גם יהודי שחטא הוא קדוש • לקראת שבת

בפרשתנו 'וישלח', אנו קוראים על נישואיו של עשו בנו של יצחק.

מנישואים אלה, אנו למדים, כי חתן ביום חופתו מוחלים לו על כל עוונותיו.

בפרשה מסופר על נשותיו של עשיו, וביניהן מחלת. שואלים על כך חז"ל: "וכי שמה מחלת? הרי שמה היה בשמת? אלא שנמחלו כל עוונותיו לעשיו, ולכן נקראה בשם מחלת-מלשון מחילת עוונות".

למעשה, בשעה שהאדם נושא אישה, הרי שהוא פותח דף חדש בחייו, וביום חתונתו נמחלים לו כל עוונותיו.

מדוע התורה מלמדת אותנו על מחילת העוונות דווקא מעשיו הרשע?

ידוע שהקדושה המאירה ביום הכיפורים מטהרת כל אדם, ובדרך זו נעשית מחילת כל העוונות. גם יום החתונה, הוא יום קדוש.

בשעה שהאדם מקים בית בישראל מעצם עובדה זו נמחלים לו כל עוונותיו. ולכן ציינה התורה את מחילת העוונות ביום החתונה בנישואי עשיו, ללמדנו: כי גם יהודי שחטא, אף על פי כן, הוא נשאר יהודי בפנימיותו, וביום החתונה מתעוררת נשמתו וכך נמחלים לו כל עוונותיו.


חד וחלק: תשובה ומעשים טובים - פרקליטיו הטובים של האדם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!