יום הילד הבינלאומי - זמן לחשבון נפש
יום הילד הבינלאומי צריך להוות גם יום כיפור עבורנו, כיצד נהרגו בדרכים כבר 30 ילדים השנה? • טור נוקב
- שמואל אבואב
- י"ב כסלו התשע"ה
יש שתי דרכים להתייחס אל יום הילד הבינלאומי העומד להיות מצוין ברחבי העולם בימים אלו: דרך אחת היא להשתעשע עמו וליהנות ממנו, על ידי יום שכולו העלאת הילדים וילדותם על נס, תוך הצצה מחויכת אל היבטים שונים של עולמם.
אני מעדיף את ההתייחסות האחרת ורואה ביום זה מעין יום דין. יום כיפור בו אנו, המבוגרים, נדרשים להתייצב מול עצמנו למבחן נוקב: האם עשינו השנה כל שלאל ידינו כדי לשמור על ילדינו מכל משמר?
מי שמתכוון לחגוג את יום הילד הבינלאומי הבא עלינו לטובה, מוטב שיפסיק עכשיו את הקריאה ויחפש לעצמו משהו אחר לקרוא. וזאת מכיוון שבכל הנוגע לשמירה עליהם מפני גורם המוות הראשון המאיים עליהם – תאונות הדרכים – אנו מגיעים אל יום הדין הזה חוטאים ופושעים. כשלושים ילדים בגילאי 0-14 כבר נהרגו מתחילת השנה, והם מהווים עליה מבהילה של 45% במספר הילדים ההרוגים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בקרב הילדים שנהרגו כהולכי רגל העלייה במקרי המוות היא של 83% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במגזר הערבי זינקו מספרי הילדים ההרוגים בקרוב ל 40% לעומת שנה שעברה, מספר הפעוטות ההרוגים עד כה הוא יותר מכפול מהשנה שעברה, ורובם הגדול (78%) הם פעוטות מהמגזר הערבי. כל הנתונים האלה מתכנסים לבסוף אל העובדה החמורה הבאה: אחוז הילדים מבין הרוגי התאונות בישראל הוא 11.5% - מהגבוהים ביותר מבין המדינות המתקדמות.
מדוע כך הם פני הדברים? מערכת התחבורה בישראל, תשתיות הדרך וכלי הרכב, נוצרו על ידי מבוגרים, ובעיקר למענם. אלא שבתשתיות הדרך משתמשים גם ילדים, שבישראל בכלל ובשנה החולפת בפרט, משלמים על כך מחיר יקר בדם. האחריות לכך מוטלת על כתפינו, בין שהם נפגעים בדרך לבית הספר, לגן או בדרך לפעילות פנאי, כהולכי רגל, ובין כנוסעים ברכב ובתחבורה ציבורית, כרוכבי אופניים ואף באזורי חניה בחצר הבית. ילדינו, שאינם מפותחים דיים מבחינה פיזית, פסיכולוגית וקוגניטיבית ואינם מסוגלים להתנהל בדרכים בצורה מודעת, מתקשים לאמוד מרחק ומהירות, שדה הראייה שלהם צר ב- °30 מזה של מבוגרים, קומתם נמוכה ודעתם מוסחת בקלות. מכל הסיבות האלה ועוד, הם חשופים להיפגעות יתר בדרך, וכפי שאנו רואים, הם אכן מרבים להיפגע.
השאלה החשובה והגורלית מה יעלה מנתוני היפגעות הילדים ביום הילד הבינלאומי הבא, תלויה רק בנו. עלינו להשקיע בשיפור התשתית, במיוחד בתחומי ריכוזי הילדים כגון בתי ספר, גני ילדים ומגרשי משחקים. עלינו להגביר את השימוש בתשתיות כאמצעים למיתון וריסון מהירויות הנסיעה באזורים אלו. עלינו להקפיד באזורים הללו על תשתיות ידידותיות להולכי רגל ולהתאים מפרצים בטיחותיים להורדה ואיסוף של ילדים. ועלינו גם להקפיד על ביצוע סקרי תשתיות באזורים הללו, כפעולה מקדימה לפתיחת שנת הלימודים.
בתחום הרכב והטכנולוגיה, עלינו לקדם את נושא בטיחות חזית הרכב בדגש על אפשרות פגיעה בהולך רגל. לנושא זה, הנבחן כיום במסגרת מבחני ריסוק, חשיבות רבה למשתמשי דרך הולכי רגל שרבים מהם ילדים. עלינו לחייב התקנת חיישני נסיעה לאחור. אמצעי זה הינו אחד הפתרונות המובילים לפתרון בעיית "תאונות החצר", בהן נפגעים ילדים קטנים בחצר הבית כתוצאה מנסיעה לאחור בעת יציאה מחניה.
