כ"א כסלו התשפ"ה
22.12.2024
מישראל וארה"ב

יהודי אסיה מייבאים אתרוגים, למרות שיש להם בשפע

רוב יהודי אסיה משתמשים באתרוגים מיובאים למרות שבארצותיהם מגדלים אתרוגים ובשפע. הקהילה היהודית של הונג קונג גם הזמינה אתרוגים מישראל או מארצות הברית

יהודי אסיה מייבאים אתרוגים, למרות שיש להם בשפע
אתרוגים צילום: באדיבות המצלם

למרות שאתרוגים באסיה זמינים בקלות ועולים שני דולר, רוב הקהילות היהודיות ברחבי אסיה בוחרות לייבא אותם ממדינות כמו ישראל או איטליה לסוכות. הסיבה לכך היא אתרוגים שגדלו באסיה ככל הנראה לא כשרים לברכה בגלל שהם אתרוגים מורכבים.

"האתרוג הוא עץ חלש", אמר הרב שלום חזן, שליח חב"ד בשנג'ן במחוז גואנגדונג שבדרום סין לסוכנות הידיעות היהודית. "בדרך כלל, חקלאים יבצעו ערבוב בין אתרוג לעץ לימון כדי לחזק אותו, זה הופך את האתרוג לא כשר. אנחנו לא יודעים אם החקלאים הסינים עושים את זה או לא, לכן אנחנו קונים מישראל או מאיטליה וממרוקו כדי לוודא שזה כשר".

לדבריו, חב"ד ייבאה השנה כ-40 אתרוגים לחלוקה בשמונה קהילות חב"ד ברחבי סין. גם הקהילה היהודית של הונג קונג ממשיכה במסורת, והזמינה אתרוגים מישראל או מארצות הברית.

חבר בקהילה היהודית בקוצ'י, הודו, אמר ל-JTA כי היהודים השתמשו באתרוגים מקומיים מעצים שגדלו מחוץ לבית כנסת עד סוף שנות ה-90. אבל ככל שיותר יהודים החלו לנסוע בין ישראל לקוצ'י מדי שנה, הקהילה בחרה לנטוש את האתרוגים המקומיים ולהשתמש בישראליים.

"יש אספקה ​​איכותית עם כשרות של הרבנות מישראל. אז למה שנגדל את הזנים המקומיים שהם בדרך כלל קטנים יותר ולא בדיוק אותו המין?" אמר סאפאן דובאיהודי. "עברו 30 שנה, אף אחד מהעצים לא נשאר שם".

לטענת חוקרים, קהילות יהודיות בשנחאי קובה ויפן, במשך עשרות שנים בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 קיבלו אתרוגים ממשפחת אברהם העשירה, סוחרים בינלאומיים שהביאו איתם לשנחאי שתל אתרוג בגדדי. הוא ניטע מחוץ לאחוזת אברהם וטופלו על ידי גננים סיניים.

אך מסורת זו הסתיימה לאחר שהיפנים תקפו את פרל הארבור, במלחמת העולם השניה והרגו אלפי חיילים אמריקאים, כאשר ראש המשפחה דיוויד אברהם נשלח למחנה שבויים ורכוש המשפחה נתפס על ידי היפנים שכבשו חלקים מהעיר. כשהקהילה היהודית היתה נואשת לאתרוג לסוכות, נשלח מישהו לטפס על הקירות מסביב לגינת המשפחה ולקטוף אתרוגים, הצבא היפני כרת את העץ כנקמה.

 

 

 

אתרוגים יפן הודו סין מלחמת העולם השניה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}