיו. הטינה של עשיו ליעקב הייתה כה גדולה, ועשיו מתקרב לקראת יעקב עם 400 איש. ליעקב לא נותרה ברירה אלא להתכונן למאבק. המדרש מספר שכאשר נודע ליעקב אבינו על העימות המתקרב עם אחיו עשיו, הוא הכין לו כמה אפשרויות לדרך שבה יתנהל העימות: הוא היה מוכן לתת לעשיו חלק גדול מעושרו על מנת שיניח לו לנפשו; הוא התפלל שהקב"ה יתערב משמים ויסייע לו; הוא גם גייס את משפחתו ואת עבדיו למלחמה, אם יהיה צורך בכך. (בלשון חז"ל הקדושים "דרון, תפילה ומלחמה")

רבים אולי רואים את התוכנית הזאת של יעקב כמורכבת משלוש חלופות, משלוש אפשרויות שכמעט שוללות אחת את רעותה. אדם לא מעניק מתנות לאויב שהוא חושב שהוא יצטרך להילחם בו בעתיד הקרוב. על אף שהיו מקרים של פיוס כספי בהיסטוריה האנושית, את רוב המלחמות מקדים דווקא חרם כלכלי או החרמת רכוש של האויב והצהרות עוינות נשמעות לפני שהמלחמה עצמה פורצת.

גם בתפילה, בדרך כלל נעזר כל צד בסכסוך כשהוא משוכנע שזהו המוצא האחרון. עם זאת, תפילה גם מעידה על רצון להימנע ממלחמה, על רצון בשלום בין הצדדים. ויש גם הכנות למלחמה של ממש עם כל חוסר הוודאות.

קודם העיון, נראה מדברי המדרש, שיעקב הכין את עצמו לשלוש האפשרויות האלה במובן זה שאחת מהן תהיה דרך ההתנהגות הנבחרת להתמודד עם עשיו, אך בחינה מדוקדקת יותר של דברי חז"ל מראה שיעקב התכוון להשתמש בכל שלוש האפשרויות במקביל. כידוע "מעשה אבות סימן לבנים". יעקב במעשיו הדריך וכיוון אותנו כיצד עלינו לנהוג טרם כניסתנו לקרב. הדבר שאותו אנו צריכים לשים כל העת מול העיניים, זה כיצד אנו יכולים להימנע מהמלחמה. כיצד אנו יכולים להרגיע את האויב, או להסביר לו שלא כדאי לו להתעסק אתנו. העיקר למנוע את המלחמה.

יעקב אבינו מכין דורון שיפייס את עשיו, אך מאידך מתכונן למלחמה. ההכנות למלחמה יש בהם גם בכדי להרתיע את הצד שכנגד מלפתוח חזית. "אני ערוך ומוכן למלחמה. אל תתעסק איתי". וכמובן התפילה, שבכוחה לבטל את המלחמה. מדהים לחשוב שעל אף ההיסטוריה העגומה של יחסי יעקב-עשו, יעקב יוזם ושולח מלאכים בכדי להיפגש עם אחיו מתוך מטרה להגיע לשלום.

---

בימים אלו של ראשית מערכת בחירות, עלינו לזכור כי השלום ערכו רב. בטרם אנו מחפשים יוזמות שלום חובקות עולם, בואו נעשה שלום בבית פנימה. בין מגזר למגזר, בין מפלגה למפלגה – שמאל וימין.

בחיי הציבוריים הייתי שותף ללא מעט מערכות בחירות. סוערות יותר או פחות. אם יש דבר מרכזי שאותו למדתי ממערכות אלו, זה שלכל מערכת בחירות יש מוצאי בחירות...

ואיך כתב ידידי הרב חיים ולדר

"כשאח נגד אח-

המנצח תמיד מפסיד"

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!