ואנחנו חייבים גם לקדם את החינוך וההסברה לגבי מכלול היבטי השמירה על הבטיחות בדרכים. כך נבוא אל יום הכיפורים הבא נקיים מעט יותר, ושעמנו ילדים רבים שלא מצאו השנה את מותם.
*הכותב מכהן כמנכ"ל עמותת אור ירוק
אני מעדיף את ההתייחסות האחרת ורואה ביום זה מעין יום דין. יום כיפור בו אנו, המבוגרים, נדרשים להתייצב מול עצמנו למבחן נוקב: האם עשינו השנה כל שלאל ידינו כדי לשמור על ילדינו מכל משמר?
מי שמתכוון לחגוג את יום הילד הבינלאומי הבא עלינו לטובה, מוטב שיפסיק עכשיו את הקריאה ויחפש לעצמו משהו אחר לקרוא. וזאת מכיוון שבכל הנוגע לשמירה עליהם מפני גורם המוות הראשון המאיים עליהם – תאונות הדרכים – אנו מגיעים אל יום הדין הזה חוטאים ופושעים. כשלושים ילדים בגילאי 0-14 כבר נהרגו מתחילת השנה, והם מהווים עליה מבהילה של 45% במספר הילדים ההרוגים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בקרב הילדים שנהרגו כהולכי רגל העלייה במקרי המוות היא של 83% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במגזר הערבי זינקו מספרי הילדים ההרוגים בקרוב ל 40% לעומת שנה שעברה, מספר הפעוטות ההרוגים עד כה הוא יותר מכפול מהשנה שעברה, ורובם הגדול (78%) הם פעוטות מהמגזר הערבי. כל הנתונים האלה מתכנסים לבסוף אל העובדה החמורה הבאה: אחוז הילדים מבין הרוגי התאונות בישראל הוא 11.5% - מהגבוהים ביותר מבין המדינות המתקדמות.
מדוע כך הם פני הדברים? מערכת התחבורה בישראל, תשתיות הדרך וכלי הרכב, נוצרו על ידי מבוגרים, ובעיקר למענם. אלא שבתשתיות הדרך משתמשים גם ילדים, שבישראל בכלל ובשנה החולפת בפרט, משלמים על כך מחיר יקר בדם. האחריות לכך מוטלת על כתפינו, בין שהם נפגעים בדרך לבית הספר, לגן או בדרך לפעילות פנאי, כהולכי רגל, ובין כנוסעים ברכב ובתחבורה ציבורית, כרוכבי אופניים ואף באזורי חניה בחצר הבית. ילדינו, שאינם מפותחים דיים מבחינה פיזית, פסיכולוגית וקוגניטיבית ואינם מסוגלים להתנהל בדרכים בצורה מודעת, מתקשים לאמוד מרחק ומהירות, שדה הראייה שלהם צר ב- °30 מזה של מבוגרים, קומתם נמוכה ודעתם מוסחת בקלות. מכל הסיבות האלה ועוד, הם חשופים להיפגעות יתר בדרך, וכפי שאנו רואים, הם אכן מרבים להיפגע.
השאלה החשובה והגורלית מה יעלה מנתוני היפגעות הילדים ביום הילד הבינלאומי הבא, תלויה רק בנו. עלינו להשקיע בשיפור התשתית, במיוחד בתחומי ריכוזי הילדים כגון בתי ספר, גני ילדים ומגרשי משחקים. עלינו להגביר את השימוש בתשתיות כאמצעים למיתון וריסון מהירויות הנסיעה באזורים אלו. עלינו להקפיד באזורים הללו על תשתיות ידידותיות להולכי רגל ולהתאים מפרצים בטיחותיים להורדה ואיסוף של ילדים. ועלינו גם להקפיד על ביצוע סקרי תשתיות באזורים הללו, כפעולה מקדימה לפתיחת שנת הלימודים.
בתחום הרכב והטכנולוגיה, עלינו לקדם את נושא בטיחות חזית הרכב בדגש על אפשרות פגיעה בהולך רגל. לנושא זה, הנבחן כיום במסגרת מבחני ריסוק, חשיבות רבה למשתמשי דרך הולכי רגל שרבים מהם ילדים. עלינו לחייב התקנת חיישני נסיעה לאחור. אמצעי זה הינו אחד הפתרונות המובילים לפתרון בעיית "תאונות החצר", בהן נפגעים ילדים קטנים בחצר הבית כתוצאה מנסיעה לאחור בעת יציאה מחניה.
ואנחנו חייבים גם לקדם את החינוך וההסברה לגבי מכלול היבטי השמירה על הבטיחות בדרכים. כך נבוא אל יום הכיפורים הבא נקיים מעט יותר, ושעמנו ילדים רבים שלא מצאו השנה את מותם.
*הכותב מכהן כמנכ"ל עמותת אור ירוק
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות